אושר בע"מ - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אושר בע"מ

במחשבה הכלכלית נהוג להניח שאנשים תמיד יעדיפו למקסם את אושרם. ד"ר אורי חפץ מאוניברסיטת קורנל מראה שזה לא תמיד נכון

תגובות

כולם מדברים על אושר. פעם היו אלו הפילוסופים, אחר כך הפסיכולוגים ובשנים האחרונות עוסקים באושר גם הכלכלנים. לד"ר אורי חפץ מבית הספר למנהל עסקים על שם ג'ונסון שבאוניברסיטת קורנל אין ספק שכמות המחקרים בנושאים המקשרים בין אושר לכלכלה רק תמשיך ותעלה. "אם נשיא צרפת כבר כינס קבוצת כלכלנים מוכרים וביקש מדד אלטרנטיבי לתוצר הלאומי הגולמי שיכלול בתוכו את רמת שביעות הרצון של אזרחיו, ואם ראש ממשלת בריטניה, דיויד קמרון, גם הוא נשמע באחרונה מדבר על הנושא הזה, אין ספק שאושר הופך לגורם משמעותי בתהליכי קבלת החלטות של מנהיגי מדינות".

חפץ (38), ישראלי החוקר ומלמד בעשור האחרון באוניברסיטת קורנל, מסביר כי גם הכלים שמפעילים כלכלנים בתחום מחקר האושר משתנים בד בבד עם עלייה משמעותית במספר המחקרים המתבססים על דיווח אישי. "כלכלנים בדרך כלל לא שואלים אנשים לתחושותיהם", הוא טוען. "תהליך החשיבה המסורתי אומר: אני אסתכל על תהליכים והתנהגות, אבדוק מה אתה כאדם עשית, ואסיק מזה את פונקציית התועלת שלך. הבעיה עם הגישה המסורתית הזו היא שיש שאלות שקשה לענות עליהן מהתבוננות בהתנהגות בלבד. למשל, אנחנו לא יודעים אם הציבור מעדיף קצת יותר אבטלה או קצת יותר אינפלציה. הגישה האלטרנטיבית של סקרים ודיווח אישי על אושר תבדוק מהי רמת שביעות הרצון של אזרחים במקומות עם יותר אבטלה, ומולם במקומות שבהם יש יותר אינפלציה - ותסיק איזו מדיניות תגרום לאנשים להיות מאושרים יותר. במלים אחרות, הגישה המסורתית מוגבלת כי יש סיטואציות שבהן קשה מאוד לאסוף נתונים אמפיריים על בחירות של האנשים, ומכאן הצורך לשאול אותם שאלות. כך הדיווח האישי הולך ותופס מקום ככלי במחקר הכלכלי".

לאושר יש מתחרים

המחקר האחרון שערכו חפץ ושלושה מעמיתיו מבוסס גם הוא על דיווח ישיר. "ההנחה הראשונית העומדת מאחורי שימוש של כלכלנים בסקרי אושר היא שכל אינדיבידואל רוצה למקסם את האושר שלו", הוא אומר. "רצינו לבדוק אם זה נכון. כלומר, האם בסיטואציות שונות אנשים תמיד יבחרו באופציה שעליה הם מדווחים שתעשה אותם יותר מאושרים, או דווקא באופציה אחרת".

לצורך המחקר נדגמו שלוש קבוצות שונות: 1,000 נסקרים המייצגים את הציבור האמריקאי, קבוצת סטודנטים מקורנל וקבוצה מקרית של אנשים שישבו בחדר המתנה של רופא בדנוור. בפני כל הנשאלים, כ-2,700 איש בסך הכל, הוצגו תרחישים שונים - חלקם פשוטים ואחרים מורכבים יותר. בכולם הוצגו שתי אופציות, והנשאלים התבקשו לציין באיזו מהן היו בוחרים, ואיזו היתה עושה אותם מאושרים יותר. התוצאות היו מפתיעות.

"שאלה פשוטה במיוחד היתה למשל 'אתה בסופרמרקט ונותנים לך לטעום בחינם פלח תפוז או חתיכת תפוח. במה תבחר ואיזו בחירה תעשה אותך מאושר יותר'", מספר חפץ. "בשאלות מהסוג הזה ראינו שכמעט כל הנשאלים אכן בוחרים באפשרות שהם מדווחים שתעשה אותם מאושרים יותר. אבל בשאלות מורכבות יותר התחלנו לראות גם תשובות מורכבות יותר. לדוגמה בשאלה הבאה: 'אתה אמן מוכשר, שיכול לבחור בין קריירה של אמן עני שישאיר חותם על ההיסטוריה, או להיות מעצב בחברת פרסום שלא ישפיע על ההיסטוריה אבל ירוויח כסף המאפשר חיי נוחות. מה יעשה אותך מאושר יותר ובמה תבחר?'. או בשאלה אחרת: 'עליך לבחור בין עבודה בשכר נמוך בעיר שבה יש לך חברים, לבין עבודה רווחית יותר בעיר שבה אינך מכיר איש'. שאלה נוספת ששאלנו סטודנטים נגעה לבחירת קולג': סלקטיבי ויוקרתי עם חיי חברה לא מסעירים או להיפך".

והתוצאות?

"בממוצע על פני כל הסקרים, בחרו כ־83% מהנשאלים באופציה שלדעתם תמקסם את האושר שלהם. רק כ-17% מהם אמרו שיבחרו באפשרויות שלא יהפכו אותם למאושרים יותר באופן אישי, אבל יתרמו לתחומים אחרים בחייהם על פי הסדר הבא: תחושת מטרה בחיים, תחושת שליטה על החיים, אושר של המשפחה וסטטוס חברתי. אגב, היה מעניין לגלות שבאופן שיטתי אנשים בחרו באופציה היותר רווחית: מתוך 13 שאלות ששאלנו, שבע שאלות כללו אופציה של הכנסה גבוהה יותר. בכל שבע השאלות האלה, אחוז הנשאלים שבחרו באופציה להרוויח יותר היה גבוה מזה של מי שבחר באופציה שתעשה אותו יותר מאושר".

מה הסקתם מכך?

"שאושר כפי שהוא נמדד בסקרים אינו האושר שעליו מדברים הפילוסופים. לאושר המדווח יש מתחרים שצריך לקחת בחשבון כגורמים המשפיעים על תהליכי קבלת החלטות".

הבעיה בדיווח אישי היא רצונו של הנסקר להשיב באופן שירצה את הסוקר וימצא חן בעיניו.

"בהחלט ייתכן שאנשים רבים מתוך ה-83% שבחרו באופציות מקסום האושר רצו להצטייר כאנשים יותר טובים, או פחות תאבי בצע. אבל צריך לזכור ש-17% מהם הודו שלא יבחרו מיד באופציה שממקסמת את האושר, ורבים אחרים הצהירו שיבחרו בכסף, למרות שלא תמיד נוח להודות בבחירה כזאת. הרוב מודיע שיעדיף אופציה שעושה אותו מאושר. אבל לא מעט אנשים מעדיפים דברים אחרים שלא נמצאים בהגדרת האושר שלהם, כמו סטטוס חברתי או יכולת השפעה על גורלם".

האם ניתן לצפות להבדלים בין תשובות של גברים ונשים בנושא הזה?

"אנחנו לא מצאנו הבדלים בין נשאלים לנשאלות בנושאים העיקריים. בהקשר הזה, הצגנו לאחרונה לסטודנטים ולסטודנטיות בקורנל בחירה דמיונית לחלוטין בין חיים בעולם שבו התרחשה המהפכה הפמיניסטית, לבין עולם שבו היא מעולם לא קרתה. למרות שהממצאים עדיין ראשוניים, נראה שכמעט כל הנשאלים מעדיפים לחיות בעולם שבו לנשים יש חירויות רבות יותר, גם אם הם חושבים שבעולם האלטרנטיבי היו מאושרים יותר. זה נכון גם לגבי סטודנטיות שאולי חושבות שבעבר, לפני המהפכה הפמיניסטית, נשים היו מאושרות יותר. רובן המוחץ לא היו מוותרות על חייהן היום, גם אם לכאורה הם קשים יותר. שוב אנחנו רואים שלמושג האושר שבסקרים יש מתחרים ושלא תמיד באמת רוצים למקסם אותו".

מהו המסר שעולה ממחקריך למנהל שקורא את הדברים האלה?

"הייתי מציע להיזהר מחיפוש אחרי נוסחת קסם לאושר, כי היא לא קיימת. הייתי אומר גם שבסיטואציות מסוימות העובדים שלך ירצו להקריב קצת ממה שנראה כמו האושר שלהם בשביל דברים אחרים שחשובים להם לא פחות, כמו תחושת שליחות.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון פברואר של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#