כאן רדיו תוניסיה - מגזין - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כאן רדיו תוניסיה

מהנסיעה האחרונה לחו"ל הבאתי הביתה את אפל טי-וי. מאז התחלתי להאזין בקביעות ל"תוניסיה 24" או לתחנת לאונג' מאיסטנבול

תגובות

עמדתי להקשיב למוזיקה בעזרת הטייפ הקטן של אחי הגדול, חיים. היו לו קסטות עם שירים שהקליט מהרדיו, שהייתי שומע בחדר שלי לפני שהלכתי לישון. עד היום, כשאני שומע שיר מהסיקסטיז או מהסבנטיז, אני מחכה לדברים הקטועים של הקריין בסיומו, עם צליל עצירת ההקלטה לפני המעבר לשיר הבא. אז תרגמו המגישים את שמות הלהקות מאנגלית לעברית: "האבנים המתגלגלות", "המשחרים החדשים", וכמובן "החיפושיות", וחזרו חזרה לד"שים.

בבית שבו גדלנו היתה הפרדה. הפטיפון חובר לרדיו הגדול, ואחר כך למערכת הסטריאו שהוצבה בסלון. שם היה גם אוסף התקליטים המשפחתי, שאפשר היה לשמוע בשעות שההורים לא היו בבית, או שלא ראו טלוויזיה. אבל זה לא השתווה לאינטימיות של ההקשבה לטייפ.

וכך התרגלתי להפרדה: יש מוזיקה ששומעים לבד בחדר, ויש מוזיקה ששומעים בחלל המשפחתי, שבו עליה להתחרות עם הטלוויזיה.

מילדות אהבתי להתעסק בטכנאות של הטייפ, הרדיו והסטריאו, לפרק ולהרכיב, לחבר כבלים, לשמוע ברמקול גדול יותר. המושג "גאדג'ט" עוד לא נכנס אז לשפה, אבל כך נראו הגאדג'טים בעידן האנלוגי: טייפ "דק" עם מסנן דולבי להורדת הרעש, מחט טובה יותר לפטיפון, ניצול הרדיו הישן כמגבר אחרי הרחקתו מהסלון.

אבל הטכנולוגיה התקדמה, ואני נשרתי מהמירוץ. עד היום לא הצלחתי ללמוד איך לתכנת את הוידאו, וטוב שהידע הזה כבר לא רלוונטי. כשהתבגרתי חלמתי על מחשב שבו יאוחסנו כל השירים בעולם, ואוכל לשמוע אותם מתי שארצה. ההמצאה הזאת הופיעה בחיינו בעידן האינטרנט. כל התכנים עברו לפורמט דיגיטלי, המאפשר להעתיק ולשמוע אינספור פעמים מבלי לפגום באיכות. רק דבר אחד לא השתנה: המוזיקה "מהמחשב" נותרה מופרדת מהמוזיקה "בסלון", כמו בילדותי.

נכון, כבר לפני עשור ויותר חיברתי את המחשב למערכת הסטריאו ולטלוויזיה, אבל השילוב ביניהם לא היה מוצלח. למחשב לא היה שלט רחוק, וכל פעולה הצריכה שימוש במקלדת ובעכבר. המחשב השולחני עושה רעש מהמאוורר שלו, שמפריע לשמוע מוזיקה, והמחשב הנייד לא קבוע במקום וצריך בכל פעם לחברו מחדש. לא נוח. במצב כזה, הכנסת דיסק לנגן נותרה הרבה יותר פשוטה.

בשנתיים האחרונות ניסיתי להתקדם ולחבר את שני עולמות התוכן - המחשב והמערכת בסלון - בעזרת סטרימר (מזרים מדיה) עם שלט רחוק וחיבור לרשת האלחוטית בבית. זה עבד. האיכות היתה טובה, שלט אוניברסלי אחד פיקד על המכשירים, ולסטרימר אפשר לחבר דיסק חיצוני גדול עם כמויות עצומות של מוזיקה, סרטים ופרקי סדרות טלוויזיה. יותר ממה שאפשר לשמוע או לראות.

אכן התקדמות יפה, ובכל זאת, עדיין נותרו חריקות. כדי להפעיל את הסטרימר, צריך להדליק את הטלוויזיה ולהשאיר אותה פתוחה, כדי לדפדף בתכנים, והממשק הזכיר תיקיות במחשב. מי שלא אוהב טכנאות, בדרך כלל נרתע מההתעסקות במכשיר.

הסטרימר נשאר צעצוע לחובבי גאדג'טים. המכשירים האלה מציעים למשתמש עסקה: ויתור על נוחות ופשטות, בתמורה לתחושת שליטה וליכולת להתעסק בתחביב. הם לא פשוטים לתפעול כמו הממיר של הכבלים והלוויין, או מכשיר הדי.וי.די. אבל מי שאוהב להתקין תוכנות, לקנפג את המחשב ולחפש חידושים והמצאות, משתעמם מול הקופסאות האטומות שמובנות לכל אחד. אנחנו רוצים יותר מעורבות, אבל לא להגזים. אם צריך להשקיע מאמץ כדי לשמור שיר בודד, בדיוק כשבאים חברים, גם חובב הטכנאות יתאכזב.

המשכתי לחפש, ומהנסיעה לחו"ל בחודש שעבר הבאתי הביתה את אפל טי-וי, מזרים התוכן החדש מבית אפל. הטכנולוגיה זינקה קדימה: סוף סוף אפשר לחבר את כל התכנים למערכת אחת עם ממשק נוח. המכשיר, שגודלו כקופסת סיגריות וחצי, מחובר לטלוויזיה ולמערכת הסטריאו בסלון, ולרשת האלחוטית הביתית. אפשר לנגן ולהקרין דרכו את כל המוזיקה והסרטים ששמורים במחשב, ומה שהכי חשוב, להשתמש באייפד או באייפון כשלט רחוק, קל ונוח מאוד לשימוש. לא צריך להדליק את הטלוויזיה כדי להקשיב למוזיקה. צריך רק שהמחשב יהיה פתוח במקום כלשהו בבית.

אבל השימוש באפל טי-וי כסטרימר, עם כל הנוחות שבו, מנצל חלק זעום מהיכולות של המכשיר. הקופסה השחורה של סטיב ג'ובס, ומתחריה הקיימים והעתידיים כמו גוגל טי-וי, מנסים להגדיר מחדש את הצריכה הביתית של מוזיקה, סרטים ותוכניות טלוויזיה. הם רוצים להחליף בעתיד את המנוי החודשי לשידורי הכבלים והלוויין, ואת קליטת הרדיו מהאוויר. בתפריט הראשי של אפל טי-וי יש הרבה תכנים שבאים עם המכשיר. קודם כל, יותר מאלף תחנות רדיו מכל העולם, שקיימות באיי-טיונס. רק שבמקום לשמוע אותן במחשב, הן עולות ישר לרמקולים הגדולים בסלון, ובאיכות שמיעה מעולה.

התחלתי להאזין בקביעות לרדיו "תוניסיה 24"; יש שם מוזיקת רקע מעולה, בלי פרסומות ובלי דיבורים. או לתחנת לאונג' מאיסטנבול. ויש אוסף גדול של תוכניות ופרקי סדרות טלוויזיה שאפשר לקנות בדולר לפרק, דרך החנות המקוונת של אפל. וחיבור ישיר עם מסך חיפוש ליו-טיוב.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון ינואר של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#