מידע פנים לכל גולש - מגזין - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מידע פנים לכל גולש

האם ניתן לנבא התנקשות, רצח מתוכנן היטב, פלישה או מזימות עסקיות בעזרת ניטור פעימות חיפוש ברשת? נראה שבעתיד הלא רחוק זה יהיה אפשרי

תגובות

האינטרנט, למרות ניסיונות רבים להציגו כיישות עצמאית שהפכה את עולמנו החברתי והעסקי מן היסוד, לא יצר באמת שינוי איכותי בהתנהלות מערכות יחסים חברתיות ועסקיות. האינטרנט הוא רק פלטפורמה ועיקר השינוי שהביא הוא כמותי: הוא הפך את התהליכים החברתיים לגלויים, ניתנים למעקב, ובמקרים רבים הוא אף מאיץ תהליכים. ויקיליקס, הוא רק תוצר (די צפוי ומתבקש כפי שאטען מיד) של הזמינות והמהירות של המידע כאשר הוא עובר למימד האלקטרוני. דליפות היו תמיד.

מנכ"ל פייסבוק חוזר וטוען בעקשנות שפייסבוק רק התאימה את עצמה לסביבה החברתית, היא לא שינתה אותה. אבל גם הוא וגם קוט מקינלי (מנכ"ל סאן לשעבר) גורסים כי הפרטיות מתה מזמן. ברשותם אוסיף תיקון קטן - הפרטיות מתה בערך ביום שבו אנשים התחילו להתכתב, עקב נטייתנו הבסיסית לרכל ולא לשמור סודות. על מקורותיו של צורך קמאי זה אדבר בטור נפרד. התרומה היחידה של רשת האינטרנט טמונה בהפיכת עובדה זו לגלויה, ולסיועה בהתפשטות סוד מואצת יותר.

להמחשת הטיעון אביא את תמצית מחקרו של תלמידי יניב דובר (כרגע פוסט דוקטורנט באוניברסיטת ייל). יחד עם ד"ר דני שפירא מאוניברסיטת בן גוריון עקבנו אחר פעימות אינטרנט ("פולסים" של חיפוש מוגבר). באמצעות ניטור הפולסים ניתן לדעת (כמעט בזמן אמת) איזה מידע מחפשים אנשים בעולם. כשחיפוש מידע בנושא מסוים גדל בפתאומיות אנו מזהים פולס - קפיצה חדה ברמת החיפוש.

דובר חיפש פולסים כאלה סביב מושאי התנקשויות פוליטיות (למשל ראול רייס, מנהיג ארגון הסמים הקולומביאני FARC), פעילויות צבאיות (למשל, הפצצת מפעל סורי שנחשד כמפעל לייצור נשק גרעיני, או הפלישה הרוסית לגיאורגיה), ואפילו מנויים והודעות על זוכי פרסים שנשמרו בסוד עד לרגע ההכרזה (למשל הבחירה של המועמד הרפובליקאי לנשיאות ג'ון מקיין בשרה פיילין, או הכרזות על פרסי נובל). במקרים רבים (בערך שליש), הופיעה פעימת חיפושים לפני האירוע עצמו. אגב, בקבוצת ביקורת של אנשים שנהרגו בפתאומיות וללא מזימה מתוכננת, הפעימה המקדימה אינה קיימת כלל.

קל לטעון שהנה עוד דוגמה לתבונתו של ההמון (המקוון), שבחושו השישי הוא חוזה את ההתנקשות או המבצע הסודי. צר לי לאכזב, אבל מה שקורה כאן פשוט הרבה יותר. טייסים יודעים, כך אנו מקווים, את כל מה שצריך לדעת על יעדי ההפצצה בטרם צאתם למשימה. הם לא זקוקים למידע באינטרנט יום לפניה. מי יוצר את הפעימה, אם כן? מי הם אלו שמחפשים מידע (בספרדית) על ראול רייס? התשובה טמונה ביצר האנושי לשתף בסודות וברכילויות: לוחמי יחידות העילית של צבא קולומביה לא עומדים בפני כוחו של המידע הסודי ו"רצונו" לפרוץ החוצה, ולו רק לאדם אחד (שהוא בתורו גם לא עומד בפיתוי). כך נוצר מעגל שני של אנשים שקיבלו את המידע ש"הולך להיות משהו", וכדי להרחיב את ידיעתם על היעד לחיסול הם נעזרים בגוגל, ידידו הטוב של האדם. מה שהם לא יודעים הוא שדובר טמן "מלכודות דבש" ברחבי האינטרנט (פעולה חוקית לחלוטין) ומאזין לפעימות אלו.

האם ניתן לנבא התנקשות, רצח מתוכנן היטב, פלישה או מזימות עסקיות כמו השתלטות בעזרת ניטור פעימות חיפוש ברשת? המודלים הקיימים עדיין לא מספיק מתקדמים. אם כן, מה יכול להיות ערכן של זיהוי פעימות חיפוש מקדימות? דוגמה לכך היא תעלומת היעלמותה טבחית מיורק, קלאודיה אליזבת לורנס שמה. קלאודיה בת ה־35 נעלמה בחודש מארס 2009 ולא הותירה אחריה כל עקבות. היא היתה בדרכה הביתה מהמסעדה שבה עבדה באוניברסיטת יורק, אולם לביתה היא לא הגיעה. מתברר שבימים שקדמו להיעלמותה נערכו חיפושים אלקטרוניים אחריה. יניב אינו מורשה לדעת מהי כתובת המחשב (IP) שבו השתמשו המחפשים, אך משטרת הוד מלכותה, בעזרת צו בית משפט יכולה. אם המחפשים אחרי קלאודיה היו ממקורביהם של חורשי הרעה, הרי שלבלשים יש קצה חוט לבירור נסיבות היעלמותה.

קצב שיפור המודלים מצביע על הכיוון: לא רחוק היום שבו ניתן יהיה להשתמש במידע מסוג זה גם לעריכת ניבויים חלקיים כמו למשל סיכוי של מהלך עסקי סודי.

באינטרנט הכול גלוי והכול קורה מהר. האח הגדול? לא ממש. בצד היכולת להאזין לאדם הקטן ולפגוע בפרטיותו, יכול הציבור לאתר דליפות, מזימות לא הגונות של שלטון או בעלי כוח ולהצר את צעדי המתנכלים לו. האינטרנט סימטרי בהשפעותיו, ולכן אין לראות בו יותר מאשר מגבר (רב עוצמה) לתהליכים המתרחשים בחברה. האינטרנט לא יקבע את הכיוון: האם פני החברה לשגשוג או התדרדרות - הוא רק יאיץ את התהליך.

הכותב נמנה עם סגל בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית

הופיע גיליון ינואר של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#