שקלו את מדדי המשקל השווה - מגזין - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שקלו את מדדי המשקל השווה

משקל היתר שמקבלות מניות מנופחות מדי נוגד את ההיגיון ההשקעתי. לכן פותחו בעולם כמה מדדים שאינם מבוססים על שווי השוק

תגובות

תחילתה של שנה חדשה היא תמיד זמן טוב לבחינה מחודשת של תיקי השקעות. ומה כדאי לבדוק ב-2011? אנחנו בחרנו בשיטות ההשקעה במדדי המניות.

בשנים האחרונות, ככל שאסטרטגיית ההשקעה במוצרים עוקבי מדדים מקבלת תאוצה, מתעוררת גם הביקורת כנגד העיוותים הקיימים ברבים מהמדדים המסורתיים כגון S&P500 או הדאו ג'ונס.

העיוות המרכזי במדדים המסורתיים הוא ההרכב הלא מאוזן שלהם. השיטה שלפיה מחושבים מדדים אלה נותנת משקל יתר לשווי השוק של החברות. כך, כאשר שווי השוק של חברה מסוימת עולה, המשקל שלה במדד עולה גם הוא.

הסיבה למבנה הזה היא היסטורית. בוני המדדים רצו שהמדד ישקף את הפעילות הכלכלית. אם ערכה של חברה גדל כנראה שמשקלה בכלכלה גדול יותר ולכן "מגיע לה" לקבל ייצוג יתר במדד המניות שאליו היא משתייכת.

הבעיה היא שמתן עדיפות לשווי השוק מעוות את המדד ומנפח אותו בתקופות של אופוריה פיננסית. כך למשל, בתקופת בועת הדוט.קום קיבלו מניות הטכנולוגיה והתקשורת עדיפות בולטת ונטלו נתח מוגבר במדדי המניות. כאשר החל האוויר לצאת מהבועה, צלל ערכן של מניות הטכנולוגיה במהירות, והדבר פגע בתשואה הכוללת שרשמו מדדי השוק.

בשנות הגיאות של אמצע העשור הקודם קיבלו מניות הפיננסים ובנקי ההשקעות משקל יתר. בועת הנדל"ן והאשראי הגדולה שהניבה להם רווחים גדולים הרימה את שוויים לגבהים, והדבר ניכר במשקלם במדדים. כאשר פקעו בועות האשראי צללו מניות הפיננסים במהירות, ומדדי המניות הכבדים צללו עמן. גם בישראל ראינו תופעה דומה. במהלך 2007 תפח משקלה של מניית אפריקה ישראל והיא הגיעה למקום השלישי מבחינת שווי השוק שלה (אחרי כיל וטבע). כאשר החל המשבר, צללה מניית אפריקה למטה וגילחה אחוזים נכבדים ממדדי המניות הישראליים.

משקל היתר שמקבלות מניות מנופחות מדי נוגד את ההיגיון ההשקעתי. כדי להתמודד עם עיוותים אלה פותחו בעולם כמה מדדים שאינם מבוססים על שווי השוק. מדדי הדיווידנדים, למשל, מעניקים משקל יתר למניות הנסחרות בתשואת דיווידנד גבוהה, דבר שעשוי לרמוז כי מחירן אולי נמוך מדי. מדדים אחרים מנסים לשקלל את המניות לפי נתונים פונדמנטליים כגון מכפילי רווח, מכפילי הון, מכפילי מכירות, או נתונים מתוך תזרימי המזומנים. גם מדדים אלו אינם מושלמים, אבל היתרון המרכזי שלהם הוא במנגנון שמסנן החוצה מניות מנופחות מדי, או לפחות מקטין במידה רבה את משקלן.

אחת השיטות הפשוטות ביותר להימנע ממניות מנופחות מדי נמצאת במדדי המשקל השווה (Equal Weight Indexes). הטכניקה במדדים אלה פשוטה ביותר - הם מורכבים פחות או יותר מאותן מניות הכלולות במדדים המסורתיים, אבל משקללים את כולן באופן שווה. מדי תקופה (רבעון או חצי שנה) מתבצע במדדים אלה איזון מחדש. המניות שתפחו מדי נמכרות, ובמקומן נקנות מניות שערכן נפל, כדי להחזיר את משקלן לרמה המקורית.

החברה המובילה בתחום מדדי המשקל השווה היא RYDEX. ב-2003 השיקה ריידקס קרן סל (ETF) שמקבילה למדד S&P500. הקרן שנקראת Rydex S&P Equal Weight נסחרת תחת קוד המסחר RSP. הקרן משקיעה בכ-300 מניות שונות וכל אחת מהן מקבלת משקל של כ-0.3%.

האם גישת המשקל השווה משתלמת למשקיעים? על פי הניסיון של שמונה השנים האחרונות נראה שכן. מתן משקל מופחת למניות הפיננסים איפשר ל-RSP להניב מאז תחילת 2003 תשואה שנתית מצטברת של 8.6%. מדד S&P500 הניב באותו הזמן תשואה של 5.1% בלבד. פער תשואה של 3.5% בשנה הוא גדול מאוד, וכשהוא מצטבר על פני זמן ארוך הוא גורם לפערי תשואה אדירים בין תיקי השקעות שונים.

ריידקס לא מסתפקת בכך ובאחרונה השיקה קרנות סל גם על מדדי מניות בינלאומיים, לרבות על מדדי מניות בשווקים מתעוררים. דמי הניהול בקרנות של ריידקס יהיו בדרך כלל מעט גבוהים יותר לעומת דמי הניהול בקרנות המסורתיות, אבל כל עוד פערי הביצועים לעומת המדדים המסורתיים יימשכו, יהיה שווה לשלם אותם.

הופיע גיליון ינואר של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#