נס כלכלי ואסון חברתי - מגזין - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נס כלכלי ואסון חברתי

מדיניות הממשלה בפועל מבטיחה ששנת 2011 תהיה דומה לקודמתה: הכלכלה צפויה לפרוח, אך גם הפערים החברתיים

תגובות

בינואר 2011 ישראל מצטיירת כנס כלכלי. בזמן שכמעט כל הארצות המפותחות בעולם ממשיכות לסבול מהמשבר הגלובלי, ישראל צומחת. רמת החיים של אזרחיה עולה, הכנסות המדינה ממסים שוברות שיאים, יחס החוב־תוצר פוחת ומחירי הדיור בתל אביב מתקרבים לרמות של מנהטן. זאת ועוד: ליד חופי ישראל התגלו בשנה שעברה שדות גז גדולים, תמר ולווייתן, שמבטיחים לקופת המדינה בונוס נאה של הרבה מיליארדי דולרים כבר בעתיד הלא רחוק.

מה המשמעויות של כל אלה ל-2011?

כפי שהדברים נראים כרגע, השנה הקרובה תהיה דומה לזו החולפת. אולי מעט פחות טובה, אולי מעט יותר טובה, אבל בסך הכל, שנה דומה. מי שחגג בשנה שעברה יחגוג גם השנה. אולי קצת יותר. מי שחרק שן ימשיך לחרוק שן גם השנה. אולי מעט יותר. העניים יישארו עניים - גם הם קצת יותר - והפערים בחברה ימשיכו להתרחב. עוד משפחות עם אבא ואמא עובדים יירדו אל מתחת לקו העוני, והחינוך, הרווחה, הבריאות והתשתיות ימשיכו להידרדר. כך כתוב למעשה בספרי תקציב המדינה.

הרבעון השלישי של 2010 היה החמישי ברציפות שבו המשק הישראלי רשם צמיחה של כ-4% (עדיין אין נתונים לגבי הרבעון הרביעי של 2010). מדובר בצמיחה חלומית במושגים של ארצות הברית, אירופה ויפן - מדינות שפעם רק חלמנו להגיע להישגים הכלכליים שלהן. ברבעון הראשון של 2010 המשק צמח ב-3.9%, ברבעון השני הצמיחה עלתה ל-4.5%, ובשלישי ירדה ל-3.8%. מספרים אלה, יחד עם נתונים ראשונים על מצב המשק ברבעון האחרון של 2010, מראים כי ההערכה המוקדמת של האוצר, שצפתה צמיחה של 4% בכל 2010, עומדת להתממש. במילים אחרות, המשק הישראלי נכנס ל-2011 ברגל ימין, ולא רק בתחום הצמיחה.

גם בתחום גביית המסים התמונה נראית מבטיחה. תחזית הכנסות המדינה ממסים ל-2010 היתה 183.1 מיליארד שקל, אך הגבייה בפועל תסתכם ביותר מ־195 מיליארד שקל. המשק רותח, יותר אנשים עובדים ומשלמים מסים, ורוב האוכלוסייה צורכת יותר ומגדילה את הכנסות המדינה ממע"מ. וכשהכנסות המדינה גדולות יותר, יש למדינה יותר אפשרויות להגדיל גם את צד ההוצאה.

תקציב המדינה ל-2011 קובע שיא של כל הזמנים: 348.2 מיליארד שקל. הוא גדול ריאלית ב-3.7% מתקציב 2010, שהיה 325.3 מיליארד שקל. משרד האוצר צופה כי המשק יצמח ב-2011 ב-3.8%, ולפיכך תוצר המשק יגיע ל-864 מיליארד. ב-2012 יצמח המשק בעוד 4.0% ותוצר המשק יעבור לראשונה את מחסום 900 מיליארד שקל ויסתכם ב-919 מיליארד שקל. במונחים דולרים (לפי שער דולר-שקל של 3.6), מדובר בתוצר שנתי של 240 ו-255 מיליארד דולר השנה ובשנה הבאה בהתאמה. גם אלה שיאים של כל הזמנים.

לפני עשר שנים, ובעצם גם לפני חמש, האפשרות להגיע למספרים אלה נחשבה לחלום. עם זאת, למי ששכח את השנים הגדולות 2004-2008 צריך להזכיר שפוטנציאל הצמיחה האמיתי של המשק גבוה מ-5% - כלומר, המשבר הגלובלי עדיין מונע מישראל למצות את כל יכולתה. עוד נתון חיובי על מצב הכלכלה הוא העלייה במספרי התעסוקה והירידה בשיעור האבטלה. ברבעון השלישי של 2010 נרשם שיא בשיעור המועסקים במשק: 57.8%, שהם כמעט שלושה מיליון איש. לפי תחזיות בנק ישראל תגיע האבטלה הממוצעת השנה ל-6.3% וב- ל-6%. שני המספרים נמוכים מאוד, הן אבסולוטית והן יחסית לעולם.

במסיבת העיתונאים שבה הציג את תקציב 2011 כינה שר האוצר, יובל שטייניץ, את התקציב החדש "רציני ואחראי". ואולם, תקציב זה, כמו תקציבי כל השנים האחרונות, מעיד על התעלמותה הכמעט מוחלטת של הממשלה משורה של בעיות: הפערים בחברה; החולשה ההולכת וגדלה של השירותים הציבוריים - החינוך, הבריאות והרווחה; והרמה הירודה של התשתיות הפיזיות. המוטו של משרד האוצר במשך עשרות השנים האחרונות הוא מינימום תקציבים להוצאה ציבורית, פרט לתקציב הביטחון.

בכל הפרסומים של OECD בשנה הקרובה תימצא ישראל במקום 34 והאחרון, או קרוב מאוד אליו, בכל הנושאים החברתיים. כך ברשימות ההשוואתיות על רמת החינוך, הבריאות, והסיוע לאוכלוסיות החלשות. למשך יום-יומיים תהיה סערה בתקשורת, ולאחר מכן עולם כמנהגו ינהג: הממשלה בשלה, אגף התקציבים במשרד האוצר בשלו. הרבה דיבורים על החשיבות, ובפועל המשך הקיצוץ והחנק בתקציבים.

היד תישאר קפוצה

הבעיה של אזרחי ישראל, ולא מהיום, היא שאין בכנסת מפלגות שבאמת מייצגות את השכבות החלשות וכואבות את כאבן. יש ח"כים בודדים הפועלים למען החלשים. הרוב מסתפקים בהצהרות. כך, גם כשישראל עוברת תקופה של צמיחה כלכלית, נהנות ממנה בעיקר השכבות המבוססות. שאר הציבור מקבל פירורים. לעומת זאת, כשישראל עוברת תקופה קשה כלכלית, כמו ב-2001-2003 ובאחרונה, מי שנדרשים לשלם על כך הם החלשים. החזקים מביטים מהצד, ועמם רוב שרי הממשלה וחברי הכנסת. גם משרד האוצר. בכירי האוצר באים מהשכבות החזקות, והם לוטשים עיניים לג'ובים שימקמו אותם בלב האלפיון העליון בתום תקופת עבודתם בשירות המדינה. לאורך עשרות שנים פועל האוצר לכיווץ הרווחה, ולהפיכת הביטוח הלאומי מגוף בעל ראיית עולם חברתית למס הכנסה ב'.

השנה, לאחר יותר מעשור של צמצום דרמטי, הבטיח האוצר מהפכה בתקציבי החינוך וההשכלה הגבוהה. התוצאה עלובה. בעיקר אם משווים את התוספות הנמוכות בתקציבי 2011 ו-2012 לסכומים שנחתכו מהחינוך במשך עשור ויותר. במקום לשפר את שכר המורים, הנמוך מהשכר הממוצע במשק, דוחף האוצר לשילובם בחינוך של מי שנפלטו ממקצועות ההיי טק ושל חיילים בשירות סדיר. התוצאות יהיו בהתאם. גם הכתובת הזאת על הקיר.

בפרסומיו מדגיש האוצר: "בשנים האחרונות ניכרים סימני שחיקה מהותיים במרכיב היתרון של המשק. כך למשל, יתרונה של ישראל בתחום ההון האנושי הולך ונשחק. רמת ההישגים של תלמידי ישראל, לרבות אלה שבשכבת המצוינים, נמוכה בניתוח השוואתי. הישגי מערכת ההשכלה הגבוהה הולכים ונשחקים לצד תהליכי הזדקנות של הסגל האקדמי ושיעור גבוה של אקדמאים ישראלים המשתלבים בתפקידי הוראה ומחקר באוניברסיטאות זרות". מה חלקו של משרד האוצר במצב עגום זה? על כך אין בפרסומיו כל הערה.

ומה האוצר עושה כדי להתמודד עם תופעות אלה? תקציב משרד החינוך ב־2011 יהיה 34.9 מיליארד שקל ותקציב ההשכלה הגבוהה 8 מיליארד שקל, לעומת תקציבים של 32.4 מיליארד ו־6.9 מיליארד ב־2009 בהתאמה. קשה להאמין כי מישהו בממשלה, במשרד החינוך, ועוד יותר מכך במשרד האוצר, סבור כי התוספות הצנועות לחינוך ולהשכלה הגבוהה ב־2011 הן שיביאו את המהפכה הנדרשת.

במשרד האוצר מרבים להתפאר ברפורמת אופק בבתי הספר היסודיים, אבל מתקשים להסביר מדוע משרד החינוך מפעיל לחץ כבד על המורים להצטרף לרפורמה, ומדוע מסרבים המורים בחינוך העל-יסודי לאמץ רפורמה דומה. הסיבה פשוטה: שכר המורים באופק אמנם גדל, אבל השכר לשעה קטן בשיעור משמעותי. המורים בבתי הספר העל־יסודיים יודעים חשבון ולכן מסרבים לרפורמה - מה שעולה להם בהכפשות מבית היוצר של משרד האוצר.

בכל הנוגע ליחס החוב-תוצר של המשק ל-2011 יש למשרד האוצר בשורה משמחת. מדובר באחד מהמדדים החשובים ביותר להערכת חוזקו של משק. בעבר נתון זה היה עקב אכילס של ישראל בכל הדיונים עם חברות דירוג האשראי הבינלאומיות הגדולות על האפשרות להעלאת הדירוג של המדינה. מאמצי משרד האוצר ובנק ישראל בתחום זה בשנים האחרונות, יחד עם המשבר הכלכלי העולמי, שיפרו מאוד את מעמדה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות. מחד גיסא, ישראל ממשיכה במאמציה להוריד את היחס ועד כה מצליחה. מאידך גיסא, המשבר הכלכלי העולמי הרע מאוד את היחס הזה במרבית מדינות המערב, כולל בגדולות שבהן. יחס החוב-תוצר של ישראל בסוף 2010 היה 77.3%, הנמוך ביותר זה שנים רבות. לפי הערכות משרד האוצר יירד היחס ב-2011 ל-75.6%, וב-2012 ל-73.3%. מדובר ביחס סביר במונחים בינלאומיים. שר האוצר ובכירי משרדו מאמינים כי 2011 תהיה שנת הפריצה של ישראל בדירוג האשראי הבינלאומי, וכי חברות הדירוג יעלו את דירוגה - צעד שיקטין את עלויות לקיחת ההלוואות של הממשלה וחברות ישראליות בשוקי האשראי הבינלאומיים.

דאגה באוצר ממדיניות האוצר

המדען הראשי של משרד האוצר, ד"ר אלדד שידלובסקי, סבור כי 2011 תהיה שנה כלכלית מורכבת, ייתכן שאף יותר מ-2010, בשל ניסיונן של חלק מהמדינות המפותחות לסגת מהמדיניות המרחיבה שלהן. מהלך זה יגדיל את הסיכונים בכלכלה הבינלאומית ועלול להביא לתהליכי משבר. גם ישראל תושפע, כמובן, מהתפתחויות אלה. ככלל צופה שידלובסקי כי המשק יצמח ב-2011 בשיעור של 3.8% וב-2012 ב-4%. "אם הכל יהיה בסדר השנה, הרי שב-2012-2015 ניכנס לקצב צמיחה נמוך מזה שאליו התרגלנו, בשל ניסיון לפתור את חוסר האיזונים בכלכלה העולמית".

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון ינואר של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#