הנעה מזרחית - מגזין - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנעה מזרחית

ענף הרכב שלאחר המשבר יהיה שונה מאוד מזה שהכרנו לפניו. ב-2011 רק נתחיל לראות עד כמה

תגובות

פולקסווגן שנחאי עלתה ב-47%, ג'נרל מוטורס שנחאי טיפסה ב-56%, צ'רי ב-37% ואילו גרייט וול רשמה זינוק של 90% - בשנה החולפת, לעומת 2009, עלו במידה ניכרת היקפי הייצור של רוב יצרניות הרכב הסיניות. גם תעשיית הרכב של צפון אמריקה מנגנת אופטימיות: ג'נרל מוטורס כבר לא זקוקה לחסדי הממשל, ולראשונה זה שנים מדווחת על רווח; פורד הצליחה לצלוח את 2008-2009 בלי לפשוט את הרגל; וקרייזלר מציגה דגמים ביחד עם בעל הבית החדש, פיאט.

האם תעשיית הרכב העולמית צלחה את המשבר? האם 2011 תהיה שנת שגשוג ליצרניות? ממחקר שערך יובל עצמון, שותף במשרד מקינזי בשנחאי, עולה שהרע ביותר מאחורינו, אבל צריך להתייחס בזהירות לנתונים מכיוון שמדובר בצמיחה יחסית ל-2009, שהיתה שנת שפל עמוק. "האתגרים והקשיים שעמם התמודדו יצרניות הרכב בתקופת המשבר קיימים גם כיום", כותב עצמון במחקר. "מדובר בחומרי גלם יקרים, בקצב פיתוח מהיר ותובעני, בדרישות הולכות ומחמירות לשמירה על איכות הסביבה וחיסכון בדלק, בתנודתיות גבוהה של השווקים ובצורך לענות על צורכי ביקוש והזדמנויות שצצות בעולם".

מה שבטוח זה שתעשיית הרכב של אחרי המשבר תהיה שונה מזו של לפני המשבר: פחות שמרנית - יותר יעילה, מהירה וגמישה. מי שלא יסתגל לג'ונגל החדש, ייפול טרף למתחרים או ייכחד.

התוקפנות של פולקסווגן

מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת ניצבה ג'נרל מוטורס, בשקט ובבטחה, בפסגת יצרניות הרכב בעולם. אבל ב־2008 צנחו המכירות בארצות הברית ב־43%, ו־GM התרסקה ופשטה את הרגל. כך מצאה את עצמה טויוטה, שתמיד ביכרה שלא להיות היצרן הגדול בעולם - או כך לפחות הצהירה - בראש. במקביל צנחו המכירות של פורד, ואילו קונצרן פולקסווגן על שלוחותיו - סקודה, אאודי, סיאט ועוד - התקדם למקום השלישי בטבלה.

השינויים הטקטוניים שחולל המשבר רק מתחילים להראות את סימניהם. באוקטובר 2010 הכריז מנכ"ל קונצרן פולקסווגן, מרטין וינטרקורן, שעד 2018 תעקוף הקבוצה את טויוטה ותהפוך לגדולה בעולם. המילים יצאו מפיו של וינטרקורן, אבל הקול קולו של פרדיננד פייך, יו"ר הקונצרן ונכדו של פרדיננד פורשה, ממציא החיפושית. פייך, שנוהג לערוך תחרויות נהיגה נגד מנהלים בחברה (ומקפיד לנצח), הכריז באחרונה בתוקפנות ובבוטות אופיינית שבכוונת פולקסווגן לרכוש את אלפא רומיאו ופרארי מידיה של פיאט. אפשר לשאול עד כמה מעורב כאן האגו הגדול של פייך, שחושק בתוספת של אקזוטיקה איטלקית לפורטפוליו (את למבוריגיני כבר יש לו), ועד כמה ראייה עסקית מחושבת.

פולקסווגן מצליחה מאוד בסין (ביחד עם שותף מקומי). בארצות הברית, לעומת זאת, היא לא נוחלת הצלחה ומוכרת כ-300 אלף מכוניות בשנה בלבד. היפנים והקוריאנים מצליחים יותר בצפון אמריקה. כך למשל, על כל פולקסווגן טיגואן, הג'יפון המודרני של פולקסווגן, נמכרות בארצות הברית שמונה מכוניות הונדהCRV ושמונה טויוטה RAV4. כדי להגיע לפסגה צריכה פולקסווגן לשלש את המכירות בארצות הברית ולטפס מכ-6 מיליון מכוניות בשנה בעולם כולו ל-10 מיליון.

צעד בכיוון הזה - שדווקא מונע פחות על ידי אגו - הוא רכישת סוזוקי. באוקטובר שילמה פולקסווגן 2.5 מיליארד יורו תמורת 20% ממניות סוזוקי, המתמחה בייצור מכוניות קטנות, חסכוניות וזולות ועושה חיל בהודו. אלה בדיוק הדברים שחסרים כעת לפולקסווגן. האם הדור הבא של פולקסווגן פולו יתבסס על פלטפורמה של סוזוקי קטנה ויחסוך כסף רב ליצרן הגרמני?

חשמל זורם בגלגליך

במהלך המשבר פוטרו רבבות פועלים בתעשיית הרכב, ובהם אלפי מהנדסים. בחודשים האחרונים מתהפך הגלגל ושוב מתעורר הביקוש למהנדסים, רק שהפעם לא מדובר במהנדסי רכב "סטנדרטיים", אלא במהנדסי חשמל ורכב - שילוב נדיר בתעשייה. ג'נרל מוטורס מחפשת 1,000 מהנדסים וחוקרים בתחום החשמל. TATA ההודית, שהיא גם הבעלים של יגואר ולנדרובר, מחפשת 200 מהנדסי חשמל בארצות הברית, ומספר דומה דרוש גם לטסלה, יצרנית רכבי הספורט החשמליים האופנתית.

כל יצרניות הרכב משקיעות הון בכניסה לעולם החשמלי. כולן מנסות להאיץ תהליכים ולהקדים את יריבותיהן. ניסאן מציגה בימים אלה את מה שמוגדר כמכונית החשמלית הראשונה בשיווק המוני: ניסאן Leaf. הפעם לא מדובר ברכב רגיל שהוסב לחשמל, כמו הפלואנס של רנו, שתיובא לישראל על ידי בטר פלייס של שי אגסי ועידן עופר, אלא במכונית שתוכננה מלכתחילה כרכב חשמלי.

מחירה של ה-Leaf צפוי להיות זהה לזה של משפחתית קומפקטית רגילה. עלויות האחזקה אמורות להיות זולות יותר - חשמל זול מבנזין, ומנועים חשמליים לא שמעו על החלפת שמן ומסננים - ואילו טווח הנסיעה עד להתרוקנות המצבר אמור להיות 150 ק"מ. ה-Leaf נכנסה לשוק רק בדצמבר, אך כבר הספיקה לקטוף את תואר מכונית השנה 2011 של עיתונאי הרכב באירופה. זה תואר שרוב ערכו יחצ"ני, אבל בהחלט אפשר לראות בו סימן למגמה. עשרות עיתונאי הרכב המשתתפים בבחירה מקושרים בחבל הטבור לתעשיית הרכב.

עוד יצרניות עומדות להשיק השנה דגמים חשמליים: שברולט תציג סופסוף את הוולט החשמלית, עם מנוע בעירה פנימית להטענת המצבר, וגם שיווקה של המיצובישי I-MiEV, החשמלית הקטנה, יתחיל השנה באירופה ובישראל. ב-2012 אנחנו צפויים לפגוש טויוטה פריוס היברידית חדשה, הפעם בגרסת פלאג-אין, שתאפשר לחבר את המכונית לרשת החשמל, לטעון, וליהנות מטווח נסיעה מוגדל על חשמל בלבד.

אין ספק, המהפכה החשמלית מתחילה. לפי הערכות שמרניות, בתוך עשר שנים יתפסו מכוניות חשמליות 10% מסך כלי הרכב שעל הכביש. בישראל זה יקרה כנראה מהר יותר, הודות לעידוד מסיבי וחריג מצד הממשלה - פטור כמעט מוחלט ממס קנייה לרכב חשמלי ועוד הטבות.

הרכב הסיני הוא כמו הרכב החשמלי: יידרשו לו עוד כמה שנים, אבל הוא יגיע ויכבוש את מקומו. מאז נובמבר 2009 סין היא יצרנית הרכב הגדולה בעולם - גדולה מארצות הברית ומיפן. ב-2009 ייצרה סין 13.9 מיליון מכוניות, בדיוק פי 13 מהיקף הייצור ב-1992.

בסין יש 6,300 יצרניות רכב שונות, אך מרביתן עסוקות בהשבעת הרעב המקומי לרכב ואין להן עניין לייצא. מתוך כלל המכוניות שיוצרו בסין ב־2009 נשלחו לחו"ל רק 369 אלף כל רכב. אפשר להבין את היצרניות הסיניות שלא טורחות לייצא. בכבישי סין נוסעות כיום 60 מיליון מכוניות, ועד 2050 צפוי מספרן להגיע ל־200 מיליון. לשם מה צריכים יצרניות רכב בסין להתמודד עם דרישות מחמירות בתחומי זיהום האוויר והבטיחות הנהוגות במערב, כשהן יכולות למכור מכוניות מיושנות וזולות בארצן?

בישראל החל בשלהי 2010 שיווק המכונית הסינית הראשונה, ה-MG550 של SAIC. המכונית נאה ומרשימה אבל היחס בין מחירה (150 אלף שקל) לבין הטכנולוגיה המיושנת למדי שעליה היא מבוססת, לא יאפשר לה להטביע חותם משמעותי על השוק המקומי. ההערכה הרווחת היא שבעוד חמש עד שבע שנים יגיעו הסינים לאירופה, וגם לישראל, עם מכוניות איכותיות שיעמדו בכל התקנים ויציבו אתגר קשה לשאר היצרניות.

סוכריות לאמריקאים

יצרניות הרכב באירופה נאבקות כדי לנשום. עם שוך המשבר נפסק הסיוע הממשלתי, שהתבטא בעיקר בתוכניות גריטה נדיבות: תן מכונית ישנה וקח כסף, הרבה כסף, לרכישת חדשה. היצרניות באירופה מתמודדות גם עם תחרות קוריאנית ויפנית עזה, ועם תקני זיהום מחמירים - כיום יורו 5, וב-2015 יורו 6. הציבור ברובו אדיש לתקני הזיהום, ויצרניות הרכב מנסות להתנגד להם באמצעות לוביסטים. החובה לעמוד בתקנים פירושה טכנולוגיה יקרה, שמקפיצה את עלויות הייצור ואת מחירי הרכב לצרכן הסופי. אחד הפתרונות הוא מעבר למנועים בנפח קטן שנעזרים במגדשי טורבו כדי להבטיח סטנדרט של תאוצה ומהירות שאליו כבר התרגלו הצרכנים - למשל, סקודה אוקטביה 1.2 ליטרים TSI.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון ינואר של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#