שלוש דרגות של השפעה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שלוש דרגות של השפעה

מגדירים את עצמכם כאינדיבידואליסטים? חושבים שאי אפשר להשפיע עליכם? נדמה לכם. ניקולס כריסטאקיס, ממחברי הספר "מחוברים", טוען אחרת

תגובות

אם טוויית רשת קשרים חברתית היתה מאז ומעולם חלק בלתי נפרד מחיינו, הרי שהפסיכולוג המפורסם סטנלי מילגרם לקח את זה צעד אחד קדימה: בניסוי שנערך כבר ב־1967 הוא בדק עד כמה הרשת הזאת צפופה, או במילים אחרות: עד כמה העולם שלנו קטן. מילגרם שלח 160 חבילות לתושבים אקראיים בקנזס ובנברסקה וביקש מהם לנסות לקרב את החבילות לאנשי היעד. התוצאות הפתיעו גם אותו: רק 5.5 מתווכים בממוצע נדרשו כדי לקשר בין המשתתפים בניסוי, ומכאן שבין תושבי ארה"ב קיימות "שש דרגות של הפרדה" - מונח שנכנס לחיינו ונהפך למטבע לשון שגור.

 

 

מאז אותו מחקר שקע חקר הרשתות החברתיות בתרדמה עמוקה וכמעט נעלם מהשיח האקדמי. אולם בשנים האחרונות, הרבה בזכות פריחת האינטרנט, הוא נהפך לטרנד מחקרי בתחומים רבים - ממדעי החברה, דרך תעשיה וניהול ועד רפואה - כמו גם לחלק מהשיח התרבותי.

אחד הפרסומים המרשימים בתחום הוא הספר "מחוברים" (Connected) של ד"ר ניקולס כריסטאקיס וד"ר ג'יימס פאולר, חוקרים בכירים מאוניברסיטת הרווארד. הספר, שיצא לאור ב-2009, תורגם ל-20 שפות ולאחרונה גם לעברית (הוצאת מטר), והוא אוסף את התובנות המדעיות בשפה פשוטה ובאינספור דוגמאות ומחקרים. כל אלה מתגבשים לתזה קלה לעיכול: הרשת החברתית, אותו שם קוד נעלם לכלל הקשרים שאנו חווים ביום יום, משפיעה על חיינו ממקום הלידה ועד הדרך שבה נפגוש את מותנו. "מאושר עד עושר", כהגדרת המחברים.

חשבתם שאתם עצמאיים? מקבלים החלטות אינדיבידואליות? פועלים על פי טובתכם ושיקול דעתכם? טעיתם. תיאוריית העדר המוכרת הרבה יותר חזקה ממה שנדמה לנו; כולנו כלואים ברשת הקשרים שנרקמת סביבנו יומם ולילה ומשפיעה עלינו בין אם נרצה בכך ובין אם לאו. השאלה המשמעותית היא מה עושים עם זה.

עד שהמוות יקרב בינינו

ד"ר כריסטאקיס הוא רופא שטיפל בחולים סופניים במקביל לקריירת המחקר שלו בהרווארד. במהלך עבודתו שם לב להשפעה שיש לבריאות המטופל החולה על בן זוגו, או נכון יותר למחיר הכבד שמשלם לעיתים בן הזוג של החולה. כך למשל מצא שיעור תמותה גבוה יותר בקרב בני הזוג סמוך למוות של יקירם. "היה לי ברור שקיים קשר עמוק מאוד בין שני פרטים בתוך הרשת הזוגית", מספר כריסטאקיס בראיון טלפוני. "מדובר בקשר דרמטי שאת השפעתו ניתן לבדוק גם בקרב זוגות אחרים כמו אחים, חברים, או אפילו שכנים החולקים אותה גדר".

בשנת 2002 חבר כריסטאקיס לד"ר ג'יימס פאולר, שחקר עד אז את מקור האמונות הפוליטיות של פרטים והתעניין בנושא נוסף: אלטרואיזם וטוב לב כחלק מהיכולת של רשתות חברתיות לשרוד ולהתפתח. השניים החלו לחקור תופעות בריאותיות ברשת החברתית בתוכה הם פועלים, וגילו שהסבירות שאדם יוריד במשקלו או יפסיק לעשן גבוהה מאוד, אם חברו הקרוב עשה זאת. בדיקה אחרת העלתה שגם האושר מדבק: כשפרט אחד נמצא בקרב פרטים אחרים מאושרים - רמת האושר שלו תעלה.

משם המשיכו החוקרים לבדוק רשתות גדולות יותר, בנות מיליוני בני אדם, והגיעו למסקנה הלקוחה מעולם החי: הרשת החברתית שלנו היא סופר־אורגניזם, יצור על־אנושי צומח ומתפתח, שתכנים שונים ומגוונים זורמים בתוכו. "ההבנה שאנחנו חלק מאותו סופר־אורגניזם אינה פשוטה ואפילו מבהילה", אומר כריסטאקיס. "העובדה שאנחנו מושפעים כל הזמן גם מאנשים רחוקים מאיתנו, פירושה שחלק מעצמאותנו הולך לאיבוד. האם ההחלטה העצמאית-לכאורה שלי לנסוע לפאריז ולא ללונדון, לאכול סטייק ולא חסה, או להיות עורך דין ולא רואה חשבון, היא באמת החלטה שלי?", הוא שואל. "ברור שיש חלק עצמאי בחיינו, אלא שאנחנו חייבים להיות מודעים להשפעה של הרשת החברתית שלנו על כל צעד וצעד שאנחנו עושים. חיבור שלנו עם אנשים אחרים הוא החשוב ביותר ואם אנחנו רוצים להבין את עצמנו, ראוי שנדע כיצד אנחנו מחוברים".

לרשת חוקים משלה

הדרך להבנת הרשת שבה כל פרט פועל עוברת דרך ניתוח העקרונות שעליהם היא מבוססת. על אף שמדובר במיליארדי קשרים חברתיים שונים, כל רשת שהיא - בכל גודל ובכל מקום - פועלת על פי אותם ארבעה עקרונות מנחים:

1. אנחנו מעצבים את הרשת שלנו בדמותנו: בני אדם יוצרים ובונים מחדש את הרשתות החברתיות שלהם כשאחד העקרונות המנחים הוא הומופיליה - אהבת הדומה. תכונה זאת יוצרת נטייה, מודעת או לא, לחבור לדומים לנו ולמעשה "אנחנו מחפשים אנשים ששותפים לאינטרסים שלנו, להיסטוריה שלנו ולחלומותינו", אומרים השניים. הביטוי מין מצא את מינו מקבל חיזוק ברור במחקר שערכו המחברים, לפיו קיימת סבירות של 52% ששניים ממכריו של האמריקאי הטיפוסי מכירים זה את זה. מכאן שהרשת משפיעה מאוד על עיצוב חיינו, הבחירות שלנו והטעם שלנו ובעצם הופכת אותנו דומים מאוד להרבה אנשים אחרים.

2. מיקומנו ברשת מעצב אותנו: מחקרים שונים הוכיחו כי רמת האינטליגנציה של ילדים בכורים גבוהה מזו של הילדים שנולדו אחריהם, וזו של השניים גבוהה מעט מאלה של אחיהם הצעירים יותר. נשאלת השאלה אם ההבדלים הללו נובעים מביולוגיה או מגורמים חברתיים.

מחקר שנעשה בקרב מאות אלפי מגויסים לצבא הנורווגי עונה על השאלה. המחקר, שמצוטט בספר, מצביע על כך שתכונות פשוטות של רשתות חברתיות, כמו גודל המשפחה והמבנה שלה, הן האחראיות האמיתיות להבדלים ברמת האיי-קיו. כך למשל במשפחות שבהן מתו האחים הבכורים עלה האיי-קיו של האח השני והילד שלישי התקדם באיי-קיו לזה של ילד שני.

3. ככל שהעדר גדל, השפעתו עלינו גדלה: ניסוי המדרכה גם הוא של מילגרם - מדגים את חשיבות קבלת החיזוקים מאנשים רבים. בשני ימי חורף בשנת 1968 עקב מילגרם אחר התנהגותם של 1,424 הולכי רגל בניו-יורק. הוא פיזר קבוצות של עד 15 עוזרי מחקר לאורך קטע מדרכה קצר. בהינתן האות, עצר הקהל המלאכותי בהדרגה והביט למעלה אל חלון בקומתו השישית של בניין למשך דקה אחת בדיוק. לא היה שום דבר מעניין באותו חלון, למעט אדם נוסף שגם הוא עבד בשביל מילגרם. 4% מהולכי הרגל עצרו כשאדם אחד הביט למעלה, 40% עצרו כשמספר המביטים עלה ל-15.

ליתרון הגודל של העדר הוסיפו מחברי הספר יתרון מדבק אחר - הקרבה לפרט. לא צריך להיות הורה לילד מתבגר כדי להבין זאת: אם יותר ויותר מחבריך הקרובים יתחילו לשתות אלכוהול, סביר להניח שגם אתה תצטרף אליהם לבר הקרוב.

4. השלם גדול מחלקיו (או: לרשת חיים משלה): בדומה ל"גלים האנושיים" במשחקי כדורגל או למעוף להקות הציפורים, רשתות חברתיות מצייתות לחוקים משלהן - חוקים שנפרדים מן הפרטים שיוצרים אותם. אנשים יוצאים למלחמה, תורמים איברים, עולים במשקל או מרגישים מאושרים בגלל התנועה ברשת, שיוצרת שלם גדול יותר מסך חלקיו. עקרון זה הוא גם בשורה טובה - הסופר-אורגניזם הוא במידה רבה ניטרלי והרשת מעצימה כל תופעה, בין אם חיובית או שלילית, ומכאן שלכל אחד מאיתנו יש השפעה.

חבר של חבר של חבר שלי

בהנחה שאנחנו לא רק מושפעים אלא גם משפיעים על מעגלים גדולים, על כמה אנשים אנחנו משפיעים באמת? את התשובה לכך מספקים המחברים דרך המושג "שש דרגות הפרדה, שלוש דרגות השפעה". לדבריהם, לא רק שביכולתנו להגיע לכל אדם אחר בעולם דרך חמישה אנשים, אלא השפעתנו מגיעה עד לדרגת קרבה שלישית.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון פברואר של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#