מתקפת סייבר - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אבא דיגיטלי

מתקפת סייבר

ראוי שפרס ישראל בתחום ההייטק ל–2019 יינתן ליזמת ולהייטקיסטית. הייטק, סייבר ואקזיטים של מיליוני דולרים ופרסים זה נהדר, אבל אם הם נשארים נחלתם של גברים בלבד - הם מחטיאים את המטרה האמיתית שלהם

אבא דיגיטלי
Getty Images IL / עיבוד ת גטי אימג`ס

בשנים האחרונות נתונה מדינת ישראל תחת מתקפת סייבר חמורה. לא, אין אלה האקרים איראניים שמנסים לחדור למערכות ההגנה של צה"ל, או מומחי ביון רוסיים שמנסים להשתלט על מתקנים אזרחיים חיוניים. אלה הם פוליטיקאים ישראלים, אנשי חינוך וגם אנשי עסקים, הזורים תבהלה בקרב הורים שחרדים לקריירה העתידית של ילדיהם יותר מאשר לפרטיות שלהם.

מהרגע שבו הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על מדינת ישראל כ"אומת הסייבר", בפרפראזה על "אומת ההייטק" – נכנסה מערכת החינוך לסחרור בלתי־רצוני סביב לימודי הסייבר בבתי הספר. להיסטריה הכללית תורם גם שר החינוך נפתלי בנט, שכהייטקיסט לשעבר לא מרשה לעצמו להפקיר את הזירה בידיו של ראש הממשלה. וכך קרה שמרוב התלהבות וניסיונות לעודד בני נוער להצטרף למגמות טכנולוגיות – מטרה חשובה ונעלה בפני עצמה – נהפך התחום לשוק של סחורה ממותגת, אשר לרוב היא גם ריקה מתוכן.

קייטנת סייבר, מגמת סייבר, בירת הסייבר, סייבר קידס, אליפות הארץ בסייבר – סייבר סייבר סייבר. המאמץ לעודד צעירים להצטרף למגמות טכנולוגיות ומדעיות הפך את תחום אבטחת המידע לסוג של טרנד, שרדידות ההתייחסות אליו עלולה לגרום לו לאבד את ערכיו האמיתיים. כאילו שאם רק נוסיף אותו לכל מוצר, שירות, פעילות או מסלול לימודי, הערך שלו יעלה והמדינה תרוויח מדענים ויזמים טובים יותר. כמו לקראת חג האהבה שעליו נוהגים אופורטוניסטים שיווקיים להיתלות כדי למכור את מרכולתם – גם אם היא לא בדיוק קשורה לזוגיות ואהבה – כך קורה גם סביב הסייבר. כולם משווקים כיום סייבר.

בלי קשר לקמפיינים המתוקשרים של הפוליטיקאים, לישראל יש באמת מעמד מיוחד בשוק הסייבר העולמי. בישראל, לפי ההערכה השמרנית ביותר, יש 365 חברות סטארטאפ ו־40 מרכזי פיתוח של חברות רב־לאומיות בתחום, כשבכל שנה קמות עוד 65 חברות סייבר חדשות במדינה.

כ־10% מכלל מכירות הסייבר בעולם מגיעות מחברות ישראליות, ומתוך 17 חברות הסייבר בעולם שעברו את שווי השוק (הציבורי) של מיליארד דולר, ארבע הן ישראליות או ישראליות למחצה.

כשמדברים כיום על סייבר, בדמיונם רואים הילדים את עצמם יושבים בחדרם מול המחשב בשעות הקטנות של הלילה כשקפוצ'ון הסווטשירט מכסה את ראשם. מול עיניהם רצות לאורך המסך שורות קוד בפונטים ירוקים זוהרים, כשבקצה השני של הקו נפתחות בפניהם דלתות אחוריות של בנקים, מרכזי ביון עוינים או סייבר טרוריסטים. רק המחשבה על הריגוש הזה מעוררת בהם מיד תשוקה לפיצה וקולה. מנגד, ההורים חושבים על תסריטים קצת יותר מציאותיים. בדמיונן רואות אמהות נרגשות את בנן מעביר שלוש עד חמש שנים במדי אל"ף מול מחשב, בתיאורת הניאון של חדרי עבודה בקריה בתל אביב. בשנים שלאחר מכן, כך מפנטזת האם היהודיה, רוכש הילד מקצוע מניב באוניברסיטה יוקרתית, כדי שבשנים הבאות הוא יוכל לפרנס בגאווה את משפחתו המאושרת ולהעניק לה איכות חיים גבוהה.

מכל הקמפיינים והניסיונות למקד את תשומת הלב בלימודי טכנולוגיה מוטי סייבר – להכרזה אחת יכולה להיות ההשפעה הגדולה ביותר: ההודעה של בנט על מתן פרס ישראל בתחום ההייטק לגיל שוויד, מנכ"ל ומייסד חברת אבטחת המידע צ'קפוינט. עשרות שנים לפני שמישהו חשב בכלל על המונח סייבר, שוויד וצ'קפוינט עשו את הדבר האמיתי, בלי קמפיינים ובלי מיתוג באריזת צלופן מרשרשת. בכל כמה שנים צצה דמות או תופעה שמעוררת טרנד בקרב תלמידי ישראל – ואם יצליח בנט להעלות את שוויד לדרגת ליונל מסי (לפחות ברמת ההכנסות שלהם הם דומים) – אולי הוא יצליח לסחוף אחריו תלמידים למגמות הטכנולוגיות.

אם יצליח הקמפיין של בנט לעודד תלמידים להצטרף למגמות מדעיות בזכות הענקת פרס ישראל לשוויד (וגם אם לא), ראוי שפרס ישראל בתחום ההייטק ל־2019 יינתן ליזמת ולהייטקיסטית – גם אם תרומתה למדינה תהיה פחותה מתרומתם של שוויד וצ'קפוינט. כך תאותת המדינה כי היא מכירה גם ב־50% מהאוכלוסייה, שממנה היא מתעלמת ביהירות כבר שנים. הייטק, סייבר ואקזיטים של מיליוני דולרים ופרסים זה נהדר, אבל אם הם נשארים נחלתם של גברים בלבד – הם מחטיאים את המטרה האמיתית שלהם. רק פנייה לתלמידות ולסטודנטיות להשתלב במעגלי הלימודים המדעיים והטכנולוגיים כדי למלא את השורות באקוסיסטם הטכנולוגי תגשים את המטרה האמיתית של הסייבר־קמפיינים שמציפים אותנו: לשמור על התואר של ישראל כמעצמת הייטק (וגם מעצמת סייבר).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#