צורך הישרדותי - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דבר העורך

צורך הישרדותי

שיתוף פעולה וערבות הדדית כדאיים לכולם, אך זו לא משימה קלה: כמעט כל התנהגות רציונלית ברמה הפרטית, למשל תחרות אגרסיבית בעסקים, מנוגדת להתנהגות המתבקשת לצורך יצירת סולידריות לאומית - כלומר ויתור על משאבים והזדמנויות לטובת אחרים

תגובות

יצורים חיים מבקשים להזדווג בדרך שתמקסם את סיכויי ההישרדות וההצלחה האבולוציונית שלהם, כלומר עם יצורים זהים לעצמם, אבל בשינוי קל מאוד. זיווג עם יצור זהה יקטין את הסכנה שהצאצא ימות או לא יתאים לסביבתו, ואילו השינוי הקטן יגדיל את הסיכוי להתאמה אבולוציונית בסביבה משתנה. בני אדם פועלים לפי אותה נוסחה, אלא שאצלם, כמו אצל לא מעט יונקים אחרים, הסיפור האבולוציוני הוא לא רק ביולוגי אלא גם, ואולי בעיקר, חברתי. אנו מונעים על ידי דחף לשמור על היחידה הגרעינית – המשפחה, הלהקה, השבט – כאסטרטגיית ההישרדות במאבק באיומים החיצוניים. כך הביולוגיה, האבולוציה ודחפי ההישרדות מורים לנו להציג סולידריות גבוהה כלפי הלהקה והשבט שלנו – אבל סולידריות נמוכה כלפי להקות ושבטים אחרים שמתחרים עמנו על משאבים או לוחמים בנו.

כשבני האדם יצאו מהג'ונגלים והחלו לפתח מערכות חברתיות גדולות יותר, כמו מדינות, כללי המשחק השתנו. התחרות והמלחמות בין קבוצות שונות הולידו צורך בשיתוף פעולה בין להקות ושבטים שונים כדי להתמודד עם איומים ולפתח הזדמנויות, ומי שעשו זאת טוב יותר יצאו מהעימותים הללו כשידם על העליונה. כשקיימת סולידריות גבוהה ואחידות בתפישות העולם, קל יותר לעמוד מול הדחפים של הקהילות הקטנות. לעומת זאת, אם הקהילה מפוצלת ושקועה במריבות פנימיות, המלחמה על ההישרדות הקולקטיבית קשה יותר. מדינות בגוש הסקנדינבי, למשל, מציגות סולידריות ורשת הגנה חברתית מרשימות הרבה בזכות ההומוגניות הביולוגית והחברתית בהן. לעתים אפשר לחבר קהילות בעלות ביולוגיה ורקע חברתי שונה תחת רעיון מאחד, כפי שארצות הברית הצליחה להציג בחלק מהמאה שעברה. במדינות אחרות, למשל סוריה או יוגוסלביה לשעבר, לא רק שאין סולידריות בין השבטים השונים, הם גם נלחמים בינם לבין עצמם.

מה צריכה לעשות מדינה מוקפת אויבים כשהאוכלוסייה שלה מפוצלת לקהילות שונות שאותן עליה לאחד סביב נרטיב אחד כדי לשרוד? בישראל יש שבטים רבים שגם הם מפוצלים לתת־קבוצות. ב־2015, בנאום בכנס הרצליה, הטמיע הנשיא ראובן (רובי) ריבלין בשיח הציבורי את מודל ארבעת ה"שבטים" שמרכיבים את החברה הישראלית – חילונים, דתיים, חרדים וערבים – אבל האמת היא שישנם הרבה יותר. בתוך החרדים, למשל, ישנם ליטאים, חב"ד, מזרחים ואשכנזים; בין הדתיים ישנם דתיים־לאומיים וכאלה שקשורים רגשית לשטחים; ובין היהודים החילונים ישנם תושבי ערי המרכז מול הפריפריה, עשירים ועניים, מזרחים ואשכנזים, רוסים ואתיופים. אקדמאים רבים מחלקים את ישראל לשתי מדינות: בעלי חינוך אקדמי, מול אלה שלא; בעלי יכולות דיגיטלית ודוברי השפה הטכנולוגית – ה"סטארטאפ ניישן" – מול כל השאר; בעלי הון מול אלה שאין להם דבר. כל חלוקה היא מורכבת, ולכן נדרש מאמץ רב בהרבה להחזיק יחד את החברה בכללותה. במילים אחרות: נדרשת סולידריות.

קל לייצר סולידריות מול איום קיומי משותף. ככל שהאויב החיצוני מאיים יותר, כך הסולידריות מתחזקת. אלא שלא חייבים לחכות למלחמה כדי לגלות רמה גבוהה של סולידריות. גם בימי שלום או איומים חיצוניים הניתנים לשליטה, היא עדיפה על מלחמה ותחרות פנימית אגרסיבית על כספים ומשאבים. לאחר 70 שנות עצמאות, אנחנו יודעים ששיתוף פעולה וערבות הדדית כדאיים לכולם, וגם שזו לא משימה קלה: כמעט כל ההתנהגות רציונלית ברמה הפרטית, למשל תחרות אגרסיבית בעסקים ובשוקי עבודה, מנוגדת להתנהגות המתבקשת לצורך יצירת סולידריות לאומית – ויתור על משאבים והזדמנויות, לטובת אחרים.

מה קרה לסולידריות שאולי היתה לנו עד לא מזמן? כמו עמים אחרים, יהודים ידעו בעבר לריב זה עם זה, עם תוצאות הרסניות. חז"ל הסבירו כבר לפני אלפי שנים שבית המקדש חרב בגלל מלחמות פנימיות. אסור שזה יקרה לנו שוב. זה יהיה אסון, או לכל הפחות החמצת הזדמנות חברתית וכלכלית. אנחנו חייבים לשוב ולהגדיל את הסולידריות הפנימית שלנו. איך? כרגיל: מתחילים לדבר על הסולידריות, להבין אותה, לחשוב עליה ולדון בה – היום, מחר ובכל הזדמנות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#