כל הפוליטיקאים באותו צד - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כל הפוליטיקאים באותו צד

מדיניות שנמנעת מלפגוע באינטרסים של קבוצות כסף וכוח לא מובילה מהלכי שינוי אמיתיים. ואם אתה לא יכול או רוצה להתחרות על הובלת שינויים ויצירת ערך, אתה חייב לבדל את עצמך בדרכים אחרות: פילוג, שנאה, רטוריקה, זהות

24תגובות
הפגנה נגד שחיתות שלטונית בשדרות רוטשילד
תומר אפלבאום

מנהלים בכל העולם למדו, קראו והקשיבו במשך 30 שנה לרעיונותיו, ספריו היו במשך שנים התנ"ך של האסטרטגיה העסקית. פרופ' מייקל פורטר מבית הספר למינהל עסקים של הרווארד היה במשך שני עשורים מהמרצים המבוקשים בעולם, תחילה אצל חברות הענק ולבסוף גם אצל פוליטיקאים שהאמינו שאפשר לקחת את התובנות על בניית אסטרטגיה תחרותית לחברות – ולישמן בכלכלות שלמות.

בסוף 2017 החליט פורטר לצאת מאזור הנוחות שלו, ולנתח את העולם הפוליטי – את שתי המפלגות הגדולות בארה"ב – באמצעות המודל התחרותי שלו. התוצאה? הפתעה, הפתעה: מהרגע שפורטר לקח את הרעיונות מהזירה הפרטית, שם היעדים הם למקסם רווחים, לזירה הציבורית שבה היעדים הם תועלת לכלל הציבור – העניין ברעיונותיו היה שולי.

לפני כחודשיים פירסמתי ב־MarkerWeek ניתוח של הדו"ח של פורטר ("לֹאן לקחה אותנו התחרות הפוליטית בין השמאל והימין"). אני חוזר אליו משום שהוא קשור במידה רבה לנושא של גיליון זה: תועלת מסולידריות חברתית, והמחיר של הקיטוב והפיצול.

בדו"ח הקצר, שאותו אפשר להוריד באינטרנט, מנתח פורטר את הכוחות התחרותיים במערכת הפוליטית האמריקאית, וקובע שהתחרות בין שתי המפלגות ששולטות בה היא במידה רבה פיקציה, בכל הקשור לשירותים שהפוליטיקאים מציעים לאזרחים, משלמי המסים והצרכנים. לדבריו, שתי המפלגות חותרות לתחרות מסוג מסוים – כזאת שנמנעת מלפגוע במה שהוא מכנה "האטרקטיביות של התעשייה". וכשהוא אומר "תעשייה" הוא מתכוון למערכת הפוליטית שאותה הוא מגדיר עסק פרטי, שממנו נהנים בעיקר הפוליטיקאים והשותפים שלהם – שם קוד לחברות הענק המזרימות עשרות מיליארדי דולרים בשנה בתרומות ובלובי גלוי וסמוי למערכת הפוליטית.

פרופ' מייקל פורטר
Cmproject

איך שני שחקנים מתחרים זה בזה מבלי לפגוע ב"אטרקטיביות" של התעשייה שלהם? באמצעות בידול עצמי בדרך שלא תפגע במעמד, בכוח ובמשאבים הכספיים שלהם ושל השותפים שלהם – חברות הענק וקבוצות האינטרס המיוחד. במקום להתחרות על מתן שירותים טובים יותר לאזרחים ומשלמי המסים הם מתחרים על רטוריקה, זהות, תרבות ובעיקר על טיפוח שנאה לקבוצה השנייה.

האם המפלגות והפוליטיקאים פועלים בדרך זאת בצורה מודעת? לא בטוח, אבל ייתכן שזו התוצאה של מדיניות שנמנעת מלפגוע באינטרסים של קבוצות כסף וכוח, וכך לא מובילה מהלכי שינוי אמיתיים או מייצרת פתרונות של ממש. אם אתה לא יכול או רוצה להתחרות על הובלת שינויים ויצירת ערך של ממש – אתה חייב לבדל את עצמך בדרכים אחרות: פילוג, שנאה, רטוריקה, זהות.

בארה"ב הקיטוב הפוליטי גדל בשלושת העשורים האחרונים. הוא מבוסס על סקרים שבהם נשאלו הבוחרים האם הם דמוקרטים, רפובליקאים או עצמאים. לפני 24 שנה היתה קרבה גדולה בין השמרנים לליברלים, בין השמאל לימין, ואילו ערב בחירת טראמפ לנשיאות, הפיצול גדול יותר משהיה כנראה ב־100 השנים האחרונות.

גרף אחר הוא רמת אי השוויון בארה"ב שהגיעה לשפל של 100 שנה לפני כ־40 שנה, ומאז נמצאת בעלייה חדה עד לשיא של השנים האחרונות – גבוה יותר מאשר בימי "הברונים השודדים" של תחילת המאה הקודמת. פיצול, קיטוב, שנאה והיעדר סולידריות חברתית הם קרקע פוריה לחזקים להשתלט על המערכת הפוליטית ולגרוף את רוב התועלת מעליית הפיריון והשינויים הטכנולוגיים.

עמדות אזרחים אמריקאים על פי התפלגות מפלגתית

עכשיו עשו תרגיל מחשבתי: מה חלקכם, כאזרחים, בקיטוב הגדל בישראל. האם אתם נהנים להיות חלק מ"שבט", ואתם סורקים כל בוקר את העיתון או את הפיד שלכם בפייסבוק כדי למצוא רעיונות, כתבות וניתוחים שתוקפים את הפוליטיקאים והרעיונות של "הצד" השני?

פסיכולוגים של פוליטיקה נוטים לחשוב שזה המצב. רובנו שואבים הנאה ותועלת מתחושת שייכות למחנה פוליטי מסוים, ומטינה או שנאה למחנה אחר. מייקל פורטר, יועצן של חברות הענק, מבקש להזכיר לכם לאן לוקח אותנו שיווי המשקל הזה: למערכת פוליטית שבה התחרות היא פיקציה המשרתת בעיקר את עצמה ואת שותפיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#