המדינה שהשכר בה לא מפסיק לעלות - ומה הסוד שלה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה שהשכר בה לא מפסיק לעלות - ומה הסוד שלה

איך הצליחו השוודים היכן שישראל, ארה"ב וגרמניה נכשלות?

92תגובות
קניות בשטוקהולם, שוודיה
בלומברג

כשישראלים קונים רהיטים באיקאה או בגדים ב־H&M, הם נוטים לחשוב על העסקה המשתלמת שעשו ועל הפריטים החדשים שירעננו להם את החיים. אבל אם הם היו יודעים מהם תנאי השכר של העובדים השוודים בחברות האלה – הם היו עלולים להתמלא קנאה.

שוודיה מצליחה כבר שנים ארוכות להעניק לאזרחיה גידול עקבי בשכר, בתקופה שבה רוב הכלכלות המפותחות מתקשות בכך, לתסכולם הגובר של המוני עובדים בעשרות מדינות, שחשים כיצד הצמיחה הכלכלית והגידול בעושר פוסחים עליהם.

השכר בשוודיה עלה בכמעט 60% ב־22 שנים (1995־2016), לפי נתוני הפורום הכלכלי העולמי (WEF). לשם השוואה, בישראל הוא עלה בתקופה זאת בכ־25%, לפי נתוני בנק ישראל. בארצות הברית, המעצמה העשירה בעולם וביתם של רוב התאגידים הגדולים והעשירים בעולם, הוא עלה בפחות מ־20%, ובגרמניה, הידועה כאי של צמיחה יציבה באירופה המדשדשת, השכר הריאלי עלה בקצת יותר מ־20% באותן שנים.

אז איך השוודים הצליחו היכן שישראל, ארצות הברית וגרמניה מתקשות כל כך?

Casper Hedberg / Bloomberg

WEF פרסם לאחרונה ניתוח של המתכון השוודי להעלאת שכר קבועה. הגורם החשוב ביותר, לפי הניתוח הנסמך על מחקרים כלכליים, הוא כוח המיקוח של העובדים, קרי היכולת שלהם לדרוש ממעסיקים שכר גבוה יותר, העלאת שכר קבועה ותנאים טובים יותר. במדינות רבות, ובהן ישראל, כוח המיקוח של העובדים נחלש בדור האחרון עם היחלשותם של האיגודים המקצועיים, ועליית מגזרים כמו ההייטק שבהם אין איגודים מקצועיים כלל.

הגורם הזה מנוגד לתפישה הכלכלית הניאו־ליברלית, הרואה באיגודים חזקים איום משמעותי בהכבדה על הצמיחה - של חברות, של רווחיהן, ושל הכלכלה כולה. "שכר גבוה יותר אינו מאיים בהכרח על הרווחים", נכתב בניתוח של WEF. "באמצעות הגדלת הביקושים והמכירות, ובאמצעות עידוד הצמיחה בייצור, משכורות גבוהות יותר יכולות למעשה לסייע לרווחיהן של חברות".

לעובדים בשוודיה יש כוח מיקוח גדול מול המעסיקים בגלל כמה סיבות. ראשית, האיגודים המקצועיים – ש־80% מהעובדים חברים בהם – זוכים לתמיכת הממשלה ומהווים חלק בלתי נפרד מניהול המשק. נגזרת ישירה מכוחם של האיגודים הם ההסכמים הקיבוציים ברחבי המשק, שמבטיחים העלאות שכר קבועות לרוב העובדים. סיבה נוספת להעלאת השכר העקבית היא מערכת משוכללת של הכשרות מקצועיות. המערכת הזאת מאפשרת לעובדים להתקדם ולבצע הסבות מקצועיות לתחומים מתגמלים יותר, כחלק מתפישה רחבה יותר שמציבה בעדיפות עליונה את הצורך להגן על העובד – ולא על מקום העבודה. בתפישה כזאת מתאפשרים פיטורים של עובדים בחברות, אבל הם זוכים לרשת ביטחון כלכלית מהמדינה, ויכולים לעבור במימון ממשלתי הכשרות מקצועיות מגוונות לפי בחירתם. כך הם יכולים להיקלט במקום עבודה חדש – ולעתים טוב יותר – ועם הרבה פחות חרדה שמלווה לתהליך כזה.

גורם שלישי חשוב הוא מערכת השכלה גבוהה שוויונית, ציבורית ומסובסדת, המאפשרת לכל שוודי לרכוש תואר אקדמי בעלות נמוכה, ולהיקלט בשוק התעסוקה עם סיכויים גדולים לשכר מתגמל ופיתוח קריירה. רכישת השכלה אקדמית כבר נמצאה במחקרים רבים כגורם החשוב ביותר להכנסה גבוהה בעתיד. בשוודיה, האוניברסיטה חינם, שוק התעסוקה מגן על העובד, והשכר הוא בין הגבוהים בעולם. קרנות ממשלתיות מממנות 80% מעלות הלימודים הגבוהים במדינה, שבה שלוש אוניברסיטאות המדורגות דרך קבע בין 100 המוסדות האקדמיים הטובים בעולם, לפי דירוגים שונים.

בישראל, לשם השוואה, הלימודים הגבוהים מצוינים אך אינם זולים כמו בשוודיה ובמדינות נוספות באירופה; האיגודים המקצועיים ובראשם ההסתדרות מגנים רק על חלק מהעובדים, וכמעט שלא על עובדים חלשים. הם גם מתקשים לשפר את הדימוי הציבורי שלהם בשל פרשות שחיתות ותופעת מקורביזם; ומערכת ההכשרות המקצועיות מפגרת, לא מוסדרת וזוכה להשקעה קטנה ביותר של הממשלה – כשליש בלבד מההשקעה של שוודיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#