אנחנו העולם - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנחנו העולם

מדוע סולידריות חוצת–גבולות היא התרופה להשפעותיה המזיקות של הגלובליזציה, והמפתח לצמיחת תחושה של אחריות מוסרית החורגת מהגבולות הלאומיים

נושא האזרחות הגלובלית נהפך לאופנתי. האמן הסיני איי וייוויי קיבל בשנה שעברה פרס אזרחות גלובלית בטורונטו, ונשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה דיבר באותה עיר על החשיבות של אזרחות גלובלית. בספטמבר שעבר הגיעו עשרות אלפים לפסטיבל האזרחות הגלובלית שהתקיים בסנטרל פארק שבניו יורק.

לפני שתתרעמו על עוד ניסיון לקדם את הקמתה של ממשלה אליטיסטית עולמית אחת, תעצרו לרגע. הנחת היסוד של המאמר אינה תומכת בפרספקטיבה אליטיסטית, או ברשות עולמית בודדת; אלא היא מנסה לעודד טיפוח מודעות לנושא של אזרחות גלובלית, במיוחד בחינוך הסטודנטים באוניברסיטאות.

איי וייוויי
STAFF/רויטרס

 

הפיכת ההשכלה הגבוהה לבינלאומית

ההשכלה הגבוהה קיבלה בשנים האחרונות אוריינטציה בינלאומית יותר, בעקבות לחצים על אוניברסיטאות ומכללות להכין טוב יותר סטודנטים להשפעות הגלובליזציה. מחקרים מהעת האחרונה מראים כי יותר ויותר מעסיקים כיום דורשים מבוגרי האוניברסיטאות את מה שמכונה "כישורים רכים", המקלים על עבודה בסביבה גלובלית. השכלה אוניברסיטאית מספקת לסטודנטים מסלול חשוב, שבתקווה יוביל אותם לתעסוקה רווחית אחרי סיום הלימודים. אבל שילוב אזרחות גלובלית בתוך תוכנית הלימודים הוא השקעה שיכולה להניב דיווידנדים גדולים הרבה יותר מאשר סתם להשיג עבודה.

 

מידת ההסכמה לאמירה: "אני רואה עצמי אזרח העולם יותר מאשר אזרח המדינה
שלי", 2016

אזרחות גלובלית: מהי ומה היא לא

רעיון האזרחות הגלובלית מעורר מחלוקות רבות, שאחת העיקריות שבהן היא שהמעמד המשפטי של אזרחות לאומית סותר את הרעיון של האזרחות הגלובלית. בשנה שעברה אמרה ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי, כי "אם אתם מאמינים שאתם אזרחי העולם, אתם אזרחים של שום מקום. אתם לא מבינים את המשמעות של עצם המילה 'אזרחות'". על אף ביקורת מוטעית מסוג זה, ישנה הסכמה כללית על כך שהמונח מכוון כלפי הכרה בקשרי גומלין בין בני אדם, כבוד כלפי גיוון תרבותי וזכויות אדם, תמיכה בצדק חברתי גלובלי, הזדהות עם סבלם של אנשים ברחבי העולם, ראייה של העולם כפי שאחרים רואים ותחושה של אחריות מוסרית כלפי כדור הארץ.

באזרחות גלובלית יש בדרך כלל שלושה ממדים – מודעות (לעצמי ולאחרים), אחריות והשתתפות. האזרח הגלובלי מבין שלא חייב להיות מתח בין תחושת החובה הלאומית לבין מחויבותו המוסרית כלפי יתר העולם. מנהיגים גלובליים שאומרים אחרת עסוקים בניסיונות מיושנים ועייפים להתחרות על משאבי כדור הארץ ולהבטיח רווחה לאזרחיהם ולמערכות האקולוגיות שלהם. אזרחות גלובלית מציעה תקווה לאימוץ הלך רוח שיוכל להבטיח את הקיימות העתידית של הכוכב שלנו, על כל צורות החיים שבו.

 

אזרחות גלובלית וחינוך סוקה

חינוך סוקה, או חינוך שמייצר ערך, הומצא ביפן בשנות ה־30 על רקע התיעוש, הצמיחה והמיליטריזם הגובר. המייסד צונסבורו מקיגוצ'י (1871־1944) התנגד בלהט לחינוך הלאומני של אותה תקופה, ששימש פלטפורמה לאינדוקטרינציה פוליטית ותמיכה במאמצי המלחמה של יפן. מקיגוצ'י האמין שחינוך הוא המפתח להבטחת רווחה ואושר אישיים וחברתיים. והאושר הזה התגלה בתהליך מהפכני של יצירת ערך דרך אינטראקציות יומיומיות של כל אדם בחברה. את החזון של מקיגוצ'י קידמו בן חסותו ג'וזיי טודה (1900־1958), ובן חסותו של טודה, דאיסקו איקדה.

איקדה הוא נשיא Soka Gakkai International, תנועת שלום בודהיסטית. הוא ייסד את רשת החינוך סוקה לבתי ספר מסביב לעולם. החזון של איקדה לבתי הספר קשור קשר הדוק לאזרחות גלובלית, ונועד לטפח אזרחים גלובליים שיתרמו לחברה ויעזרו לחזק את יסודות השלום.

מקרה המבחן של אוניברסיטת סוקה ביפן (SUJ) חושף אווירה חינוכית שמטפחת מודעות גלובלית, זהות גלובלית וערכים פרו־חברתיים. דברים שאמרו שניים מהמשתתפים במחקר ממחישים את הסינרגיה שנוצרת באוניברסיטה בין חינוך לאזרחות גלובלית לבין רווחה חברתית:

1. "עידוד לדאגה לרווחתם של אחרים נחשב חלק חשוב ביותר מהחינוך של סוקה להומניזם. אני חושב שראיית האחר, הראייה של הקשר בין אושרו של אדם לאושרם של אחרים, היא חלק מכך".

2. "הרווחה, האושר והשיפור של החברה מתאפשרים כשאדם יכול לחשוב לא רק מנקודת המבט של עצמו אלא כחבר בעולם הזה. במילים אחרות, החברה לא נהפכת למאושרת בכוחות עצמה".

 

תחרות הומניטרית

עקרונות חינוך סוקה של מקיגוצ'י לקידום עולם של שלום והרמוניה מתאימים מאוד להשקפה של אזרחות גלובלית. אף שהוא מעולם לא יצא ממולדתו, יפן, מקיגוצ'י היה מודאג מאוד לגבי רווחתם של כל האנשים והדורות הבאים. החיבור מלא התובנות שלו שעסק באופן שבו מדינות צריכות לשתף פעולה למען האנושות מעלה מושג ברור לגבי היתרונות הטמונים באזרחות גלובלית.

ב־1903 פרסם מקיגוצ'י את ספרו "הגיאוגרפיה של החיים האנושיים", שמכיל את הרעיונות שלו לגבי טבעה של התחרות. הוא טען כי תחרות על הישרדות היא דבר שמשותף לכל המינים, וכי הצורות המגוונות של תחרות השתנו לאורך השנים בהתאם לשינויים בסביבה ובחברה.

מקיגוצ'י טען כי כל האומות השתמשו באסטרטגיות שונות של תחרות כלכלית, צבאית ופוליטית כדי לשמר את שליטתן בחברה. הוא הניח כי סוג רביעי של תחרות – בזירה המוסרית – יתפתח כדי להנחות את היחסים הבינלאומיים בשלושת התחומים האחרים. מקיגוצ'י, שתייג את סוג התחרות הזה כ"הומניטרי", אמר כי במסגרתו "כל אדם שואף ליעד של רווחה והגנה על כל האנשים, כולל לו עצמו, אבל לא רק לשם האינטרס העצמי. במילים אחרות, המטרה היא שיפור של אחרים. בצורה זאת, כל אחד בוחר בדרכים שיניבו לו תועלת אישית אך גם תועלת לאחרים". הוא מוסיף: "זהו מאמץ מודע ליצור חיי קהילה הרמוניים יותר, ויקח לנו זמן רב להשיג זאת".

תחרות שמבוססת על עקרונות הומניטריים הולמת את ההשקפה של אזרחות גלובלית. לעקרונות האלה יש מקום חשוב בתוכניות הלימודים של ההשכלה הגבוהה, בשעה שאנחנו מחפשים דרכים לטפח את הדורות הבאים של האזרחים הגלובליים שיוכלו להבטיח את ההישרדות ההרמונית של כדור הארץ.

 

תרגום: רונית דומקה

 

פול שרמן הוא ראש תוכנית שירותי רווחה למשפחה ולקהילה באוניברסיטת גואלף–המבר. המאמר התפרסם לראשונה באתר הפורום הכלכלי העולמי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#