הסטארט-אפ הישראלי שמתחרה בענן של אמזון - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסטארט-אפ הישראלי שמתחרה בענן של אמזון

מחשוב ללא שרת חוסך משאבים למפתחי האפליקציות, אבל מחייב אותם לפעול עם ספק שירותי ענן יחיד. יזמי בינאריס רוצים לשחרר את כותבי הקוד ולאפשר להם לנדוד בין העננים

תגובות
עננים בשמי הנגב
אליהו הרשקוביץ

משקיע ההון סיכון האמריקאי מארק אנדריסן תמצת את הרעיון במשפט אחד: "תוכנות אוכלות את העולם". מאז שנאמר לראשונה ב־2011, המשפט הזה נמצא בשימוש נרחב ובמידה רבה של צדק, מכיוון שככל שהעולם נהפך לטכנולוגי יותר, מרכיב התוכנה תופס מקום משמעותי יותר כמעט בכל תעשייה – מרכב ותשתיות ועד מבשלות בירה.

להפיכתו של העולם לדיגיטלי יש השלכות על חברות הטכנולוגיה עצמן, ועל תחום פיתוח התוכנה שעובר שינויים עמוקים בשנים האחרונות. המעבר לשימוש בשירותי ענן, לצד הצורך בעדכוני תוכנה שוטפים הולידו מתודולוגיות חדשות של כתיבת תוכנה. אחת המסקנות המדוברות שבהן כיום נקראת מחשוב ללא שרת (Serverless).

אילוסטרציה שירותי ענן

את השימוש הראשון במחשוב ללא שרת מייחסים לשירות למדא של אמזון שהושק ב־2014. בעזרת הטכנולוגיה הזו ארגונים אינם צריכים להשקיע משאבים בניהול השרתים (גם בענן), ויכולים לנהל בעצמם את העומסים ולפקח על עדכוני התוכנה. כל הפעולות הללו נעשות על ידי ספקיות הענן עצמן, באופן אוטומטי ועל פי פקודות קוד שנכתבו מראש. לידתה של הטכנולוגיה הזו היא למעשה אבולוציה נוספת בעולם ה-DevOps, שמאופיין במתן מענה מהיר ויכולת התאמה זריזה לשינויים בצורכי השוק, ובעיקר יותר עצמאות למפתחים שיכולים להתמקד בכתיבת קוד האפליקציה, ולא לדאוג לקבל את משאבי העיבוד הנדרשים להרצתו מהארגון.

מחשוב ללא שרת הוא חלק ממגמת השימוש במיקרו־שירותים המאפשרת כתיבת תוכנה בעזרת רכיבים מצומצמים – כך שהמערכת יכולה להבין טוב יותר כל רכיב ולהקצות לו את המשאבים הנדרשים להפעלתו בצורה אופטימלית. כדי להמחיש, נדמיין שתוכנת ווטסאפ או גט־טקסי בנויה מקוביות לגו, ואם ישנו באג כלשהו ניתן להוציא את הקובייה המקולקלת, להחליף אותה בחדשה, וכך לשחרר את האפליקציה בחזרה למשתמשים.

למעשה, במחשוב ללא שרת נכתב "חוזה חדש" בין המפתחים לספקיות התשתית, ולפיו המפתח מגדיר את הפונקציונליות של האפליקציה, והספקיות דואגות להקצאת משאבי עיבוד בצורה מיטבית. ביטוי נוסף למגמה זו הוא המודל העסקי המכונה "פונקציות כשירות" (FaaS), שלפיו התשלום לספקיות התשתית מחושב בהתאם למספר הקריאות לפונקציה. כל פונקציה כזאת היא למעשה "תת מוצר" עם ביצועים, צריכת משאבים וכו'.

מספר מצומצם של סטארטאפים בישראל החלו בשנתיים האחרונות לפעול בתחום הזה. אחד מהם הוא בינאריס (Binaris) שגייס לאחרונה כ־5 מיליון דולר מקרן ההשקעות של דל טכנולוגיות קפיטל, קרן לייטספיד וקרן אנג'נירינג קפיטל. את החברה הקימו ב־2016 מיכאל אדה ואבנר ברוורמן, שהכירו בתוכנית תלפיות של צה"ל בשנות ה־90. הם התמחו במחשוב מבוזר ועבדו ביבמ לאחר שרכשה את החברה למערכות אחסון XIV, שבה הועסקו קודם לכן.

השניים ביקשו לבנות מערכת משלימה המאפשרת למפתחים ביצועים גבוהים יותר מהמערכת של אמזון ודומותיה. "עבור פיתוחים חדשניים כמו מציאות רבודה נדרש עיבוד של מידע רב ובאפס זמן", מסביר ברוורמן.

דוגמה נוספת שמציג ברוורמן היא רכב אוטונומי. על פי ההיגיון הטכנולוגי הפשוט, חלק מעיבוד המידע שיידרש לכלי רכב אוטונומיים יתבצע על שבבים ומעבדים חכמים על גבי הרכב – ולא יישלח לענן לצורך עיבוד – על מנת לחסוך זמן תגובה. אולם ברוורמן מציין כי התוכניות הן שהמוח הגדול של כלי הרכב וציי הרכב יהיה בענן, ושם גם תהיה דרישה לעיבוד מידע מהיר. "עלייתן של יכולות הבינה המלאכותית מציפות מורכבות חישובית. זהו מצב שבו כל פונקציה קוראת לפונקציה נוספת, ולכן תשתית העיבוד צריכה להיות מהירה יותר".

יאיר שניר, סגן נשיא בדל טכנולוגיות קפיטל שהשקיעה בבינאריס, מסביר כי בעזרת מחשוב ללא שרת "חברה שרוצה לכתוב אפליקציה נדרשת לכתוב פחות קוד, כאשר טכנולוגיית סרברלס מאפשרת שירות מנוהל. אמזון, מיקרוסופט או יבמ כספקיות כבר לוקחות אחריות על הניהול של כל המעטפת. זוהי אבולוציה נוספת של תחום הפיתוח וניצול משאבי תשתית, והדור הבא של תשתיות מחשוב בענן. אם בעבר היה צריך לנהל שרתים (אמיתיים או וירטואליים), מערכות ההפעלה וסביבת האפליקציה, כיום, בסרברלס, כותבים רק את הפונקציות וכל השאר מנוהל על ידי ספק התשתית. הטכנולוגיה שבינאריס פיתחה מאפשרת רמת ביצועים גבוהה והקצאת משאבים יעילה שלא התאפשרו עד כה", הוא אומר.

לדברי ברוורמן, נטפליקס היתה הראשונה לאמץ את המודל בקנה מידה גדול. "כך הם יכולים לעדכן קוד בתהליך הייצור שלוש פעמים בדקה. כל פעם בודקים ומעדכנים רכיבים קטנים. זה מאפשר ביזור של הפיתוח".

למעשה המוטיבציה של אמזון לא היתה להקל על המפתחים בעולם. אמזון החדשנית יצרה בין היתר את שירות המחשוב ללא שרת מתוך כוונה להגדיל את התלות של המפתחים באמזון עצמה. מצד אחד היא עוזרת לנהל את כל הפעילות אבל באותה העת התלות בשירות גדלה. שאר הספקיות למדו ממנה.

"באופן שסרברלס פועל כיום יש בעייתיות ב'נעילה' לספקיות", אומר ברוורמן. "אני בספק באשר ליכולת של תוכנות לנוע בין ספקיות ענן בעתיד הקרוב. המשמעות היא שכל תוכנה תוכל לרוץ על אמזון או על מיקרוסופט או יבמ. המטרה שלנו היא להשתרע על עננים רבים ולספק חוויית קידוד אחידה. זה אולי לא יאפשר באופן ישיר את הנדידה בין עננים, אבל ייצר דפוס אחיד של שימוש בטכנולוגיה כך שמפתחים יוכלו לנוע בין עננים יותר בקלות", הוא אומר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#