"צריך לדבר על אי-ההסכמות" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"צריך לדבר על אי-ההסכמות"

מנכ"ל ארגון הג'וינט העולמי מתפעל מהכלכלה הישראלית, מזהה שינוי לטובה במפת הפילנתרופיה המקומית, וסבור שהמדינה צריכה להשקיע יותר מאמצים בלהסביר את עצמה טוב יותר לצעירים היהודים באמריקה. ראיון

תגובות

דייוויד שחיזר אינו חש תסכול מכך שבעשורים האחרונים תפקידה של מדינת הרווחה התכווץ, ואת החלל שנוצר ממלא כיום המגזר השלישי. לדברי מנכ"ל ארגון הג'וינט העולמי (JDC), הדרך הטובה ביותר לשגשוג ולאושר היא שוק פתוח. "אני חי ונושם שוק פתוח", אומר שחיזר בראיון למגזין TheMarker. "עם זאת, בתוך מערכות מתפקדות יש גם אנשים שאינם גדלים עם היתרונות והכישורים שיש לאחרים", הוא מוסיף.

"השוק מתפקד טוב כשיש אנשים שיכולים לקנות", מסביר שחיזר. "לכן, מבחינת המצב הכלכלי, הכרחי לחזק אנשים שמגיעים מאוכלוסיות פגיעות, כדי שהם יוכלו ליהפך לאנשי הייטק, עורכי דין או רופאים, ויתרמו לצמיחה הכלכלית. בתקופה שבה המדיניות הכלכלית תומכת בצמצום מעורבות המדינה בחברה, למגזר השלישי יש אחריות חברתית גדולה יותר. לנו יש את הזמן והאנרגיה להשקיע, אך השאלה החשובה ביותר שעומדת לנגד עינינו כל העת היא איך להשקיע את המשאבים שלנו באופן היעיל והמשפיע ביותר", הוא מדגיש.

מגד גוזני

שחיזר, 49, שנכנס לתפקידו לפני כשנה, מנווט את הג'וינט בתקופה מאתגרת שבה מתרחשים שינויים משמעותיים במפת הפילנתרופיה. ב־2012 החליטו הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה כי לאחר 60 שנה יפסיקו לתמוך באופן בלעדי בסוכנות היהודית ובארגון הג'וינט העולמי, ויחלקו את כספי התרומות של הפדרציה בין ארגונים נוספים, שיתחרו עליהם. מאז נאלץ הג'וינט לגוון את מקורותיו התקציביים.

שחיזר (Schizer), פרופסור אמריטוס ולשעבר הדקאן הצעיר ביותר בהיסטוריה של בית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה (הוא מונה לתפקיד בגיל 35 בלבד), נחשב כוכב עולה בזירת הפילנתרופיה. אל הג'וינט הוא הגיע כדי לחולל מהפך בארגון הצדקה, ויש לו חדשות טובות: "ישראל, שבעבר היתה ידועה כמדינה שתחום הפילנתרופיה אינו מפותח בה, משתנה לטובה", הוא אומר. "כיום יש בישראל תמיכה גדולה הרבה יותר בארגונים שאינם למטרות רווח. אפילו הוספנו כמה ישראלים לדירקטוריון. הם התגלו כנדיבים ואף הביאו תורמים נוספים לארגון.

"אחד השינויים המרגשים שאנו עדים לו הוא התחזקות האחריות החברתית של המגזר השלישי בישראל", מציין שחיזר. "אם מזהים בעיה שהמדינה אינה מטפלת בה – המגזר השלישי נמצא שם כדי לקחת את הטיפול לידיו. למעשה באופן מסורתי, הממשלה מעולם לא היתה המקום שבו נולדים רעיונות או צצות מטרות חברתיות שיש להיאבק למענן. בארצות הברית כל המטרות המוצדקות כמו איכות סביבה, שוויון מגדרי או זכויות אזרח נולדו בשטח וטופחו על ידי ארגונים שאינם למטרות רווח, וללא תמיכה ממשלתית. בישראל קורה כיום דבר דומה. סכומי התרומות הפרטיות גדלו, ותורמים פרטיים מאמצים כיום אסטרטגיית נתינה, תכנון לטווח ארוך ונכונות למחויבות משמעותית – Venture Philanthropy. התורמים הישראליים נהפכו למעורבים יותר בהובלת השינוי החברתי במדינה, הם יוזמים ומפתחים שיתופי פעולה כדי לקדם וליישם את השינוי המבוקש".

שחיזר מודע היטב לחשיבות של מגזר ההייטק בכלכלה המקומית. לדבריו, "ההייטק הישראלי חדשני וייחודי. הוא סייע בחיזוק הצמיחה הכלכלית משום שהוא מלווה בשלושה יתרונות: הטכנולוגיה שמפותחת בישראל תורמת לצרכנים המקומיים וגם לעולם כולו; הפריון עולה ואנשים רבים יכולים להתעשר; האוכלוסיות החלשות זקוקות למיומנויות ולכישורים של מגזר ההייטק".

חלוקת תקציב הג'וינט

בחודש שעבר הגיע שחיזר לביקור בישראל, מלווה ב־150 חברי הדירקטוריון של הג'וינט העולמי. בתור מנכ"ל הארגון שניסה להקל על תלאות העם היהודי עוד לפני קום המדינה, הוא נפעם מהעובדה שישראל חוגגת השנה 70 שנה להיווסדה.

"הביקור הראשון שלי בישראל היה לפני 30 שנה, וכל פעם אני נדהם מהחיות ומהאנרגיה של המדינה", הוא אומר. "הכלכלה נהדרת וזה משהו שצריך לחגוג. ואולם במקביל, אני מונע בעיקר מהעובדה שכמחצית מהילדים בגני הילדים במדינה, יהודים או ערבים, מגיעים ממשפחות עניות. אלה הן אוכלוסיות שלא השתלבו בכלכלה הישראלית. אני רוצה שהנס הכלכלי הישראלי יימשך, אך זה יקרה רק אם האוכלוסיות האלה ישולבו יותר בכלכלה. זאת המטרה שעומדת בראש סדר העדיפויות של JDC בישראל. אנו מתמקדים בחרדים ובערבים, אך גם בתושבי הפריפריה שצריכים לקבל את אותן הזדמנויות שיש לתושבי העיר. אם לכולם היה את אותו כוח קנייה ואותו פריון כמו בעיר, זה היה נהדר".

האם מקרים כמו הרשעתו של ברני מיידוף מקשים על גיוס כספים מהקהילה היהודית?

"כשאנו מנסים לגייס כסף, התנאים הכלכליים של התורם הפוטנציאלי חשובים. אחרי המשבר הכלכלי ב־2008 כסף רב מאוד נמחק מהכלכלה בגלל ששוקי המניות קרסו – ואז היה גם מקרה מיידוף והונאות נוספות. זה היה אתגר בזמנו, אך לא הייתי אז ב־JDC. אני זוכר שהיה מצב מאתגר בגיוס הכספים באוניברסיטת קולומביה, אך התאוששנו. בסופו של יום, יש כל כך הרבה יהודים מצליחים ועשירים, וחלקם הגדול מרגיש אחריות אמיתית לעזור לאנשים במצוקה, כולל ליהודים, ואנו מרוויחים מכך.

"מבחינתי, הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות הוא לא 'לזרוק כסף על הבעיה', אלא לבנות יוזמה חכמה שתעזור לאנשים לשנות את חייהם ואת עצמם. לרעיון הזה יש שושלת ארוכה במסורת היהודית, שנקראת 'תיקון עולם'. אמא שלי נהגה לדבר איתי על הערך הגבוה ביותר של צדקה. עבורי זה הלב של JDC ישראל".

יחסי ישראל־ארצות הברית השתפרו מאז שדונלד טראמפ החל לכהן כנשיא, אך היו כמה מחלוקות רציניות לאחרונה, כמו פשרת הכותל, סוגיית הגיור ואמירות קשות שנשמעו מהצד הישראלי כלפי היהודים האמריקאים, כמו אמירותיה של סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי. זה מקשה על העבודה שלך?

"כן. זה בהחלט קשה יותר, אך לא עבורנו. אני מאמין שמדינת ישראל היא כמעט נס בהיסטוריה העולמית. קשה לחשוב על צעד חשוב יותר אחרי אלפי שנים של אפליה ואלימות. עבורי, לעזור למדינה זה מקור לסיפוק אישי. עם זאת, המציאות היא שככל שהשנים עוברות וישראל נהפכת לגוף מבוסס, היהודים האמריקאים הצעירים יותר אינם מבינים את האתגרים הייחודיים שעמם היא מתמודדת. בנוסף, אמריקאים וישראלים רואים פעמים רבות את הדברים בצורה שונה. אך אנשים צריכים להתאחד סביב הדברים שהם מסכימים עליהם, כמו היוזמות של JDC עם ממשלת ישראל לעזור לאנשים למצוא עבודה, או למוגבלים. זה טוב טהור".

האם ישראל כפוית טובה?

ארגון הג'וינט במספרים

"זאת לא המילה הנכונה. 85% מהיהודים חיים בישראל או בארצות הברית. אלה שתי קהילות חשובות, חזקות ומשפיעות עם אחריות לבנות עתיד שכולנו ראויים לו. אם יש מחלוקות בין הקהילות, הסיבה אינה כפיות טובה אלא אולי חוסר הבנה, וצריך לעשות משהו בעניין. הייתי בכנס של הפדרציה היהודית של צפון אמריקה לפני 13 חודשים, ועלו שם רגשות קשים על נושאים מסוימים שקשורים למדיניות הממשלתית הישראלית. ואולם, כמה אנשים ניגשו אלי בנפרד ואמרו לי 'איזה מזל שיש לנו את ארגון JDC, כי העבודה שלכם היא משהו שכולנו מסכימים עליו'".

האם ישראל צריכה לעשות עוד כדי לחזק את יחסי שתי הקהילות?

"יש נקודות של חפיפה מוחלטת בין האינטרסים והערכים של יהודים אמריקאים וישראלים. ואנו צריכים לנצל את זה. ישראל צריכה להסביר מדוע היא מקבלת את ההחלטות שהאמריקאים לא תמיד מסכימים איתן בגלל חוסר הבנה. צריך לדבר על אי־ההסכמות. ואולם שוב, בסופו של יום, חשוב יותר לזהות את התחומים שבהם קיימת הסכמה ולעבוד עליהם".

בשנים האחרונות חשים היהודים האמריקאים בני דור המילניום ניכור גובר והולך כלפי ישראל. איך צריך לטפל בכך?

"איני מסכים עם האמירה הזו. הצעירים מהווים אתגר. זה נכון שכמה מהם – הפרוגרסיביים יותר – אינם מבינים את המדיניות הממשלתית הישראלית או חלק ממנה. מצד שני, אני מאמין שאין תחליף מאשר להביא אותם לישראל, לראות בעצמם את הדברים המדהימים שקורים כאן ולדבר בפתיחות על האתגרים. אלה צעירים אידיאליסטים בעלי השקפה גלובלית. הם מלאים תשוקה לעבודה הומינטרית בכל רחבי עולם. הם יעדיפו להפנות את מרצם וכספם לארגונים כמו אמנסטי אינטרנשיונל או Human Rights Watch. משום כך אני שמח שב־JDC אנו מציעים סוג אחר של עבודה הומניטרית בינלאומית שיכולה למשוך אותם ומעניקה להם הבנה טובה יותר על המורכבות הישראלית. עם הזמן הם ייהפכו לתומכים בישראל, גם אם הם לא יסכימו על הכל".

איך אתם נלחמים ב־BDS?

"ה־BDS אינו רלוונטי כל כך ל־JDC. בגלגול הקודם שלי, באוניברסיטת קולומביה, ה־BDS הורגש בעוצמה והשקענו שעות רבות בניסיון לתמוך בישראל בקמפוס, אבל זה לא משפיע על הארגון. העבודה שלנו בשטח והפעילות ההסברתית בעולם לגבי הדברים הנהדרים שקורים בישראל, זה מה שחשוב. למשל, אנו נמצאים בתהליך של השקת יוזמה באתיופיה בעזרת זרעים היברידיים שיוצרו בישראל. אנו רוצים לעזור לחקלאים המקומיים לשלש את התבואה עם טכנולוגיית השקיה ישראלית. יש 80 מיליון אנשים באתיופיה, והתקדמות בחקלאות תחולל שינוי עצום בחיי עניים. אחת התוצאות שאנו מצפים לה כשנפרסם את ההצלחה, היא שאנשים שחושבים על ישראל כעל אזור מלחמה ייראו שאין כאן רק רובים ברחובות. זה ייצוג הרבה יותר נכון של ישראל".

האם אתה חש שיש עלייה באנטישמיות?

"בארצות הברית – לא. יש מקומות בעולם שיש בהם הרבה פחות אנטישמיות גלויה ממה שציפיתי. מצד שני, יש מקומות במזרח אירופה שבהם הממשלות משתמשות ברטוריקה מטרידה, אפילו אם המעשים אינם תואמים את הרטוריקה. החזון של JDC אינו מלחמה באנטישמיות, אלא מאבק בתנאים בשטח. קהילות יהודיות סבלו מאות שנים של אפליה, וב־30 שנים האחרונות עבדנו קשה כדי להצית מחדש את החיים היהודים בקהילות נשכחות".

מה גרם לך להיכנס לתחום גיוס הכספים?

"אני בר מזל שאני מתעניין בתחומים שונים ונהנה מהם. אני אוהב את האקדמיה, אך גם נהנה מהאתגר של לנהל ארגון בעל שם טוב שמנוהל היטב. חלק מעבודת גיוס הכספים הוא לדחוף את העמיתים שלנו ולחשוב לעומק כדי להבטיח שהכסף המועט שלנו יושקע בדרך המשפיעה ביותר. JDC היא כמו חברה ציבורית עם דירקטוריון ומנכ"ל שתפקידו הוא להחליט איזה פרויקט מתוך חמישה או ששה פרויקטים צריך להוסיף או לחתוך. אנו מפעילים תוכניות שונות ב־67 מדינות, משקיעים כשליש מהתקציב בישראל, ויותר משליש בברית המועצות לשעבר. התפקיד שלי הוא להחליט לאן הכסף צריך ללכת. ההבדל בינינו לבין חברה ציבורית הוא שאין לנו שיקולי רווחיות, אבל המונח Social Return אינו המצאה".

מהו המבנה העסקי של הארגון?

"לגבי כל דבר אנחנו שואלים שואלים שלוש שאלות: האחת, כמה חשובה הבעיה שאנו מדברים עליה וכמה היא קשורה לחזון שלנו; השנייה, כמה התגובה שלנו תהיה יעילה; והשלישית, האם אנו הארגון המתאים לעשות זאת. אחר כך אנו בודקים אם יש עוד גוף שעוסק בבעיה. אם אין גוף כזה, אז הטיעון בעד מתחזק. אם יש – הסיכוי גבוה שלא נעשה זאת גדל, אלא אם כן יש משהו מיוחד שאנו יכולים לתרום".

איך אתם דואגים שהארגון שלכם יישאר ישר ושקוף?

"הכרחי לכל ארגון, ובמיוחד ארגון צדקה, להיות מסוגל להסביר במדויק מה סדר העדיפויות וכיצד הן מיושמות. שקיפות היא הכרחית. אנו אוהבים לחלוק מידע. יצרנו מסמך אסטרטגיה גלובלי שמסביר כל מה שאנו עושים. כשמישהו שואל את עצמו האם כדאי לו לתרום לנו, הוא יכול לקרוא את המסמך. זאת לא רשימה מקרית, אלא הסבר של הבעיות וכיצד אנו מגיבים בצורה מסודרת. אנו גם אוהבים להביא אנשים לשטח. ישראל היא מקום שאני מכיר היטב, אך ברית המועצות, לדוגמה, חדשה לי. לפני הביקור הראשון שלי שם, אמרו לי שלא אבין עד שאראה במו עיני, וזה נכון. נפגשתי עם אנשים מבוגרים שנראים כמו סבתא שלי, ראיתי את העוני ואת הדירות המתפרקות. אנו עושים דבר דומה עם התורמים – אנו לוקחים אנשים לראות מה אנו עושים בשטח ונותנים להם לדבר עם הלקוחות שלנו. אנו קבוצה נחושה של אנשים עקשניים. לא נוותר על אף אחד. במקביל, חשוב שיותר ויותר אנשים יבינו ויעזרו לנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#