סיבה טובה לא לקנות ביטקוין - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיבה טובה לא לקנות ביטקוין

מחיר הביטקוין יכול להכפיל את עצמו, לזנק פי עשרה, או לקרוס - ואף ניתוח כלכלי לא יעזור לנו לצפות איזו מהאפשרויות האלה תתממש

35תגובות
מטבעות דיגיטליים: ריפל, ביטקוין, אתריום, לייטקוין
DADO RUVIC/רויטרס

בדצמבר, כשמחיר ביטקוין התקרב ל־20 אלף דולר, שאלה אותי חברה אם כדאי לה להשקיע. אמרתי לה שאין לי מושג. כיום, כשמחירו פחות מחצי, עדיין אין לי מושג.

בהמשך השנה מחיר הביטקוין יכול להכפיל את עצמו, לזנק פי עשרה, או לקרוס ב־95% ויותר, ואף ניתוח כלכלי לא יעזור לנו לצפות איזו מהאפשרויות האלה תתממש. ערכו נקבע באופן שרירותי על ידי הפסיכולוגיה הקולקטיבית של מסה של משקיעים; הוא הולך, בממוצע, לאן שהם חושבים שהוא יילך. בדומה למטבעות קריפטוגרפיים אחרים, הביטקוין לא משרת מטרה כלכלית מועילה אם כי, במונחים מקרו־כלכליים, מטבעות כאלה גם לא גורמים נזק רב.

בכלכלה מודרנית, לכסף יש ערך אמיתי ומוגדר, מאחר שממשלות מקבלות אותו כאמצעי לתשלום מסים ומנפיקות אג"ח בסכומים מוגדרים, והבנקים המרכזיים מבטיחים שקצב יצירת הכסף יותאם לאינפלציה נמוכה ויציבה. במובן מסוים, כסף הוא חוזה חברתי שרירותי, אבל הערך והיכולת שלו לשרת פונקציות כלכליות חיוניות מושרשים ברשויות ובמוסדות של המדינה שמנפיקה את המטבע.

ואולם בכל זמן נתון קבוצות של אנשים יכולות לבחור להאמין שבנכס כלשהו – סוג מסוים של צדפה, זהב או צבעונים – יכול להיות יותר ערך מאשר בכסף, ושערכו במונחים כספיים צפוי לעלות. מה שחשוב הוא שאי אפשר יהיה להגדיל במהירות וללא הגבלה את ההיצע של הנכס הזה. כשזה קורה המחיר יכול להיות מה שהספקולנטים רוצים שהוא יהיה. בתחילת 1636, ליברה של פקעות צבעונים נסחרה בשווקים בהולנד ב־60 גילדן; באמצע פברואר 1637, המחיר היה 1,500 גילדן. כשהקריסה הגיעה, המחירים של חלק מהפקעות נפלו ב־99%.

בניגוד לזהב או לצבעונים, שההיצע שלהם קבוע בטווח הקצר ומוגבל מטבעו בטווח הבינוני, אפשר באופן עקרוני ליצור את הביטקוין, שאינו מוחשי, בכמויות אינסופיות. בפועל, ההיצע של המטבע מוגבל על ידי אלגוריתמים חכמים ונתמך בכמויות אדירות של כוח מחשוב אדיר, שמאפשר ליוצרי הביטקוין להשיג את השילוש הקדוש: כרייה מבוזרת, היצע מוגבל ואנונימיות.

באופן תיאורטי, המאפיין האחרון יכול לאפשר לביטקוין או למטבעות קריפטוגרפיים אחרים להיות לא רק מקור לאגירת ערך, אלא גם כלי אנונימי לביצוע עסקות גדולות, כמו מזוודות מלאות בשטרות דולרים בסכומים גבוהים, ללא שום סימן שיזהה את הבעלים, ובצורה דיגיטלית. ואולם, כפי שטען הכלכלן קנת' רוגוף, לשטרות בעלי ערך גבוה אין תפקיד שימושי במסחר חוקי. לעומת זאת, הם הכלי המועדף על ברוני סמים, מעלימי מסים, טרוריסטים ועבריינים אחרים. אבל אם, כפי שטוען רוגוף, יש סיבה טובה להפסיק את השימוש בהם, הדבר האחרון שהעולם צריך הוא אותה בעיה, רק בצורה דיגיטלית.

זו הסיבה לכך שדרום קוריאה אסרה מסחר אנונימי במטבעות קריפטוגרפיים, ורגולטורים אחרים ברחבי העולם שוקלים גם לעשות זאת. הסיבה העיקרית לאסור שימוש במטבעות דיגיטליים היא בכלל איכות הסביבה. ההערכות לגבי כמות האנרגיה שצורכת כריית ביטקוין משתנות – יש שאומרים כי מדובר ב־30 טרהוואט־שעה בשנה (כמו צריכת החשמל של מרוקו כולה), בעוד שאחרים אומרים כי הצריכה האמיתית היא כשישית מכך. אבל ללא קשר לכמות האמיתית, הפחמן הדו־חמצני שנפלט בכריה מוסיף להתחממות הגלובלית, ולא נותן בתמורה שום תועלת לחברה.

החששות מכך שבועות ספקולטיביות במטבעות קריפטוגרפיים יגררו אי יציבות מקרו־כלכלית נראים מוגזמים. כפי שהראה ההיסטוריון הכלכלי צ'רלס קינדלברגר בסקר הקלאסי שלו "מניה, פאניקה וקריסה", בועות ספקולטיביות שגורמות למפולות לא תמיד מובילות לתקופות שפל. הזינוק בוול סטריט בשנות ה־20 הסתיים בשפל הגדול, בעוד שלבועת הצבעונים של שנות ה־30 של המאה ה־17 לא היתה השפעה רבה על הצמיחה בהולנד בטווח הבינוני.

מה שמשנה הוא היקף העלייה, ואם היא ממומנת בחובות. לתקופות של גאות ושפל במניות אינדווידואליות או נכסים מסוימים בדרך כלל אין השפעה רבה ברמת המקרו; ואפילו לתנודות חדות במגזרים שלמים בשוק המניות – כמו בועת הדוט.קום של תחילת העשור הקודם והתפוצצותה – יש השפעה מתונה בלבד על הצמיחה הכלכלית הכללית. לעומת זאת, בתחום הנדל"ן הן מסוכנות יותר, מאחר שהשווי הכולל של שוק הנדל"ן לרוב מגמד את שווי המניות, ומאחר שעליות במחירי נדל"ן בדרך כלל ממומנות בחובות.

הרגולטורים צריכים לעקוב אחר כל עסקה ספקולטיבית של מטבעות קריפטוגרפיים הממומנת באשראי. אבל היות שהשווי של כל המטבעות הדיגיטליים עדיין מזערי ביחס לשוק הנדל"ן העולמי, הסיכון עדיין נמוך. משקיעים מסוימים בוודאי יפסידו הכל, אבל ההשפעה על הצמיחה הכלכלית תהיה אפסית.

עם זאת האתגר החברתי הוא לתעל את כושר ההמצאה האנושי לחדשנות שתועיל לחברה במקום להימורים. הטכנולוגיה שבבסיס המטבעות הקריפטוגרפיים יכולה לשמש להפחתת העלויות של עסקות ולהימנעות מסיכונים בפעולות מסחר שונות. זה משהו ששווה לעשות. באשר לשאלה אם כדאי להשקיע בביטקוין, אני עדיין לא יכול לענות עליה. באופן אישי, הייתי מעדיף לקנות כרטיס לוטו.

אדייר טרנר, יו"ר המכון לחשיבה כלכלית חדשה ולשעבר יו"ר רשות הפיקוח על השירותים הפיננסיים בבריטניה, הוא ראש נציבות שינויי האנרגיה

תרגום: רונית דומקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#