לא מה שחשבתם - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דבר העורך

לא מה שחשבתם

חשבתם שתיק 1000 הוא העיקר ותיק 2000 קשה להוכחה? טעיתם. חשבתם שאלה התיקים החשובים ותיק 4000 בכלל לא התגבש? טעיתם שוב

2תגובות

החיים מלאי הפתעות. כל יום קורה משהו חדש, ולא פעם מידע שמגיע לידינו גורם לנו לשנות את עמדתנו. לפעמים זו המציאות שמשתנה. לפעמים נתונים חדשים שהונחו על שולחננו משנים את התוצאה של ניתוח קודם. במקרים אחרים לא קרה משהו חדש והנתונים לא השתנו: הנרטיב – דרך הצגת הסיפור – הוא זה שהתחלף וגרם לתמונת המציאות להיראות אחרת, ואפילו הפוכה לחלוטין.

תיק 4000 של בנימין נתניהו – תיק בזק ושאול אלוביץ' – הוא דוגמה לשינוי נרטיב. כל העובדות בפרשה זו היו ידועות מזה שנתיים־שלוש: נתניהו, כשר התקשורת, העניק לאלוביץ' הקלות רגולטוריות שערכן הכלכלי מוערך במאות מיליוני שקלים – ואילו אתר האינטרנט "וואלה", שבשליטת אלוביץ', הציג את נתניהו ורעייתו באור חיובי במיוחד, תוך שמנכ"ל החברה פוקד על העיתונאים לעשות כך גם כאשר שיקול הדעת שלהם שונה. יותר מבכל תיק או חקירה אחרת של נתניהו, הפרטים היו גלויים, תנאי ה"תן וקח" היו ברורים והסכומים היו ידועים. אלא שלמרות המידע הגלוי, לקח למשטרה שנים לפתוח בחקירה, וגם את זה היא עשתה רק בהמשך לחקירה של רשות ני"ע. חשבתם שתיק 1000 הוא העיקר ותיק 2000 קשה להוכחה? טעיתם. חשבתם שאלה התיקים החשובים ותיק 4000 בכלל לא התגבש? טעיתם שוב.

במגזין TheMarker שחלק הארי בו עוסק בדיור, מביא שורה של סיפורים שבהם התמונה המקובלת – זו שרוב הציבור ראה עד כה לנגד עיניו – אינה תואמת את המציאות, או את ניתוח המציאות החדש. כך, בכתבה על השפעת הרכבת הקלה על הנדל"ן בגוש דן: כמה שנים לאחר שהרכבת הקלה החלה לפעול בירושלים, מתברר שבניגוד להערכות לפיהן מחירי הדיור סביב תוואי הרכבת ובסמוך לתחנות יזנקו – כפי שקורה לעתים בערים בחו"ל – תרחיש כזה לא מסתמן בישראל, ולא ברור אם זה ישתנה בעתיד. מירב מורן מספרת מדוע. כך גם בהתחדשות העירונית: הליכוד בשלטון כבר עשרות שנים, תקציבים נקבעו, חוקים נחקקו והבניינים בערים העשירות מתחדשים במהירות – אך כל אלה לא מגיעים לערים בפריפריה שזקוקות להתחדשות יותר מכל. גילי מלניצקי מסבירה.

בשנים האחרונות המומחים קבעו שבסוגיית ההשקעה במניות מול השקעה בדיור – שוק המניות מנצח בנוק־אאוט. היתה לכך סיבה: בישראל של הדור האחרון עליית מדדי המניות היתה גבוהה מעליית מדדי הדיור. אלא שמחקר חדש עשוי להראות שהמציאות היא לא בדיוק מה שחשבתם. קבוצה של חוקרים ייצרה בסיס נתונים לתשואות של כל אפיקי ההשקעה העיקריים ב־130 השנים האחרונות, עבור עשרות מדיניות מערביות – וההשוואה מראה שבמקרים רבים תשואות הדיור היו דומות לאלו של שוק המניות. לאחר שקלול הסיכון, שילוב התנודתיות הנמוכה של מחירי הדיור וההכנסות משכר דירה מול התנודתיות הגבוהה של דיווידנדים ומחירי מניות, התמונה לעתים מתהפכת – לטובת השקעה בדיור. אחת המסקנות היא שמשקיע רציונלי צריך לשלב בתיק שלו גם מניות וגם השקעה בדיור, כדאי לו לפזר את ההשקעה בדיור על פני יותר ממדינה אחת, ורצוי שיצמצם את ההשקעה באיגרות חוב ובפיקדונות בנקאיים.

לא מה שחשבתם – ולא רק בנדל"ן. נתן ליפסון מנתח את השינויים בתנועת הגולשים מפייסבוק לאתרי החדשות הישראליים, ובניגוד לנרטיב השולט שלפיו הרשת החברתית היא חזות הכל, הוא מוצא שכוחה של פייסבוק בנסיגה, וכנראה שלא במקרה. ואיך קרנות גידור מכות את השוק? הנרטיב הנפוץ הוא שמועסקים בהן מנהלים מוכשרים ומנוסים שנוקטים אסטרטגיות מתוחכמות שאינן זמינות לציבור. אבל כתבי "בלומברג ביזנסוויק" מביאים סיפור אחר: חלק מהקרנות עושות כסף משינוי חוקי המשחק באמצעות קניית פוליטיקאים וקשרי הון־שלטון בבירת ארצות הברית – כולל עבור מנהלים שהחלו בשנים האחרונות לפעול בישראל. זה לא מה שחשבתם, אבל בינינו, אחרי השבועות האחרונים שעברו על הפוליטיקה הישראלית וממה שאתם שומעים על תרבות הניהול בבירת ארצות הברית – גם לא ממש הופתעתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#