איך מתאימים את הבלוקצ'יין ל-3 מיליארד משתמשי אינטרנט? - מגזין TheMarker - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך מתאימים את הבלוקצ'יין ל-3 מיליארד משתמשי אינטרנט?

אחרי שהציתו חלומות נוצצים על התעשרות מהירה במיוחד, מפתחי מטבעות קריפטו נאבקים כדי לא להפוך לקורבנות ההצלחה של עצמם ■ אז איך מגדילים את היכולת בהתאם לדרישה, ומי ייפתח את היישום המושלם שיחבר את המדינה הראשונה לרשת הבלוקצ'יין ■ הצרות של המתעשרים החדשים

3תגובות
מטבעות דיגיטליים: ריפל, ביטקוין, אתריום, לייטקוין
DADO RUVIC/רויטרס

הכתבה פורסמה לראשונה ב-1 בינואר במגזין TheMarker

בלוקצ'יין הוא טכנולוגיה מהפכנית שיכולה לשנות את פני האינטרנט. היכולת להעביר מידע בין כל שני אנשים ללא תיווך נחשבת בעיני מעריצי הטכנולוגיה הזאת להגשמת המטרה שלשמה הוקמה רשת האינטרנט. הבלוקצ'יין מחפש את דרכו בעולם, וכל יום צצות יוזמות חדשות – מהחלפת הכסף המסורתי בכסף דיגיטלי, דרך שילוב הטכנולוגיה בבנקים המסורתיים, ועד ניהול מדינה שלמה בבלוקצ'יין.

עם זאת, הנסיקה בפופולריות של המטבעות הקריפטוגרפיים, שהמפורסם שבהם הוא הביטקוין, העלתה כמה בעיות שמאתגרות את רשתות הבלוקצ'יין. הרשתות האלה – שמורכבות מכל המחשבים של המפתחים, האנשים שכורים את המטבעות הדיגיטליים והאנשים שעושים את העסקות בהם – מתקשות להתמודד עם סוגיות אבטחה, מהירות, שימושיות ובעיקר – גודל הרשתות, שאינו מספק מענה לביקוש האדיר.

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין
גלעד אילוז

המשקיעים מחפשים כל הזמן את הרשת הבאה שתפתור את הבעיות הקיימות ותאפשר למיליארדי אנשים להשתמש בבלוקצ'יין. לאחרונה זינק ערכו של מטבע DigiByte ב־100% לאחר שג'ון מקאפי, יזם התוכנה האמריקאי שהסתבך בפרשיות סמים ובחשד לרצח, צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי רשת הבלוקצ'יין של המטבע מהירה פי 40 מזו של ביטקוין, וכרייתו מבוססת על חמישה אלגוריתמים שונים.

נראה שהאתגר הגדול ביותר של המטבעות הדיגיטליים הוא הסקילביליות (Scalability – בעברית, סילומיות) – כלומר יכולתה של הרשת לגדול על פי הדרישה. "לפי חוקי רשת הביטקוין כל 10 דקות נוצר בלוק בגודל של 1 מגה בייט. כל פעולה, טרנזקציה, היא כ־250 ביט, כך שיוצא שבעשר דקות יש כ־4,000 פעולות, כשבע פעולות בשנייה. הביקוש הוא ליותר מזה במיוחד לאור העניין הגובר בביטקוין", אומר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי. לשם השוואה, מערכת כרטיסי האשראי של ויזה יכולה לעבד יותר מ־1,500 עסקות בשנייה.

על מנת להכניס עסקה לבלוק יש לשלם עמלה, ובגלל הביקוש הרב העמלות גדלות; נוצר מצב של מעין מכירה פומבית, כאשר מי שמציע את העמלה הגבוהה ביותר הוא זה שמצליח לרשום את העסקה בבלוק. "עמלות תמיד היו, רק שפעם העמלה היתה פחות מאגורה. כיום העמלות הן כ־25 שקל, והיו תקופות שיא שהעמלות הגיעו ל־150 שקל. מחיר העמלות תלוי בעומס על המערכת, יש זמנים שבהם הביקוש והעומס גבוה ויש זמנים שפחות", אומר רוזנפלד. אז איך מתאימים את הבלוקצ'יין ל־3 מיליארד משתמשי אינטרנט? הנה כמה רעיונות.

1. לא חייבים לעשות הכל על הבלוקצ'יין

הסבר פשוט על מכרת הלייטנינג נטוורק של ביטקוין - דלג
מתוך עמוד יוטיוב של Savjee

ברשת הביטקוין מקדמים יוזמה להקל על בעיית העומס – שנקראת רשת לייטנינג (Lightning). רשת זו היא שכבה נוספת על רשת הביטקוין, שתאפשר פתיחת ערוצי תשלום ישירים בין שני גורמים, מבלי שיהיה צורך לרשום את העסקות ברשת המרכזית של הבלוקצ'יין. הרעיון הוא ששני צדדים שמבצעים ביניהם עסקות באופן קבוע ובסכומים קטנים, יוכלו לפתוח ערוץ תשלומים ישיר ביניהם. השיטה תעבוד כך ששני הצדדים יפתחו חשבון משותף שבו יפקידו סכום מסוים. שינויים בחשבון והעברת סכומים קטנים ביניהם, יישמרו בחוזה דיגיטלי אצל כל אחד מהם. הרישום היחיד שנעשה על רשת הבלוקצ'יין הוא של פתיחת ערוץ התשלום וסגירתו. כשבסגירה יש רישום של מאזן התשלומים של כל צד, שגם יכול להחליט לסגור את הערוץ מתי שירצה.

"ברגע שאני פותח את הערוץ הזה אני יכול להעביר תשלומים בזול ובמהירות והכל מאושר מיידית. אין לזה עלות, כי לא צריך לשדר כל תשלום ברשת הבלוקצ'יין – התשלום פשוט עובר מהמקבל לשולח. הרעיון הוא ליצור רשת שמורכבת מהרבה גורמים שפותחים ערוצים זה לזה, ואם אני רוצה להעביר תשלום למישהו, גם אם אני לא מכיר אותו, אני מוצא מסלול שבסופו של דבר התשלום עובר אליו",  אומר רוזנפלד.

ננסה להסביר זאת בדוגמה, נניח שחיים קונה כל יום קפה בבית הקפה בעשרה שקלים (פחות מאלפית ביטקוין). הוא יכול להפקיד בחשבון משותף, ברשת לייטנינג, שלו ושל בית הקפה 0.1 ביטקוין (כ־4,000 שקל) וכל יום להחסיר מחשבון זה את סכום הקפה ולהעבירו לבית הקפה.

"ברגע שזה יהיה יותר בשימוש זה יגדיל את הסקילביליות כי נגיד שאני רוצה לעשות 1,000 תשלומי ביטקוין בשנה, אז כיום אני צריך לעשות 1,000 פעולות, וזה מעמיס על הרשת. עם הלייטנינג אני יכול לפתוח כמה ערוצי תשלום ודרכם לשלם", אומר רוזנפלד. רשת הלייטנינג עדיין נמצאת בפיתוח,  אך לאחרונה היתה התקדמות משמעותית בה. "אני לא יודע מתי רשת הלייטנינג תיכנס לשימוש אך גם אחרי שזה יקרה, יכול להיות שיעברו כמה חודשים עד שנראה הקלה בעומס על הרשת", אומר רוזנפלד.

2. ביטקוין קאש: להגדיל את הבלוקים

מטבע ביטקוין קאש נוצר באוגוסט 2017 בעקבות חילוקי דעות בין מפתחי הביטקוין. ההבדל העיקרי בינו לבין הביטקוין הוא גודל הבלוקים – בביטקוין קאש גודל הבלוקים הוא 8 מגה לעומת מגה אחד בביטקוין, מה שמאפשר למערכת לעבד יותר עסקות בבלוק. "באיזשהו שלב יצטרכו להגדיל את הבלוקים בביטקוין. אבל אם מגדילים את הבלוק פי שמונה אז יש מקום לפי שמונה פעולות, אבל בלייטנינג נטוורק יש מקום לפי 1,000 תשלומים וזה יותר משמעותי", אומר רוזנפלד.

לדברי רוזנפלד ביטקוין יישמו את פתרון הסגוויט (SegWit) שהוא סוג של הגדלה של הבלוק ל־4 מגה, אך רק מי שמחזיק ארנק שתומך בסגוויט יכול להשתמש בו, וכך להוזיל את העמלות. "להגדלת הבלוקים יש מחיר. ככל שהבלוקים גדולים יותר, כך גדל הנפח של שרשרת הבלוקים ואז יותר קשה להפעיל צמתים ברשת – כורים ומפתחים. אם הבלוקים יהיו גדולים מדי, אנשים שיש להם כח מחשוב קטן לא יוכלו לעמוד בעומס. וכך, אם מספר המשתתפים יקטן הרשת תהפוך לפחות מבוזרת", אומר רוזנפלד.

3. אתריום: להיפטר מהכורים

חווה לכריית ביטקויין בסצ'ואן שבסין
Paul Ratje / For The Washington

רשת אתריום מנסה להתמודד עם בעיה אחרת והיא בעיית המשאבים, כוח המחשוב והחשמל שמצריכה עבודת הכורים ברשת. הכורים הם מתעדי העסקות ברשת הבלוקצ'יין שמקבלים עבור עבודתם מטבעות ביטקוין או אתריום. על מנת לאבטח את הרשת ולוודא שהכורים אינם מנסים לרמות את הרשת, כמו לדוגמה לבצע רישום כפול של עסקה, עושים מעין תחרות ובה מפרסמים חידה מתמטית מסובכת והראשון שפותר אותה זוכה לכרות את הבלוק. שיטה זו נקראת "הוכחה על ידי עבודה" (Proof of work).

ולאד זמפיר, אחד המפתחים הראשיים באתריום מוביל עדכון מערכת בשם "קספר" (Casper). הרעיון הוא לשנות את שיטת העבודה מ"הוכחה על ידי עבודה" ל"הוכחה לפי סיכון" (Proof of stake). שיטה זו צורכת פחות חשמל ואינה מחייבת שימוש במחשבים חזקים כמו אלו של הכורים בביטקוין.

בשיטה זו כל אדם שמחזיק בכמות מסוימת של מטבעות אתר (המטבע של האתריום), יוכל לאשר עסקות ברשת האתריום. לדוגמה, אדם שמחזיק ב־1,000 מטבעות יוכל להפקיד אותן בפיקדון ולהמר על הסיכוי שבלוק מסוים יאושר ויצורף לרשת. אם הוא צדק והבלוק חוקי, הוא זוכה להוסיף אותו לרשת ומקבל עבור עבודתו מטבעות אתר.

ויטליק בוטרין מייסד אתריום
מוטי מילרוד

"עד היום לא מצאו מודל שעובד והוכיח את עצמו. אם אני תומך בבלוק מסוים אני יכול באותה מידה לתמוך בבלוק אחר. בביטקוין אם הקדשתי עבודה כדי לחתום על בלוק מסוים, אני לא יכול לחתום על עוד בלוק ללא עבודה נוספת", אומר רוזנפלד.

באתריום טוענים כי פתרו את הבעיה הזו, ואם מישהו מנסה לרמות את המערכת הוא יאבד את הפיקדון. באתריום מעריכים כי שיטה זו מהירה יותר ותגדיל את יכולתה של המערכת לעבד עסקות רבות יותר.

4. דאש: ליהנות מכל העולמות

Dash, המטבע הדיגיטלי ששווי השוק שלו מתקרב ל־10 מיליארד דולר, משלב בין השימוש בכורים ("הוכחה על ידי עבודה") לשיטת העבודה של "הוכחה לפי סיכון". כך בנוסף לכורים המסורתיים, כל אדם שמחזיק ב־1,000 מטבעות דאש יכול להיהפך למאסטרנוד (Masternode), בתנאי שיפקיד את הסכום בפיקדון. המאסטרנודס הם למעשה מעין בעלי מניות בדאש. הם מקבלים את ההחלטות לגבי פיתוח המערכת, וגם חלק מהתמורה עבור עבודת הכרייה. בנוסף, המאסטרנודס יכולים לבצע כמה פעולות כמו האינסטנט סנד (InstantSend) – אישור עסקות בדאש באופן מיידי, ופרייבט סנד (PrivateSend) – הסוואת העסקות כך שיהיו נסתרות מהרשת הציבורית, לעומת רשתות הביטקוין והאתריום שבהן כל העסקות חשופות.

5. NEM: כל כורה מקבל ציון

שיטה אחרת שבה משתמשת רשת NEM, המטבע הקריפטוגרפי התשיעי בגודלו מבחינת שווי שוק, היא הוכחה לפי חשיבות (Proof of importance). בשיטה זו בנוסף לסכום הפיקדון שצריך להפקיד המאשר, או הקוצר (Harvester) כפי שהוא מכונה ב־NEM, הוא גם מדורג על ידי המערכת לפי היסטוריית אישור העסקות שלו ואיכותן – ככל שהדירוג גבוה יותר עולה הסיכוי לזכות לאשר עסקה. NEM שונה מהביטקוין או מהאתריום בכך שלא ניתן לייצור מטבעות חדשים. כל המטבעות, 8,999,999,999 במספר, חולקו לאנשים כשהוקמה המערכת. הקוצר, האדם שמאשר עסקה חדשה, מקבל עמלה עבור עבודתו.

6. לחשוב מחוץ לבלוקצ'יין

דרך נוספת להפחתת העומס על הבלוקצ'יין הוא להשתמש ברשת שמבוססת על הרעיון המתמטי של גרף מכוון ללא מעגלים (Direct Acyclic Graph). השיטה עובדת כך שכל משתמש הוא גם כורה, כלומר כשאדם מבצע עסקה הוא גם מאשר עסקות קודמות שנעשו ברשת שמאשרות את הקודמות להן וכך הלאה. המטבעות שעובדים בשיטה זו כיום הם IOTA ו־ByteBall. בנוסף, DAG labs חברה ישראלית שמעוניינת לפתור את בעיית הסקילביליות, משלימה בימים אלה גיוס של 15 מיליון דולר בתמורה למניות. DAG labs הוקמה על פי פרוטוקול אקדמי בשם ספקטר (Spectre), שכתבו חוקרים באוניברסיטה העברית.

שווי השוק של IOTA זינק ל־10 מיליארד דולר לאחר שהחברה עדכנה על שיתוף פעולה עם מיקרוסופט, אך לאחר מכן הודיעה כי ההודעה הוצאה מהקשרה.

1,380 מטבעות אחרי הגשם

מספר רשתות הבלוקצ'יין רק עולה מיום ליום. באתר coinmarketcap.com רשומים כבר 1,380 מטבעות דיגיטליים, וכל יוזמה שכזו מחפשת את דרכה בעולם הקריפטו ואת היישום המושלם.

כך לדוגמה, ריפל (Ripple) ולינק (ChainLink) פונות באופן ישיר למגזר העסקי ומציעות לבנקים ולגופים פיננסיים להשתמש ברשתות שלהן. ריפל, ששווי השוק שלה הוא כ־40 מיליארד דולר, מפתחת רשת בלוקצ'יין לשימושם של מוסדות פיננסיים ברחבי העולם להעברת כספים בינלאומית. החברה כבר מכרה רישיונות לשימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין שלה ליותר מ־100 בנקים, נכון לאוקטובר.

לינק מפתחת אפליקציה לשימוש בחוזים דיגיטליים על רשת אתריום. שווי השוק שלה אמנם קטן יחסית, רק כ־200 מיליון דולר, אך היא עובדת עם גופים כמו סוויפט – מערכת העברת הכספים הבינלאומית של הבנקים בעולם שכוללת 11 אלף בנקים – וחברת הייעוץ גרטנר. לפני כשנה וחצי התרחש שוד הסייבר הגדול בהיסטוריה במערכת סוויפט, כשהאקרים גנבו 80 מיליון דולר מהבנק המרכזי של בנגלדש. האירוע הזה המחיש את הצורך במערכת מאובטחת יותר להעברת כספים בינלאומית.

רשתות אחרות פונות לרשתות החברתיות ולדור המילניום. כך רדקוין (ReddCoin) ודוג'קוין (Dogecoin) מבקשות להעביר סכומים קטנים באינטרנט ובייחוד ברשתות החברתיות במה שמכונה טיפ – העברת כסף ליוצרי תכנים כהכרה על עבודתם. לדוגמה, העברת  כסף לאדם שאתה אוהב את ערוץ היוטיוב שלו. לרדקוין ולדוג'קוין יש מיליארדי מטבעות במחזור, מה שמאפשר העברת סכומים קטנים של כסף בעמלות נמוכות.

יוזמות שאפתניות הרבה יותר מנסות לפתח אמצעים לחיבור כל הרשתות יחד, ואף לחבר מדינה שלמה לבלוקצ'יין. ICON, רשת בלוקצ'יין מדרום קוריאה, שואפת להיות הראשונה שתחבר את כל המערכות במדינה לרשת אחת. מפתחי הרשת בונים אפליקציות ייעודיות לבתי חולים, בנקים, אוניברסיטאות ומוסדות ממשלתיים שיעבדו על רשת הבלוקצ'יין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#