ישראל מחר - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חיים ארוכים

ישראל מחר

בעוד קצת יותר מעשור יגיע מספר הקשישים בישראל לכ–1.5 מיליון. כדי להיערך כראוי למציאות כזו על הממשלה לבצע שורה של מהלכים, שהחשובים שבהם הם גם הקשים ביותר לביצוע

באמצע 2015 נפל דבר בניהול של ממשלת ישראל. המועצה הלאומית לכלכלה הגישה לממשלה את הערכת המצב האסטרטגית שלה, כלומר את התחזית לגבי האיומים הכלכליים־חברתיים המרכזיים הנשקפים למדינה בשנים הבאות. חשיבות האירוע, מבחינת התכנון האסטרטגי הכלכלי ארוך הטווח של ישראל, היתה רבה, והממשלה הקדישה כמה ישיבות רצופות לשמיעת הערכה המצב במלואה.

בתוך הנושאים שעלו בהערכת המצב, אחד החשובים היה ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה. על פי ההערכה שפורסמה ב־2015, מספר הקשישים באוכלוסייה צפוי לזנק מכ־900 אלף ב־2014 לכ־1.6 מיליון ב־2034. ההשפעה המקרו־כלכלית על קצבאות הזקנה, הבריאות והסיעוד נאמדה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה בעלייה מ־10.7% מהתוצר ב־2009 ל־12.4% מהתוצר ב־2029 – גידול של כמעט 2% תוצר בהוצאה.

קשישה ומטפלת
Bartek Sadowski / Bloomberg

תחזית זו מחייבת היערכות בארבעה היבטים: היערכות פיננסית, היערכות בתחומי התעסוקה והפנאי של קשישים, היערכות של שירותי הבריאות והיערכות של שירותי הסיעוד.

ישראל נקלעת לבעיה של הזדקנות האוכלוסייה כמה עשורים אחרי שאר העולם, ושיעור הגידול באוכלוסיית הקשישים בה, ובהוצאה עליהם, עדיין נמוך בהשוואה למדינות אחרות. מהבחינה הזו, ההיערכות בישראל אמורה להיות יותר קלה ופשוטה יחסית, בין השאר מאחר שבעולם כבר נצבר ניסיון כיצד נכון לטפל בבעיה. אך זאת, כמובן, בתנאי שהממשלה אכן תנקוט מהלכים בכיוון. המועצה הלאומית לכלכלה ציינה את הצעדים הדחופים הבאים: טיפול בגירעון האקטוארי הצפוי של הביטוח הלאומי, כשעיקר הגידול בגירעון נובע מהגידול המהיר בקצבאות הזקנה והסיעוד; היערכות מערכת הפנסיה, בעיקר לאותם מעטים שעדיין אינם חוסכים לפנסיה, גם בעידן של פנסיית חובה; העלאת גיל הפרישה; שילוב מבוגרים בתעסוקה; והיערכות של שירותי הסיעוד והבריאות.

בחלוף שנתיים וחצי, במועצה הלאומית לכלכלה מביטים אחורה בסיפוק חלקי. המודעות בממשלה לנטל הצפוי של הזדקנות האוכלוסייה קפצה פלאים, ובכך כבר השיגה הערכת המצב האסטרטגית חלק חשוב ממטרותיה. בנוסף, חלק לא קטן מהאתגרים שסומנו כבר טופלו, אבל האתגרים ממשיכים להיות עצומים.

היחס בין האוכלוסייה בגיל העבודה ) 64 – 20 ( לבין האוכלוסייה המבוגרת ) 65 ומעלה(

הטיפול המשמעותי והחשוב ביותר נכלל בהצעת חוק התקציב ל־2019 – ההצעה לתוכנית סיעוד ממלכתית. התוכנית, שזכתה לברכתה של המועצה הלאומית לכלכלה, כוללת הרחבה ניכרת של שעות הסיעוד שמגיש הביטוח הלאומי לקשישים סיעודיים בבתיהם, שיפור חלק מהתנאים לאשפוז סיעודי, וכן חיזוק הקשר בין קופות החולים ובין מערך האשפוז הסיעודי. גם אם היא אינה פותרת את כל בעיות הטיפול הסיעודי בישראל, הרי שהיא מקדמת מאוד את הטיפול, ובל נשכח שמלכתחילה ישראל נהנית מביטוח סיעודי רחב היקף יחסית באמצעות קופות החולים.

מהלך משמעותי נוסף שבוצע בשנה החולפת הוא הקטנת הסיכון לצמצום קצבת הפנסיה החודשית של קשישים בקרנות הפנסיה, באמצעות הסטת אגרות החוב הממשלתיות המבטיחות תשואה (אג"ח מיועדות), בעיקר לנכסי הקשישים בקרנות. אם עד כה סבסדו האג"ח המיועדות את כל נכסי קרנות הפנסיה, הרי שבעקבות השינוי, הסבסוד של האג"ח המיועדות – שעיקרו מתן תשואה בטוחה – ייועד רק לכספי הקשישים. הדבר מבטיח את יציבות גמלת הפנסיה החודשית.

אולם השינוי החשוב ביותר בהיערכות הפיננסית טרם בוצע. הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי לא טופל, וגם כל הניסיונות להקל על הגירעון באמצעות העלאת גיל הפרישה עלו בתוהו. נכון לכתיבת שורות אלו, אין עדיין סיכום עם יו"ר ועדת הכספים בכנסת, ח"כ אברהם גפני, על העלאת גיל הפרישה לנשים מ־62 ל־64; ובלי העלאת גיל הפרישה, מצבו של הביטוח הלאומי לא יוכל להשתפר. נזכיר כי כבר ב־2012 פורסם דו"ח האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי, שהמלצתו העיקרית היתה לאסור על הממשלה ועל הכנסת לקבל החלטות היוצרות גירעון בביטוח הלאומי (כל החלטה מרחיבת גירעון צריכה היתה להיות מאוזנת באמצעות קיצוץ מקביל בזכויות בביטוח הלאומי, או העלאת ההפרשה לביטוח הלאומי), רק שהדו"ח לא יושם מעולם. מבחינה זו, ישראל עדיין נכשלת בעיקר בהיערכות הפיננסית שלה.

גיל הפרישה המנדטורי הממוצע ב– OECD ובישראל

נקודת תורפה משמעותית נוספת נמצאת בהיערכות של מערכת הבריאות – מספר הקשישים בני יותר מ־75 גדל כיום בקצב של 5,000־10,000 איש מדי שנה, וקצב זה צפוי לזנק כבר בתוך חמש שנים ל־20 אלף בשנה. זהו גידול של פי ארבעה בתוך שנים ספורות, וזאת כשידוע כי הקשישים הם צרכנים כבדים של שירותי בריאות.

מה עושים? משרד הבריאות נערך, אבל בהיקפים שרחוקים מלהספיק. מספר מיטות האשפוז בבתי חולים גדל, בין השאר באמצעות פתיחת בית החולים החדש באשדוד ותכנון של עוד שני בתי חולים חדשים בבאר שבע ובקריות, הוספת תקנים לרופאים ואחיות – ובעיקר תוספת תקנים של רופאים גריאטריים, מקצוע שנמצא כיום במחסור חמור בישראל. בנוסף, במסגרת תוכנית הסיעוד, קיבל משרד הבריאות משאבים לשם טיפול של קופות החולים בקשישים סיעודיים בבתיהם, וכן מעבר מאשפוז בבית חולים לאשפוז בבית כדי להימנע מהידבקות במחלות בבתי החולים. זהו מאמץ חשוב, אבל הוא עדיין נופל משמעותית מהצרכים.

בתחום הפנאי והתעסוקה חלה התקדמות בעקבות פרסום דו"ח ועדת אורבך, והמשרד לשוויון חברתי מנהל קמפיינים לעודד תעסוקת מבוגרים, וגם מקצה לכך משאבים. יחד עם זה, לא מדובר במהלכים פורצי דרך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#