עתיד בטוח - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דבר העורך

עתיד בטוח

אנחנו יודעים כמעט בוודאות בכמה יעלה שיעור הזקנים באוכלוסייה, ממש כפי שאנחנו יודעים בוודאות מלאה שגם אנחנו, מי במוקדם יותר ומי רק בעוד כמה עשורים, נהיה בעצמנו זקנים. ראוי להכיר את העתיד הזה ולהתכונן אליו

תגובות
בית דיור מוגן ברמת השרון
תומר אפלבאום

ב־30 השנים שבהן אני עוסק בעיתונות הוזמנתי פעמים רבות לתחנות רדיו ולערוצי טלוויזיה, שביקשו ממני להציע אייטם או נושא כלכלי חשוב. בכל פעם שהצעתי לעסוק בפנסיה או בזקנה, התגובה המיידית שקיבלתי היתה שקולה לטריקה מנומסת של הטלפון. "זה משעמם", ענו מיד. "זה מדכא" וגם: "השתגעת? זה ישלח מיד את כל הצופים שלנו לערוץ אחר".

איני מזלזל בשיקול הדעת של אנשי המדיה האלקטרונית, שיודעים היטב מה מעניין את הלקוחות שלהם ומה לא. האמת היא שזקנה וכל מה שקשור אליה מצויים בראש רשימת הנושאים שלא בדיוק מעלים חיוך או מקפיצים את מצב הרוח של מי שמתמודד אתם – יחד עם מחלות סופניות ומס הכנסה. אולם היעדר רייטינג אינו סיבה להימנע מעיסוק בנושא חשוב, בוודאי כזה שמשפיע על כל אחד מאתנו. פנסיה, עניין שרבים בורחים ממנו כמו מאש, הוא נושא שגם כואב בכיס במשך עשרות שנים, גם מבלבל וגם מדכא, אבל כולם חייבים לתת עליו את הדעת כבר מגיל צעיר.

הזדקנות האוכלוסייה והמגמות הדמוגרפיות משפיעות באופן ישיר על הכלכלה ועל כמעט כל דבר בחיים שלנו: מחירי הדיור, האופי האורבני של מרכזי הערים, חלוקת העוגה של התקציב הממשלתי, שוק ההון, שוק העבודה, וברמה האישית – רמת החיים, הכסף שנקבל או לא נקבל מההורים המבוגרים לאחר קיזוז ההוצאות שלהם, והזמן ותעצומות הנפש שנשקיע בהם. הגיליון שלפניכם עוסק בזקנה, בלי לעטוף את הנושא במילים שמטרתן לעדן, להנגיש או להפוך אותו לנעים וקליל יותר.

הנה שאלה: לאור עליית חלקם של הזקנים באוכלוסייה ובפנקס הבוחרים, ומנגד, הקשיים העומדים בפני צעירים בדרכם לצבור הון ולרכוש דירה, האם ייתכן שיתפתח בעתיד הלא רחוק גם בישראל נרטיב של מלחמה בין־דורית בין זקנים לצעירים – כפי שהיא כבר מתרחשת בכמה מארצות המערב העשיר? האם הכוח הפוליטי של הזקנים יגדל? מה הם יעשו בו, וכיצד יתחלק בעתיד תקציב המדינה?

ושאלה אחרת: האם המרקם הנכון של העיר המודרנית מבוסס על ריכוז הזקנים בפריפריה, שם יינתנו להם השירותים שלהם נזקקים – או דווקא על יצירת מרקם משותף לזקנים לצעירים במרכזי הערים, שיאפשר לזקנים ליהנות מעיר תוססת ותרבות פנאי עשירה? מירב מורן מספקת את התשובה. זקנים, בדרך כלל ונכון להיום, כנראה לא ייקחו חלק משמעותי בהייטק וב"סטארטאפ ניישן". אבל האם הטכנולוגיות החדשות והחדשנות הישראלית יצליחו לפתור בעיות המיוחדות להן – וישפרו את חייהם? דבר אחד בטוח: זקנים הם לקוחות טובים, הם רבים, והם ענף כלכלי עצום. רותה קופפר מביאה את סיפורם של שמונה סטארטאפים ישראליים המציעים פיתוחים חדשניים עבורם.

עוד בגיליון החודש, מירב ארלוזורוב מצביעה על חור ענקי בהיערכות ממשלת ישראל לעתיד הלא מאוד רחוק, שבו יחיו בישראל 1.5 מיליון אזרחים בני יותר מ־65; קורין דגני בוחנת את מצבם של הפנסיונרים במדינות שונות, ומגלה היכן הכי כדאי להזדקן – ואיפה מחכים לזקנים בעיקר עוני ומצוקה; ונדן פלדמן משוחח עם הכלכלן השווייצרי פרופ' אלפונסו סוסה־פוזה, שמותח ביקורת חריפה על הפוליטיקאים שאינם עושים דבר כדי להבטיח את עתידם של מזדקני העתיד, פשוט כי זה כרוך בצעדים לא פופולריים, ולא משרת אותם פוליטית כיום.

כלכלה, אם היא בכלל מדע, היא ענף מחקר שבו התוצאות לא תמיד מתארות את המציאות האמיתית: לעתים קרובות תחזיות והערכות אינן מתגשמות. לא כך היא הכלכלה של אוכלוסיות: מכיוון שאי אפשר לעצור את הזמן, אנחנו יודעים בוודאות כמעט מלאה ששיעור הזקנים באוכלוסייה יעלה ובכמה. ולכן גם ההשפעות של מגמה זו הן כמעט וודאיות – כפי שאנחנו יודעים כמעט בוודאות בכמה יעלה שיעור הזקנים באוכלוסייה, ממש כפי שאנחנו יודעים בוודאות מלאה שגם אנחנו, מי במוקדם יותר ומי רק בעוד כמה עשורים, נזדקן. ראוי להכיר את העתיד הזה, להתכונן אליו, ולפעול בדרכים שיתרמו בעוד זמן לא רב לכלכלה וחברה טובים יותר, מוסריים יותר וצודקים יותר, גם עבור הצעירים וגם עבור הזקנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#