בדרך לאקזיט: כך אפשר להשקיע בהיי-טק בלי להיות טייקון - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מדריך

בדרך לאקזיט: כך אפשר להשקיע בהיי-טק בלי להיות טייקון

עד כה, הציבור הישראלי רק טעם מפירות האקזיטים בהיי־טק המקומי, דרך השקעות הגופים המוסדיים ■ בקרוב קרנות ציבוריות חדשות יאפשרו לראשונה גם לציבור להצטרף להשקעה בחברות סטארט־אפ ■ אבל לפני שאתם ממהרים להשקיע - כמה קוצים בדרך

9תגובות
עובדי טראסטיר חוגגים את מכירת החברה ליבמ ביותר מ– 800 מיליון דולר, ב– 2013 )מימין(.
עופר וקנין

בספטמבר האחרון נמכרה עוד חברת טכנולוגיה ישראלית באקזיט גדול. הפעם זאת היתה גיגיה (Gigya) - שנוסדה על ידי איל מגן, רולי אליעזרוב וערן קוטנר - שנמכרה לסאפ (SAP), חברת התוכנה הגדולה באירופה והרביעית בגודלה בעולם, בתמורה ל–1.2 מיליארד שקל במזומן (350 מיליון דולר). העסקה הפגישה את משקיעי החברה, בעיקר קרנות הון סיכון והמייסדים, עם עשרות מיליוני דולרים.

האקזיט בגיגיה הצטרף לעשרות אקזיטים של חברות ישראליות במיליארדי שקלים, שבוצעו בשני העשורים האחרונים. העסקות הללו כללו בין השאר את מכירת ווייז לגוגל בכמיליארד דולר, את מכירת פלייטיקה לתאגיד סיני בכ-4.4 מיליארד דולר ואת העסקה הגדולה ביותר - רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר.

השוואה בין קרנות ההיי-טק החדשות Techfund, תמיר פישמן אקליפוטוס הייטק, קספ אקסלנס טכנולוגיה עילית, איילון סטארט-אפ טכנולוגיה עילית, אלומות טכנולוגיה עילית
לפי מנהלי הקרן, שותפי ההשקעהף היועצים לקרן, היעד לגיוסף דמי הניהול ואורך חיי הקרן

הנהנים מהאקזיט של גיגיה היו בעיקר משקיעי הון סיכון - קרנות כמו לייטספיד, JVP, ג'נסיס ואלף (Aleph) - ומשקיעים פרטיים מוכרים (אנג'לים), בהם גיגי לוי־וייס, רמי ליפמן, אילן תירוש ויריב גילת. אלא שהציבור הרחב, שאין לו גישה לקרנות ההון סיכון, נשאר כמעט לחלוטין מחוץ לחגיגה. גם הגופים המוסדיים, שמנהלים את חסכונות הציבור, השקיעו עד כה חלק קטן מכספי החיסכון בענפים הללו - בין השאר, על רקע ביצועים חלשים של רבות מקרנות ההון סיכון, ובגלל היעדר פלטפורמות מימון המאפשרות גישה לחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים יחסית.

כדי להרחיב את מעגל הנהנים מהשגשוג בענף ההיי־טק הישראלי, משרד האוצר ורשות ניירות ערך יזמו הקמה של קרנות ציבוריות חדשות - שישלבו בין קרן נאמנות מסורתית לקרן הון סיכון. הקרנות החדשות מאפשרות למשקיעים פרטיים להשקיע בהיי־טק, וליהנות מתמריצים שנותנת המדינה, בהם מנגנון הגנה מפני הפסדים בסך כולל של עד 50 מיליון שקל.

הקרנות יאפשרו למשקיעים מהציבור להשקיע באמצעות תיקי חיסכון, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה או קופות גמל. בשונה מקרנות נאמנות רגילות, הקרנות יהיו סגורות - כלומר לא ניתן למשוך או להשקיע בהן במהלך חייהן, והן ייסחרו כחברה ציבורית בבורסה.

בשבועות האחרונים הוכרזו חמש הקבוצות שיתחרו על ניהול הקרנות. כל אחת מהן צפויה לגייס 400–600 מיליון שקל. כמה מהקבוצות, שכוללות בתי השקעות ואנשי היי־טק והון סיכון, כבר פירסמו תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בבורסה (IPO), והן עורכות סבב פגישות עם גופים מוסדיים לקראת ההנפקה. בפגישות מציגות הקרנות את המודל העסקי ואת מאפייני הקרן. מתוך החמש ייבחרו ארבע, בהתאם להצלחתן לגייס הון.

מי עומד מאחורי הקרנות הללו, מה מודל ההשקעה שלהן, והאם זהו מכשיר חדש שיעניק לציבור גישה לענף הסטארט־אפ הישראלי? הנה התשובות.

מיסדי גיגיה, אייל מגן, ערן קוטנר ורולי אליעזרוב
שי בן נפתלי

קסם אקסלנס טכנולוגיה עילית: שלב הבשלות

חברת קסם, מבית ההשקעות אקסלנס מציעה מודל השקעה ייחודי: בצד הלא סחיר, הקרן מתכוונת להשקיע כ-50% מהנכסים בחברות טכנולוגיה פרטיות (סטארט־אפים). הקרן תתמקד בהשקעה בחברות בשלות יחסית, עם פוטנציאל לאקזיט בתוך שלוש שנים מההשקעה. הכוונה לחברות בשלב מתקדם, שאמורות להיות מסוכנות פחות מחברות סטארט־אפ צעירות. מסיבה זו, הקרן היא לתקופה לא ארוכה יחסית של שמונה שנים, עם אפשרות הארכה בשנתיים.

את הייעוץ לקרן החדשה מעניקה קרן ההון־סיכון קיינן פרטנרס ישראל - שלה נכסים בסך של כ–43 מיליון דולר, והיא מנוהלת על ידי יזהר שי ואהוד לוי, לשעבר שותף־מנהל בקרן הון סיכון Vertex.

החלק הסחיר של הקרן - שינוהל אקטיבית באמצעות Stock Picking - יכלול כמה חברות שיבחר גוף הייעוץ השני: קרן הגידור ION, שמנוהלת על ידי סטיבן לוי ויונתן הלף. זאת אחת מקרנות הגידור הגדולות בישראל, שמנהלת כ-650 מיליון דולר. ההשקעות יבוצעו בחברות הנסחרות במדד בלוסטאר ביגיטק, ומדד ת"א גלובל בלוטק. הקרן תגבה דמי ניהול של 2% מסך הנכסים, ודמי הצלחה של 20% מהרווח.

אי.בי.אי Techfund: מודל אקדמי

בית ההשקעות אי.בי.אי חבר לחוקרים מהאקדמיה ד"ר דן אקס ודור לי־לו וביחד הקימו קרן חדשה, אי.בי.אי Techfund. הצוות המנהל של הקרן כולל גם שלושה יועצים: ערן וגנר, אלון אגינסקי וד"ר אורי וינהבר - כולם שמות מוכרים בענף ההיי־טק הישראלי.

דור לי-לו
אילן בשור

הקרן תפעל בשיתוף פעולה עם משקיעים פרטיים, בהם שלו חוליו, יריב גילת, ד"ר רפי גדרון, יגאל יעקבי וסער וילף. ההשקעות יבוצעו כתף־אל־כתף עם המשקיעים, שיזרימו מהונם האישי. הקרן מתכוונת להשקיע בחברות טכנולוגיה ממגוון מגזרים ושלבי התפתחות.

מודל ההשקעה של הקרן מבוסס על מחקר של ד"ר אקס ולי־לו, שמנסה לנבא מיהן החברות עם הסיכויים הגבוהים ביותר להגיע לאקזיט. המחקר מצא שלושה מאפיינים לחברות כאלה: חברות שקרנות הון סיכון מתחרות ביניהן כדי להעניק להן מימון, חברות שבוחרות במשקיע עם קשרים שעשויים לשרת אותן בשלב הבא (כלומר, משקיע שיכול לפתוח דלתות בפייסבוק, גוגל ואפל), וחברות שהמשקיעים הזרימו אליהן הון אישי.

לפי התשקיף, הקרן התחייבה להשקיע 20% לפחות מההון שיגויס בנכסים סחירים - מניות של חברות טכנולוגיה הנסחרות בישראל ובעולם; 30%–50% נוספים יושקעו בסטארט־אפים ישראליים (נכסים לא סחירים); ושאר הנכסים יושקעו בהתאם לשיקול הדעת של מנהליה, במטרה לנצל הזדמנויות. הקרן היא לתקופה של עשר שנים, וגם היא תגבה דמי ניהול לא נמוכים של 2% מנכסי הקרן, ודמי הצלחה של 20% מהרווח.

תמיר פישמן אקליפטוס היי־טק: הכי ארוכה

קבוצה שלישית כוללת את אלדד תמיר מבית ההשקעות תמיר פישמן, את דדי פרלמוטר (לשעבר בכיר בחברת אינטל העולמית), את אמיר גל אור מקרן אינפינטי ואת עדי גן מקרן אוורגרין. לקרן מייעצים, בין היתר, אייל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלנוקס; ליפ־בו טאן, העומד בראש חברת קידנס; מרק לסלי שהקים את Veritas; ארווין פדרמן שהשקיע בצ'ק פוינט עבור USVP, וכן שלמה נחמה ואתיק ראזה, מייסד ראזה ונצ'רס.

אלדד תמיר
שחף הבר

הקרן מתכוונת להשקיע 30%–50% מההון בחברות טכנולוגיה פרטיות לא סחירות - ובכפוף לאישור רשות נייירות ערך תוכל להגדיל את ההשקעה ל-75%. בנוסף, הקרן תשקיע בחברות טכנולוגיה ציבוריות הקשורות לישראל. בקרן הסבירו כי בכוונתם להשקיע במגוון הטכנולוגיות הדיגיטליות בישראל - ובכלל זה תשתיות תקשורת, מוליכים למחצה, תוכנה, בינה מלאכותית ורובוטיקה.

מבין כלל הקרנות, לאקליפטוס משך החיים הארוך ביותר: 15 שנה מההקמה - שזהו המועד שבו הקרן אמורה להשיב למשקיעיה את כלל התמורה שהשקיעו בתוספת התשואה שהושגה. כל זאת, בניכוי תשלום דיווידנד של עד 90% מרווחי הקרן, שניתן יהיה לחלק למשקיעים בכל שנה. גם קרן זו תגבה דמי ניהול גבוהים של כ-2% מהנכסים בשנה, בתוספת דמי הצלחה בשיעור של כ-20%.

איילון סטארט־אפ טכנולוגיה עילית: במה משקיע מייסד ווייז?

מתמודדת רביעית היא חברת קרנות הנאמנות של איילון. בדומה לקרן של אי.בי.אי, גם מודל ההשקעה בקרן של איילון מבוסס על שיתופי פעולה בעת ביצוע ההשקעות (Co–invest) עם משקיעים ויזמים מתחום ההיי־טק, בייעוץ של ד"ר רוני הלמן, מבעלי בית ההשקעות הלמן אלדובי.

עד כה חתמה הקרן על הסכם השקעה משותפת אחד - עם אורי לוין, ממייסדי ווייז, ובעתיד תחתום על הסכמים נוספים.

במסגרת שיתוף הפעולה עם לוין נקבע שהקרן תשקיע בשמונה סטארט־אפים בשלבי הבשלה שונים, שבהם מעורב ומושקע לוין באופן אישי. בין הסטארט־אפים: Moovit ,FeeX ,ZeeK Fairfly - שבחלקם כבר בוצעו כמה סבבי השקעה. הקרן תשקיע בכל השקעותיו העתידיות של לוין ביחס של 1:9.

כל ההשקעות של הקרן ייעשו ב"הדדיות" מלאה, כך שיבוצעו במשותף עם היזם שאליו תחבור הקרן, כשהוא ישקיע מהונו הפרטי. השווי שלפיו תתבצע ההשקעה לא ייקבע על ידי הקרן, אלא באמצעות גופים אחרים שמובילים את סבב ההשקעות באותה חברת טכנולוגיה (קרנות הון סיכון או אנג'לים אחרים). ברכיב הסחיר, הקרן תשקיע במניות ממדדי הטכנולוגיה המובילים. הקרן צפויה לגבות את דמי הניהול הנמוכים ביותר: 0.75% מסך נכסי הקרן, לעומת כ-2% בקרנות המתחרות.

אלומות טכנולוגיה עילית: הקיבוצניקים רוצים היי־טק

בית ההשקעות אלומות, שבבעלות ארגוני הקניות של הקיבוצים, רתם לקרן שלו כמה יועצים מוכרים מתעשיי ההיי־טק: יורם יעקבי, ניר ארז, פרופ' אריה סקופ, רני כהן ורוני ניימן. היועצים ינהלו את תיק ההשקעות הלא סחירות (ההשקעה בסטארט־אפים), ויסייעו למנהל הקרן קובי נימקובסקי בניהול התיק הסחיר (ניירות ערך בבורסה). בשונה מקרנות אחרות, היועצים אינם מחויבים להשתתף בסבבי ההשקעות - אלא ישקיעו עם אלומות כ-20 מיליון שקל בקרן עצמה.

לאחר תהליך סינון של צוות היועצים, הקרן מתכוונת להשקיע ב–20–25 חברות טכנולוגיה, כשלכל חברה ימונה מלווה מטעם צוות היועצים. הקרן אף מתכוונת לבצע השקעות המשך בחברות הפורטפוליו, וכן לממש את ההזדמנות לקבל הלוואה בערבות מדינה. סך ההשקעות בחברות הלא סחירות יגיע ל-75% מסך נכסי הקרן, בכפוף לאישור רשות ניירות ערך. בחלק הסחיר יבוצעו השקעות בחברות בינוניות וקטנות, הנסחרות בישראל ובעולם, על ידי מנהלת ההשקעות הלית ימאל. באפשרות הקרן, שתגבה דמי ניהול של כ-2% בתוספת עמלת הצלחה של 20%, לחלק 90% מהרווח השנתי למשקיעים.

משרדי חברת גיגיה, שנמכרה לפני כמה חודשים לסאפ ב– 1.2 מיליארד שקל במזומן
מיכל שקד

ולסיום, אזהרת רווח

אין ספק כי קרנות ההיי־טק החדשות שמקדמת המדינה הן מכשיר השקעה מעניין, שיעניק לראשונה למשקיעים מהציבור נגישות לתעשיית הטכנולוגיה הישראלית ולענף הסטארט־אפים רווי הפוטנציאל. ואולם לקרנות החדשות יש כמה חסרונות לא מבוטלים. ראשית, מודל ההשקעה בחברות טכנולוגיה צעירות עדיין טעון הוכחה. אף שישראל מצמיחה חברות סטארט־אפ מצוינות שמניבות אקזיטים רבים, התשואות של רבות מקרנות ההון סיכון המסורתיות היו נמוכות ומקרטעות, ורק כמה מהן מגיעות לתוצאות מרשימות. לכן, בכלל לא בטוח שקרנות ההיי־טק החדשות יביאו בשורה חדשה.

שנית, הקרנות החדשות הן סגורות - מה שעלול לגרום לבעיית נזילות. בעוד בקרן נאמנות רגילה המשקיע יכול לממש את השקעתו ביום אחד, בקרנות ההיי־טק החדשות ניתן למכור את המניות רק למשקיע אחר, ולכן קיימת תלות בסחירות של הקרן (בדומה למניה רגילה). שלישית, חלק גדול מהנכסים שבהם משקיעות הקרנות הן חברות סטארט־אפ שאינן נסחרות בבורסה, ולכן הן משוערכות על ידי מנהלי הקרן. השערוך עשוי לא לשקף את השווי הכלכלי של החברות הללו - ומכאן גם הסכנה למניפולציות.

בעיה רביעית ולא פחות משמעותית היא דמי הניהול בקרנות: כ–2% בשנה - לא כולל דמי הצלחה של 20% (פרט לקרן של איילון). אלה דמי ניהול גבוהים, בוודאי אם משווים אותם לעלות הנמוכה של תעודות או קרנות סל העוקבות אחר מדדים, הכוללים מניות של חברות היי־טק סחירות.

לבסוף, המשקיע נדרש לשקלל מצד אחד את הסבירות לאקזיט בקרנות החדשות ועמו הסיכוי לתשואות גבוהות, ומצד שני את האפשרות שחלק מכספי ההשקעה שלו יימחקו לחלוטין בשל הסיכון הרב שכרוך בהשקעה בחברות סטארט־אפ צעירות, שחלקן נסגרות. המשקיע גם חייב להיות מודע לכך שזאת השקעה עם פרופיל סיכון גבוה בשל סוג הנכסים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#