הניטרליות עשתה את שלה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מפלצות האינטרנט

הניטרליות עשתה את שלה

בדרכן לצמוח לממדי ענק, ענקיות אינטרנט כמו פייסבוק, יוטיוב ונטפליקס נשענו על ניטרליות הרשת, העיקרון שאוסר על חברות התקשורת להפלות בין יצרני תוכן. לא בטוח שהן יתייצבו להגנתה כעת, כשממשל טראמפ מוביל מהלך לביטולה

מדוע רוצה ענקית תשתיות התקשורת AT&T להשתלט על קונגלומרט המדיה טיים וורנר בעסקה של 85 מיליארד דולר? מדוע המו"לים הגדולים נאבקים בפייסבוק ובגוגל? מדוע ביטל נציגו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את התקנות השומרות על ניטרליות רשת שקבע קודמו, ברק אובמה? ובזווית מקומית, מדוע בזק כל כך רוצה למזג לתוכה את חברת הטלוויזיה בלוויין yes, ולמה השיקו סלקום ופרטנר שירותי טלוויזיה? התשובה לכל השאלות הללו היא אחת: שליטה בתוכן. למה? כי תוכן זה כסף.

כיום ישנם שני סוגי תוכן ששווים כסף רב. הראשון הוא תוכן המייצג את הפרטיות שלנו – כלומר מידע המשרטט את ההעדפות והרצונות של כל גולש בעולם. מפרסמים בכל העולם מוכנים לשלם כסף רב בתמורה לתוכן זה, כי באמצעותו יוכלו להגיע באופן ממוקד ללקוחות פוטנציאליים. אולם זירה זו סגורה בפני מתחרים. גוגל ופייסבוק הצליחו להשתלט על התחום ולחסום תחרות. זירת התוכן המשמעותית השנייה היא זו של התוכן הטלוויזיוני. זאת זירה תחרותית יותר, ולשם מכוונות חברות תשתיות התקשורת. המאבק על ניטרליות רשת הוא המאבק על זירת התוכן הטלוויזיוני.

CHIP SOMODEVILLA/אי־אף־פ

ניטרליות רשת, שהיתה קיימת כפרקטיקה עוד לפני שעוגנה בחקיקה של 2015, היא זו שאפשרה את הצמיחה המהירה והמדהימה של פלטפורמות התוכן המודרניות. התקנות שהתקבלו בתקופת הנשיא אובמה מונעות מחברות הטלקום להתערב בסוג התוכן שעובר דרך הרשתות שלהן – כלומר, כל יצרן תוכן זכאי לקבל מהן יחס בלתי מפלה. ללא ניטרליות רשת, נטפליקס לא היתה הופכת מחברה להשכרת סרטים על גבי DVD לספקית הטלוויזיה הגדולה בעולם, אמזון לא היתה משיקה שירותי טלוויזיה, ויוטיוב ופייסבוק לא היו נהפכות לפלטפורמות וידאו הגולשים הגדולות בעולם.

הודות לנייטרליות הרשת יכלו נטפליקס ואמזון להציע שירותי טלוויזיה על גבי תשתיות האינטרנט הקיימות, מבלי לשלם דמי מעבר תמורת השימוש בכבלים של חברות התקשורת. במקרה הישראלי, סלקום ופרטנר מגיעות לבתי לקוחותיהן על גבי תשתיות שהקימו בזק ו־HOT. זה פועל לטובת הצרכן, שנהנה משירותים תחרותיים זולים יחסית, אך גם לטובת החברות החדשות שנכנסו לתחום הטלוויזיה ונגסו בהכנסות של החברות הוותיקות.

החובה לשמור על ניטרליות רשת פגעה במודל העסקי של חברות תשתיות התקשורת (טלקום) כי היא הפכה אותן ל"צינורות טיפשים". מעבר למונח המעליב מעט (הרי אף אחד לא רוצה להיקרא "צינור טיפש"), זהו ביטוי לשינוי אסטרטגי עמוק, שבעקבותיו נהפכו חברות הטלקום האמריקאיות מפרות המזומנים שהיו בשנות ה־80 וה־90, לחברות מיושנות ללא אופק צמיחה. הערך העצום שייצרה המהפכה הדיגיטלית עבר על גבי הרשתות שהקימו ותחזקו חברות הטלקום, אבל לא עצר אצלן אלא המשיך הלאה, לידי בעלי המניות של חברות האינטרנט והטכנולוגיה.

חברות הבזק וחברות הכבלים הרוויחו מעט מאוד מהמהפכה הזו, ואת זה הן רוצות לשנות עכשיו. לכן הן לחצו על ממשל טראמפ לבטל את תקנות ניטרליות הרשת, שאסרו עליהן להפלות בין יצרני תוכן שעושים שימוש ברשת שלהן. ואכן, באמצע דצמבר החליטה נציבות התקשורת הפדרלית בארצות הברית (FCC), שבראשה עומד אג'יט פאי, להיענות ללחצי החברות. ללא חובת ניטרליות רשת יכולים בעלי תשתיות התקשורת לשלוט מעתה והלאה במהפכה העצומה שבה רשת האינטרנט נהפכת לאמצעי הפצת התוכן הגדול ביותר.

אינטרס להרגיע תחרות

ביטול ניטרליות הרשת יאפשר לחברות תשתיות התקשורת לגבות מסי מעבר על הרשתות שלהן. כך למשל, הן יוכלו לשווק יחד עם נטפליקס חבילת אינטרנט משולבת המבטיחה לצופים איכות וידאו גבוהה של 4K, ויהיה באפשרותן להפלות בין לקוחות נטפליקס ולדאוג, למשל, לכך שרק מי שמשלם על חבילת גלישה משודרגת יוכל ליהנות מאיכות תמונה גבוהה יותר.

חלק ממסי המעבר יזרום מכיסו של הצרכן לשורת הרווח של חברות תשתיות התקשורת, אך לא הכל. תשתיות התקשורת בארצות הברית וגם בישראל נמצאות במצב לא טוב, וכדי לשדרגן נדרשת השקעה ענקית במעבר דור – דבר שהחברות לא יכולות (או לא רוצות) לעשות כל עוד אין להן אופק צמיחה. ביטול החובה לניטרליות רשת יאפשר לחברות להשקיע בסיבים אופטיים – או לפחות, כך הן מבטיחות.

הכמיהה של חברות הטלקום לכסף שמגיע מתוכן טלוויזיה לא נעצרת בביטול ניטרליות הרשת. המהלך שמבהיר זאת הוא הניסיון של תאגיד AT&T להשתלט על טיים וורנר, חברת התוכן השלישית בגדולה בעולם המחזיקה בין השאר בערוץ CNN וב־HBO. מטרת המיזוג היא להרחיב את השליטה של AT&T בכל שרשרת הערך של התוכן, החל ביצירה ובהפקה של תוכן טלוויזיוני וכלה בהפצתו עד לטלוויזיה שבסלון או לסמארטפון שבידי הלקוח. אמנם זהו מיזוג אנכי – כלומר, מיזוג שאינו בין מתחרים – אך מאחר שאלה שתי חברות כל כך גדולות ודומיננטיות, קיים חשש כי מיזוגן ידכא תחרות. מסיבה זו התערב משרד המשפטים האמריקאי ולפי שעה הוא חוסם את המהלך.

אפשר לצפות כי חברות האינטרנט הגדולות, ובראשן גוגל, אמזון, פייסבוק ונטפליקס, יקדמו חזית אגרסיבית נגד ביטול חובת ניטרליות הרשת בארצות הברית ונגד ריכוז התוכן בידי חברות הטלקום, והן אכן עשו עבודה אפקטיבית מאוד בתחום זה בעשור האחרון וניצבות גם בחזית המאבק הנוכחי. עם זאת, הפעם רמת הציפיות מהן מעט שונה. לזכותן ייאמר כי אין לכך הרבה סימנים, אך ניתן להניח כי התמריץ שלהן לפעול למען שמירה על ניטרליות רשת ירד בשנים האחרונות. נטפליקס, אמזון או יוטיוב של 2018 אינן אותן חברות שהובילו את המאבק הראשון למען ניטרליות הרשת ב־2010. בשבע השנים שחלפו צמחו שלושתן לממדים חסרי תקדים והשתלטו על שווקים שמניבים להן הכנסות עצומות. אמנם הן עדיין מחוללות תחרות, אך מאחר שכבר הוכרזו כמנצחות הגדולות של המהפכה, יש להן אינטרס להרגיע קצת את התחרות ולמנוע מחברות צעירות לאתגר את העליונות שלהן.

ניתן להניח, למשל, שעבור נטפליקס לא יהיה זה אסון אם ביטול חובת הניטרליות יוביל לכך שהיא וורייזון ישיקו יחד חבילת גלישה המעניקה פריווילגיות ללקוחותיה. שיתוף פעולה כזה יאפשר לה לחסום כניסה של מתחרים חדשים ולשמר את הדומיננטיות שלה בתחומה. באותו אופן יכולות גוגל, פייסבוק ואמזון לנצל את המשאבים הבלתי מוגבלים שבידיהן כדי לכרות הסכמים עם חברות התשתיות, ולמנוע מסטארטאפים קטנים ומעטי אמצעים יחסית להציע שירות חדשני יותר.

תהליכים אלה הם חלק מהשינוי הגדול שמתרחש באינטרנט בשנים האחרונות. מזירה חסרת גבולות ומעט אנרכיסטית בשנות ה־90 וה־2000, האינטרנט התבגר ונהפך לממוסד ומסחרי יותר. הוא מימש את החזון של חסידי הרשת והצליח לפרק את הממסד הישן ששלט בתוכן, כשיצר מגוון עצום של תכנים ואפשרויות רבות וזולות שלא היו קיימות בעבר, אך לא שינה את החוק הכלכלי הבסיסי לפיו קיים יתרון לגודל. כלכלת האינטרנט התרכזה בעשור האחרון בידי מספר מצומצם של מעצמות רשת המחזיקות בידיהן כוח שוק עצום, אך גם מייצרות ערך רב לגולשים. ביטול ניטרליות הרשת בארצות הברית הוא עוד פרק בסיפור ההשתלטות של הענקים על הרשת. הוא עשוי לחולל גל חדש של השקעות בתשתיות סיבים אופטיים מתקדמים, אך מנגד, הוא עלול להוביל לדיכוי החדשנות ולדורסנות מונופוליסטית של החזקים. נציבות התקשורת האמריקאית בחרה לחזק את חברות תשתיות התקשורת, במאבקן בענקי האינטרנט. יש אומרים כי מה שעומד מאחורי החלטה זו הוא השנאה של טראמפ לעמק הסיליקון, אך בכל מקרה ניתן לומר כי הרגולטור האמריקאי לא בחר לעודד תחרות ויצירה שתסכן את השליטה של חברות הענק באינטרנט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#