האיש שיודע מה יודעים עלינו - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרטיות

האיש שיודע מה יודעים עלינו

כולנו מרוויחים משהו ממסירת המידע האישי שלנו לחברות האינטרנט, אומר אלסנדרו אקוויסטי, אחד המומחים הגדולים בעולם לפרטיות ברשת. הבעיה היא שאנחנו לא תמיד מודעים למחיר שאנו משלמים, ולזה שעוד נשלם בעתיד

3תגובות

"ככל שיותר גופים יודעים עליך דברים – בין אם זה סוכן מכוניות משומשות או חברת פרסום באינטרנט – כך הם יכולים לנצל את המידע כדי להשפיע עליך, להטריד אותך או אפילו להטעות אותך", אומר פרופ' אלסנדרו אקוויסטי, מהחוקרים המובילים בעולם לסוגיית הפרטיות ברשת. "הכוח הזה מנוצל בדרכים רבות. ברמת המיקרו, כדי לגרום לך לשהות זמן רב יותר ברשת החברתית או להקליק על מודעה מסוימת; ברמת המאקרו, זה כבר עלול להתבטא בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות".

אין הרבה אנשים שיודעים בדיוק מה יודעים עלינו באינטרנט כמו אקוויסטי. בשנה האחרונה, כשנדמה היה כי החדירה לפרטיות באמצעים דיגיטליים יצאה מפרופורציה, הוא נהפך דובר מבוקש במיוחד. ב־2017 התברר כי ההשלכות המסוכנות של אובדן הפרטיות ברשת אינן מתמצות בהשפעה על המשתמש הבודד, שפעמים רבות מוצא עצמו חסר אונים מול הכוח של ענקיות האינטרנט, אלא עלולות להגיע עד כדי ערעור מערכות פוליטיות שלמות, כפי שניתן היה לראות בגל הפייק ניוז הרוסי שהציף את מערכות הבחירות בארצות הברית, בצרפת ובגרמניה.

JEFF SWENSEN / NYT

"המחיר שאנחנו משלמים על אובדן המידע הוא מגוון", אומר אקוויסטי בראיון למגזין TheMarker. "תחילה המחיר מינימלי – לאתרים שאנחנו מבקרים בהם לוקח קצת יותר זמן להיטען בגלל אלגוריתמים ברקע שמעבדים עלינו מידע. אבל זה ממשיך באפליית מחירים בין משתמשים לפי מכשירי טלפון שונים, בגניבת פרטים מזהים, ומגיע עד מחיר קטסטרופלי ממש, כמו אי קבלה לעבודה בגלל אפליה שמבצע אלגוריתם על בסיס הפרטים שלנו".

אקוויסטי, כלכלן התנהגותי המשמש פרופסור לטכנולוגיות מידע ומדיניות ציבורית באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג, מבטא עמדה אמביוולנטית באשר לאובדן הפרטיות ברשת: "המחקר הכלכלי לגבי פרטיות הוכיח ששיתוף מידע אישי מביא תועלת לצד נזק", הוא אומר. "מצד אחד, פרסום ממוקד יכול להפחית את עלויות החיפוש של הצרכן ואת הזמן שלוקח לו לאתר מוצרים; מצד אחר, פרסום כזה יכול גם להעלות את המחיר של מוצרים מסוימים. זו רק דוגמה אחת לכך שהרבה טענות בנוגע להשלכות אובדן הפרטיות הן מעורבות, ועדיין לא מבוססות מספיק מבחינת המחקר. בסופו של דבר, השאלה אם אכפת למשתמש מפרטיות היא החלטה אישית שלו, אבל יש לזכור שמידע הוא כוח, ושכוח יכול להיות מנוצל בכל מיני צורות. מי שסבור שהכוח שגופים שונים שואבים מהגישה שלהם לסודות הכי כמוסים שלנו ינוצל תמיד בצורה חיובית, הוא נאיבי לחלוטין. יש הרבה א־סימטריה בשוק הפרטיות, והמשתמשים פשוט לא יודעים איך המידע עליהם נאסף ומנוצל, ומהן ההשלכות של זה".

מהי הסכנה הגדולה ביותר באובדן הפרטיות באינטרנט ובמסירת מידע לפייסבוק וגוגל?

"אובדן האוטונומיה האישית. חלק גדול מהשיח הנוכחי סביב מדיניות הפרטיות מתמקד בממד האינפורמטיבי – למשל, פרטיות כשליטה על מידע אישי. סוגיית הפרטיות יכולה לעסוק בזה, אבל זה לא ההיבט היחיד. פרטיות היא תהליך דיאלקטי שמשלב בין סגירות לפתיחות של המשתמש. ולפי מספר חוקרים, היכולת לווסת את הגבולות בינינו לבין אחרים היא היבט משמעותי של הבריאות הנפשית שלנו, כמו גם היכולת שלנו לקבל החלטות ללא השפעות חיצוניות".

 

על הפנים

אקוויסטי התפרסם ב־2011, כשהשיח על אובדן הפרטיות ברשת עוד היה בחיתוליו. במחקר שערך באמצעות טכנולוגיה לזיהוי פנים, הוא הראה כיצד ניתן לזהות משתתפים במחקר באמצעות צילומם במצלמת אינטרנט, ולאתר את מספרי הביטוח הלאומי שלהם על פי צילומים. מספר הביטוח הלאומי האמריקאי (SSN) הוא אחד הנתונים האישיים החשובים ביותר לאזרחי ארצות הברית, וגניבתו יכולה לגלות פרטים רבים מאוד על האדם שאוחז בו, כמו מעקב אחר תשלומי מסים. במחקר של אקוויסטי, אותרו המספרים של המשתתפים באמצעות הצלבת תמונות הפרופיל שלהם בפייסבוק עם נתונים גלויים לכל, כמו עיר מגורים ותאריך לידה. כשנתיים לפני כן הוא הזהיר כי במנגנון מספרי הביטוח הלאומי בארצות הברית יש פגם בטיחותי מהותי, שכן ניתן לצפותם מראש בהינתן פרטים מזהים אחרים, כמו תאריך הלידה ועיר המגורים.

כבר אז צפה אקוויסטי כי לטכנולוגיות זיהוי פנים פוטנציאל הרסני של יכולות ריגול מתקדמות וגניבת זהות, מאחר שהטכנולוגיה הזאת מצליחה לקשור בין הפרטיות בעולם האמיתי לבין העולם הדיגיטלי. הסכנה שממנה הזהיר גרמה לו גם לגנוז אפליקציה לזיהוי פנים באייפון שהוא וחוקרים אחרים פיתחו באוניברסיטת קרנגי מלון. הוא הסביר אז כי פיתוח היישום נועד להמחיש את הבעיה, שבה ניתן לדלות מידע רגיש על אדם באמצעות התמונה שלו בלבד.

מאז חלפו כשבע שנים, וטכנולוגיות זיהוי פנים נהפכו למשוכללות, מתוחכמות וגם נפוצות הרבה יותר. חברות פרטיות משתמשות בהן לצרכים מסחריים; ממשלות וגופי ביון ברחבי העולם עושות בהן שימוש למטרות כמו לחימה בפשיעה ובטרור, בטיחות במרחב הציבורי ומעקב אחר אזרחים; וגם משתמשים פרטיים יכולים להוריד אפליקציות זיהוי פנים מתקדמות ולנצלן לשימושם הפרטי.

מחקריו של אקוויסטי גילו כי יחסם של משתמשים פרטיים באינטרנט לסוגיות שונות הנוגעות לפרטיותם אינו חד־משמעי, ולעתים נטול היגיון כלל, עד אבסורד. כך למשל, מחקר שערך ב־2012 גילה כי דווקא משתמשים שטענו שהם מייחסים חשיבות רבה לשמירה על פרטיותם, הם גם אלה שוויתרו ללא קושי על אותה פרטיות כדי לקבל הנחות והטבות. מחקר נוסף שערך גילה כי אנשים מוכנים לשתף מידע אישי כשהם מבינים מה המטרה שעבורה הוא נלקח, וכשיש להם תחושה של שליטה רבה יותר על המידע שהם מוסרים.

כיצד ניתן להסביר ממצאים אלה?

"אין הסבר יחיד, אלא כמה תיאוריות והסברים שנחקרו בהתנהגות משתמשים באינטרנט ב־15 השנים האחרונות. יכולות להיות כמה השפעות באותו הזמן. למשל מידע א־סימטרי, כלומר שהמשתמש אינו מודע לחדירה לפרטיות שלו, או סיפוק מיידי דרך לחיצה על לייק לשם קבלת הנחות. אפשר לציין גם את העובדה שמשתמשים הרבה יותר רגילים לנהל את הפרטיות שלהם בעולם הממשי, לעומת עולם האינטרנט, שבו אין להם סימנים שיכולים לעזור להם להבין איפה הפרטיות הדיגיטלית שלהם נפרצת".

אולי הבעיה אינה בנכונות שלנו לוותר על פרטיותנו, אלא בהיעדר רגולציה מתאימה?

"יש ריכוז אדיר של מידע וכוח בקרב כמה חברות אינטרנט גדולות, וכוחות השוק לבדם אינם יכולים לתת תשובה לבעיית הפרטיות. אם החברה רוצה יותר פרטיות ממה שיש כרגע, אני לא יודע איך אפשר להשיג את המטרה הזאת ללא התערבות רגולטורית".

את מי עלינו להאשים באובדן הפרטיות ובשימוש לרעה במידע אישי בידי חברות האינטרנט? את החברות עצמן, את הממשלות והרגולטורים או אותנו, המשתמשים?

"אני מעדיף להסתכל על הזווית החיובית. אם כחברה אנחנו סבורים שמצב העניינים הנוכחי אינו אידיאלי בכל הקשור לפרטיות, מה אנחנו יכולים לעשות בנידון? אני חושב שכל אחד מהגורמים יכול לעשות משהו. משתמשים יכולים להגביר את המודעות שלהם ולקבל יותר מידע בנוגע לסיכונים; אבל אף משתמש אינו יכול להגן על הפרטיות שלו לבדו, ולכן חברות האינטרנט צריכות להיות יותר שקופות ואחראיות בשימוש שלהן במידע. עם זאת, כמובן, גם הרגולטורים ממלאים תפקיד חיוני בקידום אימוץ של טכנולוגיות חכמות להגנה על הפרטיות, כך שבמקרה זה אנחנו יכולים לאכול מהעוגה – להשתמש בביג דאטה, בניתוח נתונים ובכריית מידע – וגם להשאיר אותה שלמה ולהגן על הפרטיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#