אקזיט לכל משקיע - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
קרנות

אקזיט לכל משקיע

רוצים להצטרף ליזמים ולמשקיעים המאושרים שחוגגים אקזיטים נוצצים? קרנות השקעה בהיי-טק מעניקות בראשונה גם לציבור הזדמנות לגעת בעושר. אבל לפני שאתם רצים לשם עם החסכונות - תקראו עד הסוף

תגובות

בספטמבר האחרון נמכרה חברת טכנולוגיה ישראלית באקזיט גדול. הפעם היתה זו גיגיה (Gigya), שנוסדה על ידי איל מגן, רולי אליעזרוב וערן קוטנר, שנמכרה לסאפ (SAP), חברת התוכנה הגדולה באירופה והרביעית בגודלה בעולם, בתמורה לכ־1.2 מיליארד שקל במזומן (כ־350 מיליון דולר). העסקה הפגישה את משקיעי החברה – בעיקר קרנות ההון סיכון והמייסדים – עם עשרות מיליוני דולרים.

האקזיט בגיגיה הצטרף לעשרות אקזיטים של חברות ישראליות במיליארדי שקלים, שבוצעו בשני העשורים האחרונים. העסקות הללו כללו, בין היתר, את מכירת ווייז לגוגל בכמיליארד דולר; מכירת פלייטיקה לתאגיד סיני בכ-4.4 מיליארד דולר, והעסקה הגדולה ביותר – רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר.

הנהנים מהאקזיט היו בעיקר משקיעי הון סיכון – קרנות כמו לייטספיד, JVP, ג'נסיס ואלף (Aleph) – ומשקיעים פרטיים מוכרים (אנג'לים) כמו גיגי לוי־וייס, רמי ליפמן, אילן תירוש ויריב גילת. אלא שהציבור הרחב – שאין לו גישה לקרנות ההון סיכון – נשאר כמעט לחלוטין מחוץ לחגיגה. גם הגופים המוסדיים, שמנהלים את חסכונות הציבור, השקיעו עד כה חלק קטן מכספי החיסכון בענפים הללו – בין היתר, על רקע ביצועים חלשים של רבות מקרנות ההון סיכון, ובגלל היעדר פלטפורמות מימון שמאפשרות גישה לחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים יחסית.

שי בן נפתלי

כדי להרחיב את מעגל הנהנים מהשגשוג בענף ההיי-טק הישראלי, יזמו משרד האוצר ורשות ני"ע הקמה של קרנות ציבוריות חדשות - שישלבו בין קרן נאמנות מסורתית לקרן הון־סיכון. הקרנות החדשות מאפשרות למשקיעים פרטיים להשקיע בהיי-טק, וליהנות מתמריצים שנותנת המדינה, בהם מנגנון הגנה מהפסדים של עד 50 מיליון שקל.

הקרנות יאפשרו למשקיעים מהציבור להשקיע מכספם באמצעות תיקי חיסכון, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה או קופות גמל. בשונה מקרנות נאמנות רגילות, הקרנות יהיו סגורות, כלומר לא ניתן למשוך או להשקיע בהן במהלך חייהן והן ייסחרו כחברה ציבורית בבורסה.

בשבועות האחרונים הוכרזו חמש הקבוצות שיתחרו על ניהול הקרנות. כל אחת מהן צפויה לגייס 400־600 מיליון שקל. כמה מהקבוצות – שכוללות בתי השקעות ואנשי היי-טק והון סיכון – כבר פירסמו תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בבורסה (IPO), והן עורכות סבב פגישות עם גופים מוסדיים לקראת ההנפקה. בפגישות מציגות הקרנות את המודל העסקי ואת מאפייני הקרן. מתוך החמש ייבחרו ארבע, בהתאם להצלחתן לגייס הון.

מי עומד מאחורי הקרנות הללו, מה מודל ההשקעה שלהן, והאם זהו כלי חדש שיעניק לציבור גישה לעולם הסטארט-אפ הישראלי? הנה התשובות.

קסם אקסלנס טכנולוגיה עילית. שלב הבשלות

חברת קסם, מבית ההשקעות אקסלנס מציעה מודל השקעה ייחודי: בצד הלא סחיר, הקרן מתכוונת להשקיע כ־50% מהנכסים בחברות טכנולוגיה פרטיות (סטארטאפים). הקרן תתמקד בהשקעה בחברות בשלות יחסית, עם פוטנציאל לאקזיט בתוך שלוש שנים מההשקעה. הכוונה לחברות בשלב מתקדם, שאמורות להיות פחות מסוכנות מחברות סטארטאפ צעירות. מסיבה זו, הקרן היא לתקופה לא ארוכה יחסית של שמונה שנים, עם אפשרות הארכה בשנתיים.

את הייעוץ לקרן החדשה מעניקה קרן ההון סיכון קיינן פרטנרס ישראל, שלה נכסים בהיקף של כ־43 מיליון דולר, והיא מנוהלת על ידי יזהר שי ואהוד לוי, לשעבר שותף־מנהל בקרן הון סיכון Vertex.

החלק הסחיר של הקרן – שינוהל בצורה אקטיבית באמצעות Stock Picking – יכלול מספר חברות מצומצם שייבחרו על ידי גוף הייעוץ השני – קרן הגידור ION, שמנוהלת על ידי סטיבן לוי ויונתן הלף. זו אחת מקרנות הגידור הגדולות בישראל, שמנהלת כ־650 מיליון דולר. ההשקעות יבוצעו בחברות הנסחרות במדד בלוסטאר ביגיטק, ומדד ת"א גלובל בלוטק. הקרן תגבה דמי ניהול של 2% מסך הנכסים, ודמי הצלחה של 20% מהרווח.

אי.בי.אי Techfund: מודל אקדמי

בית ההשקעות אי.בי.אי חבר לחוקרים מהאקדמיה ד"ר דן אקס ודור לי־לו וביחד הקימו קרן חדשה, אי.בי.אי Techfund. הצוות המנהל של הקרן כולל גם שלושה יועצים: ערן וגנר, אלון אגינסקי וד"ר אורי וינהבר, שמות מוכרים בעולם ההייטק הישראלי.

הקרן תפעל בשיתוף פעולה עם משקיעים פרטיים, בהם שלו חוליו, יריב גילת, ד"ר רפי גדרון, יגאל יעקבי וסער וילף. ההשקעות יבוצעו "כתף עם כתף" עם המשקיעים, שישקיעו מהונם האישי. הקרן מתכוונת להשקיע בחברות טכנולוגיה ממגזרים מגוונים ובשלבי התפתחות שונים.

מודל ההשקעה של הקרן מבוסס על מחקר של ד"ר אקס ולי־לו, שמנסה לנבא מיהן החברות עם הסיכויים הגדולים להגיע לאקזיט. המחקר מצא שלושה מאפיינים לחברות כאלה: חברות שקרנות ההון סיכון מתחרות ביניהן כדי להעניק להן המימון; חברות שבוחרות במשקיע עם קשרים, שעשויים לשרת אותן בשלב הבא (כלומר, משקיע שיכול לפתוח דלתות בפייסבוק, גוגל ואפל); וחברות שהמשקיעים השקיעו בהן הון אישי.

לפי התשקיף, הקרן התחייבה להשקיע לפחות 20% מההון שיגוייס בנכסים סחירים - מניות של חברות טכנולוגיה הנסחרות בישראל ובעולם; 30%־50% נוספים יושקעו בסטארטאפים ישראליים (נכסים לא סחירים); שאר הנכסים יושקעו בהתאם לשיקול הדעת של מנהליה, במטרה לנצל הזדמנויות. הקרן היא לתקופה של עשר שנים, וגם היא תגבה דמי ניהול לא נמוכים של 2% מנכסי הקרן, ודמי הצלחה של 20% מהרווח.

תמיר פישמן אקליפטוס הייטק. הכי ארוכה

קבוצה שלישית כוללת את אלדד תמיר מבית ההשקעות תמיר פישמן, דדי פרלמוטר (לשעבר בכיר בחברת אינטל העולמית), אמיר גל אור מקרן אינפינטי ועדי גן מקרן אוורגרין. לקרן מייעצים בין השאר, אייל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלנוקס; ליפ־בו טאן, העומד בראש חברת קידנס; מרק לסלי שהקים את Veritas; ארווין פדרמן שהשקיע בצ'ק פוינט עבור USVP, וכן שלמה נחמה ואתיק ראזה, מייסד ראזה ונצ'רס.

הקרן מתכוונת להשקיע 30%־50% מההון בחברות טכנולוגיה פרטיות לא סחירות – ובכפוף לאישור רשות ני"ע תוכל להגדיל את ההשקעה ל־75%. בנוסף תשקיע הקרן בחברות טכנולוגיה ציבוריות הקשורות לישראל. בקרן הסבירו כי בכוונתם להשקיע במגוון הטכנולוגיות הדיגיטליות בישראל – ובכלל זה תשתיות תקשורת, מוליכים למחצה, תוכנה, בינה מלאכותית, רובוטיקה ועוד.

מבין כלל הקרנות – לאקליפטוס משך החיים הארוך ביותר – 15 שנים מההקמה, שזהו למעשה המועד שבו הקרן אמורה להשיב למשקיעה את כלל התמורה שהשקיעו בתוספת התשואה שהושגה. כל זאת, בניכוי תשלום דיווידנד של עד 90% מרווחי הקרן, שניתן יהיה לחלק למשקיעים בכל שנה. גם קרן זו תיגבה דמי ניהול גבוהים של כ־2% מהנכסים בשנה, בתוספת דמי הצלחה של כ־20%.

איילון סטארטאפ טכנולוגיה עילית: במה משקיע מייסד ווייז?

מתמודדת רביעית היא חברת קרנות הנאמנות של איילון. בדומה לקרן של אי.בי.אי, גם מודל ההשקעה בקרן של איילון מבוסס על שיתופי פעולה בעת ביצוע ההשקעות (Co-invest) עם משקיעים ויזמים מתחום ההייטק, בייעוץ של ד"ר רוני הלמן, מבעלי בית ההשקעות הלמן אלדובי.

עד כה חתמה הקרן על הסכם השקעה משותפת אחד עם אורי לוין, ממייסדי ווייז, ובעתיד תחתום על הסכמים נוספים.

במסגרת שיתוף הפעולה עם לוין נקבע שהקרן תשקיע בשמונה סטארטאפים בשלבי הבשלה שונים, שבהם מעורב ומושקע לוין באופן אישי. בין הסטארטאפים: Moovit, FeeX ,ZeeK Fairfly, שבחלקם כבר בוצעו כמה סבבי השקעה. הקרן תשקיע בכל השקעותיו העתידיות של לוין ביחס של 1:9.

כל ההשקעות העתידיות של הקרן ייעשו ב"הדדיות" מלאה, כך שיבוצעו במשותף עם היזם שאליו תחבור הקרן, כשהוא ישקיע מהונו הפרטי. השווי שלפיו תתבצע ההשקעה לא ייקבע על ידי הקרן, אלא באמצעות גופים אחרים שמובילים את סבב ההשקעות באותה חברת טכנולוגיה (קרנות הון סיכון או אנג'לים אחרים). ברכיב הסחיר, הקרן תשקיע במניות ממדדי הטכנולוגיה המובילים. הקרן צפויה לגבות את דמי הניהול הנמוכים ביותר – 0.75% מסך נכסי הקרן, לעומת כ־2% בקרנות המתחרות.

אלומות טכנולוגיה עלית: הקיבוצניקים רוצים הייטק

בית ההשקעות אלומות, שבבעלות ארגוני הקניות של הקיבוצים, רתם לקרן שלו כמה יועצים מוכרים מעולם ההייטק: יורם יעקבי, ניר ארז, פרופ' אריה סקופ, רני כהן ורוני ניימן. היועצים ינהלו את תיק ההשקעות הלא סחירות (ההשקעה בסטארטאפים), ויסייעו למנהל הקרן קובי נימקובסקי בניהול התיק הסחיר (ני"ע בבורסה). בשונה מקרנות אחרות, היועצים אינם מחויבים להשתתף בסבבי ההשקעות, אלא ישקיעו עם אלומות כ־20 מיליון שקל בקרן עצמה.

לאחר תהליך סינון של צוות היועצים, הקרן מתכוונת להשקיע ב־20־25 חברות טכנולוגיה, כשלכל חברה ימונה מלווה מטעם צוות היועצים. הקרן אף מתכוונת לבצע השקעות המשך בחברות הפורטפוליו, וכן לממש את ההזדמנות לקבל הלוואה בערבות מדינה. סך ההשקעות בחברות הלא סחירות יגיע ל־75% מהיקף נכסי הקרן, בכפוף לאישור רשות ני"ע. בחלק הסחיר יבוצעו השקעות בחברות בינוניות וקטנות, הנסחרות בארץ ובעולם, על ידי מנהלת ההשקעות הלית ימאל. באפשרות הקרן, שתיגבה דמי ניהול של כ־2% בתוספת עמלת הצלחה של 20%, לחלק 90% מהרווח השנתי למשקיע.

קרנות הייטק

אזהרת רווח

אין ספק כי קרנות הייטק החדשות שמקדמת המדינה הן כלי השקעה מעניין שיעניק לראשונה למשקיעים מהציבור נגישות לענף הטכנולוגיה הישראלי ולעולם הסטארטאפים רווי הפוטנציאל. ואולם, לקרנות החדשות יש כמה חסרונות לא מבוטלים: ראשית, מודל ההשקעה בחברות טכנולוגיה צעירות עדיין טעון הוכחה. אף שישראל מייצרת חברות סטארטאפ מצוינות שזוכות לאקזיטים רבים, התשואות של קרנות ההון סיכון המסורתיות היו באופן היסטורי נמוכות ומקרטעות, ורק חלק מהן מצליחות להגיע לתוצאות מרשימות. לכן, כלל לא בטוח שקרנות ההייטק החדשות יביאו בשורה חדשה.

שנית, הקרנות החדשות הן סגורות – מה שעלול לייצר בעיית נזילות מסוימת. בעוד בקרן נאמנות רגילה המשקיע יכול ביום אחד לממש את השקעתו, בקרנות ההייטק החדשות ניתן למכור את המניות רק למשקיע אחר – ולכן קיימת תלות בסחירות של הקרן (בדומה למניה רגילה). שלישית, חלק גדול מהנכסים שבהם משקיעות הקרנות הן חברות סטארטאפ שאינן נסחרות בבורסה, ולכן הן משוערכות על ידי מנהלי הקרן. השערוך עשוי לא לשקף את השווי הכלכלי של החברות הללו – ומכאן גם הסכנה למניפולציות.

בעיה רביעית ולא פחות משמעותית היא דמי הניהול בקרנות – כ־2% בשנה, לא כולל דמי הצלחה של 20% (פרט לקרן של איילון). אלה דמי ניהול גבוהים, בוודאי אם משווים אותם לעלות הנמוכה של תעודות או קרנות סל העוקבות אחר מדדים הכוללים מניות של חברות הייטק סחירות.

לבסוף, המשקיע נדרש לשקלל מצד אחד את הסבירות לאקזיט בקרנות החדשות ועמו הסיכוי לתשואות גבוהות, אל מול האפשרות שחלק מכספי ההשקעה שלו יימחק לחלוטין בשל הסיכון הרב שכרוך בהשקעה בחברות סטארטאפ צעירות, שחלקן נסגרות. המשקיע גם חייב להיות מודע לכך שזו השקעה עם פרופיל סיכון גבוה בשל סוג הנכסים. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#