על בגידה ופרטיות - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרטיות

על בגידה ופרטיות

קיים פער צורם בין התפישה הנורמטיבית של פרטיות, כזכות לשליטה בלעדית על מידע אישי ורגיש על אודותינו, לבין התפישה המשפטית

תגובות

בני זוג צעירים, בני הקהילה החרדית, נישאו. כעבור חודשים בודדים הגיש הבעל תביעת גירושין וחלוקת רכוש לבית הדין הרבני בעילה של בגידה, לה צירף כנספח לתביעתו תמונת "סלפי" של האישה, בעירום מלא. התמונה היא מתקופה שקדמה לנישואיהם, והבעל השיגה ללא הסכמת האישה, ממחשבה הנייד. בתגובה הגישה האישה תלונה במשטרה נגד הבעל, בטענה כי חדר שלא כדין למחשבה האישי, שהיה בשימושה הבלעדי ומוגן בססמה, ובכך פגע בפרטיותה בעצם נטילת התמונה ללא רשותה וללא הסכמתה, ובהצגתה לעיני בית הדין הרבני.

במסגרת התלונה ביקשה האישה שהמשטרה תפעל לתפיסת התמונה האינטימית. הבעל, מצדו, טען בהגנתו כי נחשף לתמונה במקרה, בעת שאשתו אפשרה לו להשתמש במחשב, וסירב להחזיר את הקובץ הכולל את התמונה האינטימית או להשמידו. מי צודק בסיפור הזה, שאכן התרחש? מה עלה בגורל התלונה? ומה צריכה להיות ההכרעה המוסרית?

יש המאפיינים את הזכות לפרטיות כזכותו של הפרט לשליטה במידע על אודותיו, ובמיוחד בכל הנוגע למידע שיש לגביו הסכמה כי הוא אישי ורגיש. במילותיו של פרופ' מיכאל בירנהק מאוניברסיטת תל אביב, מומחה למשפט וטכנולוגיה: "היכולת של אדם לקבוע בעצמו, למען עצמו, איזה מידע לשתף עם אחרים ומתי, איזה מידע על אודותיו יועבר ולמי, לאילו מטרות, מתי ובאילו תנאים". על פי מבחן זה, זכותה של האישה לפרטיות נפגעה אנושות – שהרי שליטתה בתמונת עירום שלה עצמה נשללה ממנה, ללא הסכמתה, והיא נמצאת עתה בידיו של יריב. הוא אשר יקבע, על פי האינטרסים שלו, למי להציג את התמונה, מתי, לאילו מטרות ובאילו תנאים. מעבר לפגיעה בכבודה ובפרטיותה של האישה בהליך המשפטי בבית הדין הרבני – ומדוע שאפילו הדיינים עצמם יחשפו לתמונתה בעירום מלא? – עלול הבעל להשתמש בתמונה ככלי לסחיטה וכקלף מיקוח בסכסוך, למשל כמעשה של נקמה, ולהפיץ את התמונה – תופעה שכבר זכתה לשם משלה: Revenge Porn ("פורנו נקמה").

זה נגמר כך: הפרקליטות סגרה את התיק בנוגע לחשד לחדירה למחשב על ידי הבעל, בעילה שלא נמצאה ראיה לכך שהדבר נעשה באופן לא חוקי. באשר לחשד לפגיעה בפרטיותה של האישה, סברה הפרקליטות שמכלול נסיבות העניין אינו מצדיק הגשת כתב אישום נגד הבעל. ומה עם התמונה? משלא מצאה הפרקליטות בסיס ראייתי להגשת כתב אישום, גם לא מצאה סמכות להורות או לבקש מהבעל את התמונה, שעצם החזקתה לא עולה לשיטת הפרקליטות לכדי עבירה פלילית.

מקרה זה, אחד מתוך רבים בעולם הפרטיות בפסיקה הישראלית, מציג את הפער הצורם שנוצר בין התפישה הנורמטיבית של פרטיות, כזכות לשליטה בלעדית על מידע אישי ורגיש על אודותינו, לבין התפישה המשפטית שהותירה את הנפגעת במקרה זה חסרת אונים. בדין הפלילי הישראלי בכל הנוגע להחזקת המידע, כל עוד לא תתגבש תשתית ראייתית איתנה, למשל בדמות ראיות "טכנולוגיות" לכך שהמידע התקבל באופן לא חוקי – פשוט לא תינקט כל סנקציה משפטית כלפי הפוגע.

אין זה סופו של הדיסוננס; כשבן זוג מעוניין להוכיח ניאוף או מרמה מצד בן הזוג השני, פתוחה בפניו האפשרות להציג לעיני בית משפט או בית דין תצלומים אינטימיים של בן זוגו. אין זה משנה שעצם הצגתם, לפחות בהיבט הנורמטיבי, עולה כדי פגיעה בפרטיות. בדיוק כך: על אף שתכנים רגישים נותרים מוחזקים בידי אדם אחר, גם ככלי בידו לשימוש פוגעני בעתיד, אין לנפגע כל פתרון בדין. החוק אינו אוסר על החזקת מידע אינטימי ורגיש על אדם אחר, אף שלא בהסכמתו, כל עוד לא נמצא בסיס ראייתי מספיק להוכחה, שהחומרים הושגו בעבירה. אין גם אפשרות לחייב את הפוגע להשיב את החומרים הפוגעניים או להשמידם.

מה לעשות? במציאות שבה סכסוכים בין בני זוג נוטים בקלות להסלים למחוזות קיצוניים, הגישה למאגרי מידע אישי הולכת ונעשית קלה יותר, ופרישת הדין על פגיעה בפרטיות מוגבלת – טוב נעשה אם נחשוב פעמיים לפני שנתעד את עצמנו במצבים אינטימיים, בעיקר לפני שנחזיק מידע רגיש מעין זה בטלפון או במחשב האישי, כזה שעלול להיות נגיש לאחר – אפילו אם האחר הוא בן הזוג.

הכותב הינו בעל משרד עורכי דין עצמאי העוסק במשפט פלילי, משפט צבאי ודין משמעתי

PATRICIA DE MELO MOREIRA/אי־
PATRICIA DE MELO MOREIRA/אי־
PATRICIA DE MELO MOREIRA/אי־



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם