לחפש את השם בגוגל - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היום שבו יחפשו את השם שלכם בגוגל ויגלו שאתם "עושים צרות"

כשמריצים חיפוש בגוגל על שמו של אדם, מגיעים מיד לפסקי הדין שבהם הוא היה מעורב. הפרסום הזה מוביל לכך שעובד שהעז להגיש תביעה נגד המעסיק, ייזכר לדיראון עולם כ"עושה צרות" - דבר שייפגע בסיכויו למצוא פרנסה בעתיד. מגזין TheMarker Women

21תגובות
אנשים בתור ליד שלט של גוגל
ELIJAH NOUVELAGE/אי־אף־פ�

הפרת חוקי העבודה בישראל ידועה מזה שנים כ"מכת מדינה". עובדים רבים אינם מקבלים את משכורתם כחוק, מועסקים בשעות חריגות, לא מקבלים תשלום על שעות נוספות, לא מקבלים הפסקות כנדרש, סובלים מעישון במקום העבודה וכן הלאה. החוקים היבשים אמנם יפים וצודקים, אך בפועל הם נהפכו להמלצה בלבד, ועובדים רבים נפגעים במהלך העסקתם.

לכאורה, תביעות נגד המעסיקים היו עשויות לתמרץ את הציות לחוק, אולם בפועל העובדים נמנעים מלתבוע, גם כשמדובר בתביעות פשוטות וברורות, וגם כשהעובד יכול להרשות לעצמו לשכור שירותי עו"ד. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ההתפתחות הדיגיטלית שהובילה לפרסום ההליכים המשפטיים באינטרנט. כשמריצים חיפוש בגוגל על שמו של אדם, מגיעים מיד לפסקי הדין שבהם הוא היה מעורב. הפרסום הזה מוביל לכך שעובד שהעז להגיש תביעה, ייזכר לדיראון עולם כ"עושה צרות" – דבר שכמובן ייפגע בסיכויו למצוא פרנסה בעתיד. סקרים ומחקרים מראים שמעסיקים אכן מחפשים מידע על מועמדים ברשת האינטרנט, ושהם נרתעים מלהעסיק עובדים שתבעו מעסיקים קודמים בעבר. גם עורכי דין שעוסקים בדיני עבודה ומכירים את המצב בשטח, מדווחים כי אפילו עובדים שיש בידיהם ראיות ברורות להפרת החוק, מעדיפים במקרים רבים להימנע מהליך משפטי, כדי ששמם לא יופיע במנועי החיפוש כמי שהגישו תביעה נגד המעסיק.

זיו לידרור
גל חרמוני

מדוע מלכתחילה הליכים משפטיים מתפרסמים? החוק הקיים, שנחקק כמובן הרבה לפני עידן גוגל, יוצא מתוך הנחת המוצא שהצדק צריך להיראות, כלומר שלציבור יש זכות לדעת מה מתרחש בבתי המשפט. באופן מסורתי פסקי דין התפרסמו בספרים מודפסים, ובעידן הנוכחי הם עברו למאגרים דיגיטליים. הפומביות הזו של ההליך המשפטי יכולה להיות מובנת כשמדובר בהליכים פליליים. אפשר למשל לטעון, שהפרסום השלילי הוא חלק מהעונש שמוטל על עבריינים. בדומה, אפשר לטעון שפרסום שמות של נתבעים בתביעות אזרחיות (למשל הפרת חוזים או רשלנות), מתמרץ צדדים להימנע מעוולות שכאלה. אבל בדיני העבודה המצב הוא הפוך – הפרסום באינטרנט מציב מחסום בפני עובדים שזכויותיהם נפגעו.

בשנים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות שיוצאים נגד פרסום דיגיטלי של פסקי דין, בכל תחום, מכוח ה"זכות להישכח" או הזכות לפתוח דף חדש. ב־2010 הוקמה ועדה ברשות השופט יצחק אנגלרד במטרה לגבש מדיניות לגבי פרסום הליכים משפטיים, אך עד היום לא פורסמו מסקנות או המלצות. ייתכן שההכרעה בנוגע ל"זכות להישכח" בדין הפלילי או האזרחי מורכבת ודורשת זמן נוסף, אך כשמדובר בדיני העבודה העניין פשוט וברור.

מוטי מילרוד

נזכיר כי לבתי משפט יש סמכות לאסור פרסום של הליך משפטי, למשל כשמעורבים בעניין קטינים, או עבירות מין, ענייני משפחה, ביטחון המדינה וכדומה. בנוסף החוק קובע שמותר לאסור פרסום כדי "להגן על ביטחונו של בעל דין", או לאסור פרסום כאשר הוא עלול לגרום "פגיעה חמורה בפרטיות" – שופטים יכולים להשתמש בביטויים האלה, לפרש אותם כך שיתאימו גם לתביעות עובדים, ולאסור על פרסום שמות התובעים. השופט דורי ספיבק מבית הדין האזורי לעבודה בתל־אביב הורה בעבר שלא לפרסם שם של עובדת שתבעה את המעסיק שלה, בנימוק שהפרסום עלול לפגוע בסיכויים שלה למצוא עבודה בעתיד. אולם עובדים אינם יכולים לדעת אם השופט שיטפל בתיק שלהם יסכים להורות על אי פרסום שמם.

הגיעה אם כן השעה לשנות את ברירת המחדל בחוק עצמו, ולקבוע ששמו של העובד התובע בבית הדין לעבודה לא יפורסם. כביכול, מתבקש לקבוע שבאופן סימטרי גם שמו של המעסיק הנתבע לא יפורסם, אולם נזכיר כי שוק העבודה אינו סימטרי בבסיסו. מספרם של דורשי העבודה גדול מהיצע מקומות העבודה וקיימת תלות אינהרנטית של העובד במעסיק שמספק לו את פרנסתו. המעסיקים הם אלה שיכולים להרשות לעצמם לפסול מועמדים שחשודים כ"עושי צרות", בעוד שלעובדים אין את הפריווילגיה לפסול מקום עבודה רק מאחר שהוגשה נגדו תביעה. ייתכן אמנם שגם שמו של מעסיק ייפגע מפרסום התביעה (אם למשל יפורסם שהוא אינו מציית לחוק), אבל זו פגיעה שקיימת עבור כל נתבע או נאשם, והיא שעומדת בבסיס כלל פומביות הדיון שחל בכל תחומי המשפט.

אין זה הוגן לתת למעסיקים "מתנה" שאינה ניתנת בהליכי משפט אחרים, ואף להפך – הפרסום עשוי לעודד מתלוננים או עובדים נוספים לתבוע את המעסיק, לאחר שהם יגלו על הפיצויים שנפסקו לעובדים שתבעו. שינוי שכזה בחקיקה יתקן את עיוות הדין שיצרה הטכנולוגיה, ויפאר את החוק הישראלי כיצירה עדכנית ורעננה.

עו"ד יואב שוטן–גושן הוא מרצה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ובמכללת ספיר. עו"ד זיו לידרור היא מנהלת קליניקה משפטית במרכז הבינתחומי הרצליה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם