קנה ביטקוין ב-10 דולר: "עדיין לא הרווחתי הרבה - אבל זו לא בועה" - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יזם האינטרנט הסדרתי שקנה ביטקוין ב-10 דולר: "עדיין לא הרווחתי הרבה - אבל זו לא בועה"

אייל הרצוג, מיזמי האינטרנט הגדולים בישראל: "יש כאן טכנולוגיה שיכולה לשנות את האופן שבו אנחנו מתארגנים כחברה אנושית. המשמעות כל כך עמוקה שהיא קשה לעיכול. כמו עם האינטרנט: הדבר הזה רק הולך לגדול עוד ועוד"

40תגובות
אייל הרצוג
איליה מלניקוב

אייל הרצוג מגדיר את עצמו כ"יזם וארכיטקט מוצר". בעבר ייסד יחד עם אריק צ'רניאק את חברת שיתוף הווידאו מטהקפה, שהתחרתה ביוטיוב בשנותיה הראשונות, והוא נחשב לאחד מיזמי האינטרנט המובילים בישראל. הוא גם אחד המייסדים של בנקור, עמותה ללא כוונת רווח שגייסה לפני כחצי שנה בן לילה 150 מיליון דולר באיתריום ועוסקת בפיתוח פלטפורמה להנזלה ומסחור של מטבעות קריפטוגרפיים – שקיומם מבוסס על פיסות מידע דיגיטליות, שאינן מנוהלות על ידי גוף ריכוזי כמו מדינה או בנק.

אני מודה שאינני מבין עד הסוף מה זה ביטקוין. אני גם מניח שאתה, בתור מישהו מתוך התעשייה, לא חושב שזה טירוף. אבל איך ייתכן שמטבע דיגיטלי שלפני שנה היה שווה 700 דולר שווה כעת 10,000 דולר? לאחר שעלה ב־50% בתוך חודש?

"המחיר של ביטקוין הוא בעצם תוצר של שני דברים. הראשון זו תופעה שהולכת ומתרחבת שבה עוד ועוד אנשים נחשפים לתופעה של מטבעות קריפטוגרפיים וטכנולוגיית בלוקצ'יין. אפשר להשוות את זה לתקופה שאנשים לא הבינו מה זה אינטרנט ולכן גם אמרו הרבה שטויות בקשר אליו. זו אכן תקופה של בלבול. היא נוטה להתרחש כאשר מגיעה טכנולוגיה חדשה שיש לה המון משמעויות ויכולה להשפיע על המון היבטים בחיים שלנו. עכשיו יותר ויותר אנשים מתחילים להבין מה זה. אלו שמבינים נוטים גם להתלהב – הם מתלהבים מהצמיחה של משהו שיכול להוות אלטרנטיבה לשירותים שכיום מסופקים על ידי ממשלות.

"אתן לך דוגמה: כשאני הייתי ילד, כל שירותי התקשורת שקיבלנו סופקו על ידי הממשלה: חלוקת המכתבים, הטלפון, הטלוויזיה והרדיו. כיום לא צריך ממשלה לשום שירות כזה, כי יש רשת תקשורת שכולם מחוברים אליה. זו רשת מבוזרת שאיש אינו שולט בה. היא מספקת את כל שירותי התקשורת הנחוצים לנו ועושה את זה הרבה יותר טוב מהממשלה. היא מעבר לממשלות. היא לא שייכת לשום ממשלה. על פי אותו היגיון, יש עכשיו רשת חדשה של מטבעות קריפטוגרפיים שמאפשרת לגייס הרבה כסף למיזמים שונים. כבר אי אפשר להתעלם מכך".

וידאו אבריאל - דלג

מהו באמת היקף ההשקעות במיזמים כאלו כיום?

"ההשקעות במיזמים של מטבעות קריפטוגרפיים גבוהות כיום פי ארבעה מהשקעות שנעשות בחברות סטארטאפ בתחילת דרכן. למיטב ידיעתי, בשנה האחרונה הכסף שהושקע במיזמים כאלו היה גבוה מ־3 מיליארד דולר".

שגרירות ביטקוין בתל אביב
עופר וקנין

אלה גיוסים של כסף ממש או כסף דיגיטלי אחר, בדומה למה שבנקור עשתה כשגייסה את הכסף באמצעות המטבע הדיגיטלי אתריום? כי אם זה כך, אז זה בעצם גיוס של כסף דיגיטלי שכבר קיים במחזור.

"זה לא משנה כל כך. ישנו מיזם שגייס לא מזמן יותר מ־30 מיליון דולר במטבע קריפטו. מיד לאחר הגיוס הוא המיר את כל הכסף לדולרים אמיתיים. זו בכלל לא בעיה. מחזור המסחר במטבעות קריפטוגרפיים הוא יותר מ־10 מיליארד דולר ביום. המרה של מטבע קריפטוגרפי ל־30 מיליון דולר רגילים מתבצעת מהר מאוד. זה לא ייקח שעה אמנם, אבל בשלושה ימים זה אפשרי. בזמן כזה, למרות התנודתיות, מחיר השוק של המטבעות לא משתנה בצורה דרמטית".

>> הכתבה המלאה על הביטקוין - במגזין TheMarker, גיליון דצמבר

"נכון להיום, עיקר השימוש במטבעות כאלה הוא מימון פרויקטים (Venture Financing). אנשים מוכנים להשקיע בהם כי הם מאמינים שבמיזם ייווצר ערך והם יוכלו להרוויח מכך. לאנשים יש שתי אינטראקציות עיקריות עם כסף. הראשונה היא מסחר – קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים – והשנייה היא הלוואות שתמורתן ניתן לקבל ריבית. אלא ששני השימושים האלה רגישים מאוד לתנודתיות. בשביל לעשות אותם טוב זקוקים למטבע יציב, שצמוד למחירי הסחורות. מטבע קריפטו אינו כזה, ולכן דווקא השימוש בו בתור כלי להשקעה במיזמים שבהם מרוויחים על פי הצלחה הרבה יותר הגיוני, כי זה שימוש שהרבה פחות רגיש לתנודתיות".

אם בגלל התנודתיות לא משתמשים בו כל כך למסחר ולהלוואות, למה בעצם קוראים לזה "מטבע"?

"המילה 'מטבע' באמת מטעה. הרי מטבע מונפק תמיד על ידי בנק מרכזי, שתפקידו לשמור על יציבות המטבע. לכן מטבעות קריפטוגרפיים הם לא בדיוק מטבעות. למעשה, בגלל התנודתיות שלהם הם דומים הרבה יותר למניות, רק שבניגוד למניות הם לאו דווקא מייצגים שותפות של המחזיק בהם ברווחים של חברה. במקרה של אתריום למשל, המטבעות שהונפקו משמשים כלי בפלטפורמה שנבנתה באמצעות כספי ההשקעה. באתריום הושקעו 18 מיליון דולר. בכסף שגויס נבנתה פלטפורמה שלה יש מטבע שקוראים לו אתר, וערכו עלה בכ־150 אלף אחוז מאז ההנפקה. השימוש העיקרי במטבע הזה כרגע, יותר מכל שאר השימושים, הוא למימון פרויקטים. זה כלי שמאפשר לחברות לגייס כסף עבור מיזמים. המטבע שהן מנפיקות יהיה שימושי במיזם שמומן על ידי הנפקת המטבע".

מה זה נותן למי שהשקיע את הדולרים האמיתיים, ומסר אותו ליזם ולחברה?

"המשקיע מקבל מטבעות. כמו שמי שהשקיע באתר קיבל מטבע שערכו עלה".

נגיד שגם אני מחליט לגייס כסף במטבע שכזה. אדפיס כמות מוגבלת מהמטבע שלי ואקרא לו AmiCoin. דרך האינטרנט אזמין משקיעים להשקיע אצלי במיזם 10 מיליון דולר, ואחר כך הם יוכלו לקנות ממני בעזרת המטבע מוצרים ושירותים שאולי אספק.

"אם כך תעשה, אז כנראה תיכנס לסטטיסטיקה של ה־90% שמנסים לגייס ולא מצליחים. רוב הגיוסים בתחום הזה נכשלים. השוק מלא בכאלה שמנסים ונכשלים".

אתה כנראה צודק, אבל משהו בכל זאת מטריד אותי. רוב הגיוסים של המטבעות הקריפטוגרפיים נעשים בחשיכה. אין עליהם שום פיקוח. רשות ני"ע לא במשחק. הממשלה לא במשחק. מס הכנסה לא כל כך יודע מה קורה שם. הכסף מגיע באינטרנט מאנשים מכל מיני מקומות בעולם שנשבים ברעיון. ובסופו של דבר 10% מהמיזמים מגייסים הרבה מאוד כסף. מי יודע לומר אם הם נוכלים או לא?

"המצב בתעשייה הוא כזה שאם אתריום עלה ב־150 אלף אחוז, אז גם אם יהיו 1,500 פרויקטים שיגייסו כל אחד 18 מיליון דולר, וכולם יפסידו את הכסף, עדיין התעשייה תהיה ברווח – בזכות אתריום.

"אנחנו לא יודעים לאן התעשייה הזו הולכת. הרגולציה שבנו פעם לא מתאימה לעולם של היום. אני נמצא בשיחות שוטפות עם רשות ני"ע שמגלה עניין רב בתחום הזה. האנשים שם פתוחים ומנסים להבין את התחומים החדשים. אחד הדברים השונים למשל הוא שיש קהילות שלמות שמקושרות ביניהן ברשתות חברתיות אפקטיביות כמו פייסבוק וטלגרם. כל מי שיש לו בעיות או שאלות מתחיל לעשות שם רעש והיזמים חייבים להתמודד עם השאלות הללו. כיום לכל אחד יש זהות דיגיטלית – פייסבוק, וטוויטר ולינקדאין וקישור לכל החברים והעוקבים. הרגולציה שבנויה למניות עובדת אחרת. הרשויות נכנסות לקרביים של היזם ובודקות אותו, ומוודאות שאם יש רווח הוא יחולק לבעלי המניות. באתריום אין בעיה כזו משום שהוא לא מחלק רווחים. הוא מנסה לגדול. אם הוא יגדל, הביקוש למטבע יגדל, וכולם ירוויחו.

דיברתי בימים האחרונים עם כמה אנשים שהשקיעו בביטקוין והתלוננו על כסף שנעלם, קוד שנפרץ, או בורסת MTgox שקרסה.

"נכון, זה קורה. זה קורה גם בעולם האמיתי שאנשים נעלמים עם כסף. זה מיעוט קטן מאוד. הרוב המוחלט של הבורסות אמינות ויציבות. הנפילה של MTgox קרתה בהתחלה. הם בכלל היו אתר של משחקי קלפים שרק הוסיף אופציה של שימוש בביטקוין. גנבו להם הרבה כסף והם קרסו, והיה משפט שנמשך הרבה שנים. המצב כיום הרבה יותר טוב כי המטבעות נשמרים במחשבים שלא מחוברים לאינטרנט – ב'ארנקים קרים'. פלטפורמת המסחר CoinDesk מוסיפה 130 אלף חשבונות חדשים מדי יום. זה הארנק הכי גדול והכי טוב שקיים".

בשוק הזה יש בעיה קשה של חוסר סימטריה. קל מאוד לקנות ביטקוין, אבל קשה מאוד למכור אותם. אחת הסיבות היא שצריך להסביר אחר כך לבנק מאיפה הגיע הכסף.

"יש הבדל בין להשאיר את הכסף במקום שבו הוא נמצא ולסחור או להשתמש בו, לבין להוציא את זה הביתה. להוציא זה הרבה יותר מורכב, בין השאר כי זה מוצר חדש".

אז אולי זו הסיבה שהערך של ביטקוין עולה בלי הפסקה? אנשים פשוט לא יכולים למכור.

"אני לא בטוח שזה כך. אנשים נכנסים להשקעה בביטקוין ובמטבעות אחרים לאו דווקא עם מחשבה לצאת. הם רוצים להיות בפנים כי הדבר הזה יכול להיות בעתיד גדול מאוד. אני שומע בעיקר על כאלה שרוצים לקנות עוד, לא למכור".

למה לא למכור משהו שעלה כל כך הרבה? אפשר למכור רק חלק ולהשתמש בזה. לנסוע לחופשה בחו"ל למשל.

"לא צריך למשוך ביטקוינים כדי לטוס לחו"ל. האתר אקספדיה למשל כבר מקבל תשלום בביטקוין".

איך משלמים שם? הרי אם אתה משלם היום בעוד יומיים המחיר של הביטקוין יכול להיות אחר, לא?

"לא. אתה משלם בביטקוין והם ממירים את זה לדולרים בו במקום. הם לא משחקים שם".

אז לא חופשה. נניח שרוצים לקנות משהו יותר גדול. מכונית או בית. יש המון סיבות למה אנשים ירצו למכור ביטקוין.

"זה מורכב יותר. אני מכיר סיפורים אישיים של כמה אנשים שהרוויחו על מטבעות קריפטוגרפיים סכומי עתק, ונמצאים במאבקים משפטיים לגבי היקף המס שהם צריכים לשלם".

כמה מס משלמים על הרווח בביטקוין?

"המס צריך להיות כמו מס על רווחי הון".

אבל למי משלמים אותו? לרשויות המס בישראל? בארצות הברית? ביפן?

"המס צריך להיות משולם לפי התושבות שלך. אבל זה עדיין לא מוסדר. בלי לנקוב בשמות, אני מכיר אנשים שמצויים על זה בוויכוח מול מס הכנסה".

אם יש מאבקים סימן שמערכת החוק עדיין לא נתנה לעניין המטבעות הדיגיטליים פתרון מוסכם.

"נכון. המערכת עוד לא יודעת איך להתמודד עם זה".

נסה רגע לתת לי תשובה ישירה מהבטן. אתה לא מרגיש שיש כאן בועה? שמשהו כאן לא מסתדר עם ההיגיון הבריא?

"אתה שואל מישהו שראה את הדבר הזה כבר ב־2011, ושלח אימייל לכל האנשים שהוא מכיר ואמר להם 'תקנו – זה הדבר הבא!'. הדבר היחיד שהופתעתי ממנו הוא שזה לא קרה מוקדם יותר. אני מאמין שיש כאן טכנולוגיה של מסד נתונים מבוזר. כרגע זה עובד רק עם מטבעות. אבל זו רק ההתחלה, ויש כאן הרבה יותר. זו טכנולוגיה שמאפשרת לבני אדם לנהל את המידע שלהם ביחד, ללא צורך בגורם שלישי שיעשה זאת בשבילם. זה יכול לשנות את האופן שבו אנחנו מתארגנים כחברה אנושית. המשמעות כל כך עמוקה שהיא קשה לעיכול. גם לי לקח הרבה זמן לעכל את זה. אבל כמו עם האינטרנט: הדבר הזה רק הולך לגדול עוד ועוד.

"קשה לדמיין את ההשפעות של הטכנולוגיה הזו שמבוססת על ביזור נתונים וקוד פתוח. בסוף היא תשפיע גם על החברות הכי גדולות – על גוגל, על פייסבוק. הרי הכל יהיה מבוזר ובעצם לא שייך לאף אחד. כמו שהביטקוין לא שייך בעצם לאף אחד. באותו האופן – למה שלא יהיה אפשר להקים פייפאל שלא שייך לאף אחד ספציפי? או גוגל שלא שייך לאף אחד? או פייסבוק שלא שייך לאף אחד? המשמעויות של התפתחויות כאלו הן כל כך עמוקות שאתה רק תוהה מה יבוא קודם".

אני מניח שבתור מי שהבין בין הראשונים את המשמעות של מטבע קריפטוגרפי עשית מזה לא מעט כסף. האם אתה מפזר קצת את הנכסים שלך מעבר למטבעות הללו וקונה נכסים אחרים? או ממיר אותם לדולרים או שקלים?

"בנקור היא עמותה ללא כוונת רווח. יש לי אמנם מטבעות בבנקור, אבל לא מניות. אין לי כל כך מה לפזר. אם היית יודע כמה מעט נכסים יש לי, היית מופתע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם