מהפכות - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דבר העורך

מהפכות

מעטים מבינים באמת מהם הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים האחרים. רשימת התגובות של ראשי הבנקים המרכזיים, כלכלנים מנוסים ומומחים לענייני מטבעות, מוכיחה זאת: עבור אחדים הביטקוין הוא מהפכה, עבור אחרים הוא ספקולציה, ואילו החשדנים רואים בו סכנה

תגובות
איור בלוקצ'יין
איור: עדי עמנואל

הבנק המרכזי האירופי אמר עליו שהוא מזכיר לו את בועת הצבעונים, אירוע שהתרחש בהולנד במאה ה־17, שבו עלו מחירי פקעות הפרחים הללו ב־1,900% ללא היגיון; הבנק המרכזי של ארצות הברית הזהיר שיש עמו בעיות של פרטיות, אמינות ושליטה, ואם הכמות שלו תגדל הוא "עשוי להיות בעל משמעות" עבור מנהלי המדיניות המוניטרית; הבנק המרכזי היפני ביקש "ללמוד אותו"; הבנק הצרפתי ביקש לנהוג בו ב"זהירות רבה"; הבנק הגרמני הבהיר שהוא "צעצוע ספקולטיבי"; ואילו הבנק הבריטי קבע שיש בו "פוטנציאל למהפכה" בעולם המימון. הבנק המרכזי הסיני פעל אחרת: הוא הודיע לציבור שהוא יפקח עליו, ינפיק וינהל אותו מעתה. זהו, כמובן, הביטקוין – המטבע הדיגיטלי שסחף בשבועות האחרונים את העניין והדמיון של עשרות מיליוני משקיעים וסקרנים.

מעטים מבינים באמת מהם הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים האחרים – כיום יש כבר מאות כאלה. רשימת התגובות של ראשי הבנקים המרכזיים, כלכלנים מנוסים ומומחים לענייני מטבעות, מוכיחה זאת: עבור אחדים הביטקוין הוא מהפכה, עבור אחרים הוא ספקולציה, ואילו החשדנים רואים בו סכנה. מבלבל? בהחלט. הביטקוין דומה למכשירים פיננסיים מהדור הנוכחי, אבל גם שונה מהם. הוא אינו נייר ערך, כי הוא לא מניב תשואה, דיווידנד או שכר דירה, אבל הוא נסחר ב"בורסות" אינטרנטיות ומספק למי שקנה אותו מבעוד מועד רווחי הון אדירים. הוא דומה למטבע כי הוא משמש כלי להעברת סחורות ושירותים מיד ליד, אבל שום מדינה לא הנפיקה אותו או עומדת מאחוריו. כמו מזומן, הוא משמש ככלי מועדף להעברת כספים בפעילויות פליליות שמתבצעות בעולם הדיגיטל, ואפשר לקנות אותו בכספומטים המוצבים ברחובות ראשיים, כולל בתל אביב. הבנקים המרכזיים רואים בו איום על המונופול שלהם ביצירת כסף והדפסת שטרות, אבל הם שוקלים להקים מערכות סליקה המבוססות על הטכנולוגיה שמפעילה אותו. הם אפילו החלו להשתעשע ברעיון של יצירת מטבעות דיגיטליים ממשלתיים רשמיים, אולי כצעד ראשון לפני הוצאת הביטקוין העצמאי והסורר מחוץ לחוק.

העניין סביב הביטקוין ניצת מהנסיקה שלו – מהסיפור של התעשרות בן־לילה למי שידע לקנות אותו מראש – אבל גם אם הביטקוין עצמו יתרסק כמו הצבעונים במאה ה־17, הטכנולוגיה שעומדת מאחוריו, בלוקצ'יין, היא מהפכה אמיתית. היא יכולה ליצור מטבעות וירטואליים, אבל יש לה עוד אינספור יישומים, החל מאלטרנטיביות לרישומי בעלות על כלי רכב ונדל"ן, וכלה ביצירת מנגנונים לבעלות חלקית על פאנלים סולאריים או חפצי אמנות.

הביטקוין אינו המהפכה היחידה שאנו סוקרים בגיליון זה. בשנים האחרונות החלו לצמוח מכשירי השקעה המשלבים גם השקעה למטרות רווח וגם פילנתרופיה. חלק מהם זכו לכינוי "אג"ח חברתיות", והם מאפשרים למשקיעים פרטיים להשקיע בפעילויות כמו טיפול בחולי סוכרת, צמצום הנשירה של תלמידים מהלימודים, שילוב נשים יחידניות בשוק העבודה או צמצום שיעור החזרה לכלא של אסירים שהשתחרר – ולהרוויח מזה. קוראים לזה "השקעות אימפקט", ואנחנו מראיינים את רונלד כהן, אחד המובילים העולמיים של תופעה שעשויה להפוך לאפיק השקעה מקובל ולגיטימי – שגם מועיל ישירות לקהילה ומטפל בבעיות ציבוריות שעד כה לא קיבלו פתרון.

עולם ההשקעות הפיננסיות לא השתנה הרבה כבר מאות שנים. כמו הדורות שלפנינו, אנחנו עדיין משקיעים בעיקר באגרות חוב, מניות ונדל"ן, הכסף הזה מגיע לידי סוחרים וטייקונים שמוכרים לנו את ניירות הערך שלהם במחירים שהם לעתים קרובות מנופחים, המערכת המוסדית בשוק ההון ממשיכה לגבות מאתנו עמלות שמצטברות לשליש ויותר מהכספים שחסכנו – וספק אם אנחנו מקבלים משהו בתמורה. בעולם ההשקעות צריך מהפכות, והן לא יגיעו רגע אחד מוקדם מדי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם