שליחותם של הכלכלנים - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שווי שוק

שליחותם של הכלכלנים

העיתונאית והסופרת סילביה נסאר מזכירה לנו שכלכלנים לא רק השפיעו דרמטית על הכלכלה והחברה, אלא שבעצמותיהם בער הצורך לשפר ולתקן את החברה

תגובות

יש לא מעט הסברים ונרטיבים לבחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית ולהצבעה על הברקזיט של אזרחי הממלכה המאוחדת. אחד הבולטים שבהם הוא התיעוב וחוסר האמון הגובר כלפי האליטות בפוליטיקה, בעולם העסקים, באקדמיה ובעיתונות.

קבוצה שאיבדה לא מעט מיוקרתה ומעמדה בשנים האחרונות היא של הכלכלנים, בעיקר לאחר המשבר הפיננסי של 2008 שהפתיע את רובם. כלכלנים נתפשים כיום על ידי רבים כמי ששבויים בידי הממסד בכלל, וחברות הענק והבנקים בפרט. ספקנות וחשדנות כלפי אליטות, מומחים ואקדמאים אינה תופעה ייחודית בהיסטוריה, אבל היו תקופות שבהן היה מעמדם ותפקידם של הכלכלנים בחברה שונה מהותית. הם לא הסתגרו במגדלי השן באקדמיה, במשרדי הממשלה ובחדרי ההנהלות של החברות הגדולות, אלא שימשו סוכני שינוי בכלכלה, בפוליטיקה ובחברה כולה.

כאשר עיתונאית "ניו יורק טיימס" לשעבר, סילביה נסאר, פרסמה בשנת 2011 את ספרה "החיפוש הגדול", על סיפורם של תריסר מהכלכלנים החשובים ביותר ב־150 השנים האחרונות – החשדנות כלפי המקצוע כבר היתה בעלייה. שנתיים לאחר המשבר הפיננסי, התהליכים החברתיים והכלכליים שהביאו לעליית הפופוליזם החלו להתבשל ולבעבע. בקיץ האחרון פורסמה המהדורה העברית של ספרה המצוין של נסאר בהוצאת ספרי עליית גג – בעיתוי נהדר. נסאר, שחקרה כמה מהדמויות המרתקות ביותר במחשבה הכלכלית, מזכירה לנו כי כלכלנים לא רק שינו את ההיסטוריה והשפיעו דרמטית על הכלכלה והחברה, אלא הצורך לשנות, לשפר, לתקן את החברה בער בעצמותיהם של רבים מהם.

עיצוב עטיפה: דוד מ

נסאר לא מתחילה את סיפורה עם אדם סמית באמצע המאה ה־18, אלא דווקא עם צ'ארלס דיקנס באמצע המאה ה־19. דיקנס לא היה כלכלן אלא סופר פופולרי, אבל נסאר מציגה אותו כרפורמטור חברתי שעשה שימוש מכוון ומדויק ביכולתו לספר סיפור כדי לשנות את דעותיהם ורעיונותיהם של הכלכלנים. הוא רצה שהכלכלנים יפסיקו להתייחס אל העוני כאל תופעה טבעית, יפסיקו להניח שרעיונות וכוונות הם חסרי חשיבות, או לקבל כמובן מאליו ניגוד אינטרסים מוחלט בין המעמדות השונים. דיקנס, כותבת נסאר, הבין כי כלכלה פוליטית "אינה אלא שלד אם אין לה כיסוי ומילוי אנושיים כלשהם, אם לא מלבלב בה דבר מה אנושי, אם אין בה קצת חום אנושי".

לדעתה של נסאר, היה זה ציווי או חזון של דיקנס שהניע את מרבית הדמויות שבחרה לתאר בספר: גברים ונשים בלונדון וברחבי העולם שהתגברו על מכשולים כבירים, ולכן היו משוכנעים שבידי האדם, בידי החברה, לשפר את חייהם, רווחתם ומצבם של כל שכבות האוכלוסייה, ולא רק את העשירון העליון.

בפתח הספר היא בוחרת להקדיש פרק נרחב במיוחד לכלכלן הבריטי אלפרד מרשל, אחת הדמויות המרתקות בפנתיאון הכלכלנים, שהרעיונות והביוגרפיה שלו מגלמים רבים מהניגודים של המחשבה הכלכלית המלווים אותנו עד היום. כלכלנים והיסטוריונים מזהים במרשל את אבי המודל הניאו־קלאסי, וביטויו המתמטי בעקומות הביקוש וההיצע. ואולם נסאר מציגה אותו קודם כל כפילוסוף, רפורמטור ואקטיביסט חברתי, שהרצון לשנות את העולם בער בעצמותיו לא פחות מהרצון להבין את העולם. המחקר וההרצאות של מרשל התמקדו בפרדוקס המרכזי של החברה המודרנית: עוני בלב שפע. וכך גם השאלות שלו: מדוע לא שחררה המהפכה התעשייתית את מעמד הפועלים ממצוקה ומשחיתות, מהו שיעור השיפור האפשרי במסגרת ההסדרים החברתיים הקיימים המבוססים על רכוש פרטי ותחרות?

מרשל, מספרת לנו נסאר, התעניין פחות בחידושים החומריים והטכנולוגיים, מרשימים ככל שיהיו ויותר בהשלכותיהם על אופני המחשבה וההתנהגות של אנשים; מה הערובה שבחירות כאלה ואחרות של פרטים יצטברו לתועלת החברה כולה?

השאלות כיצד מחלצים מעוני את רוב האוכלוסייה, כיצד מקדמים את מעמדן של הנשים, ואיך משפרים את מצב הפועלים הובילו את מרשל לארצות הברית, שם חקר לעומק את התנהגות היזמים והפירמות. התובנה העיקרית שהפיק ממסעו היתה שבמערכת של רכוש פרטי ותחרות, חברות עסקיות נתונות בלחץ מתמיד להשיג יותר על בסיס פחות משאבים. מנקודת ראותה של החברה, תפקיד התאגיד הוא להגביר את התפוקה וכך להעלות את רמת החיים.

השילוב של תשוקה בוערת מחד למצוא פתרונות לעוני, אי השוויון והדיכוי, ומאידך ההבנה של כוח היזמות והמגזר העסקי כמנוע של שיפור הרווחה החברתית הוא גם כיום – יותר מ־120 שנה לאחר שמרשל פרסם את ספריו ומאמריו החשובים ביותר – המרשם המוצלח ביותר למדיניות כלכלית וחברתית. שניים מתלמידיו, ססיל פיגו ומיינרד קיינס, המשיכו בדרכו ובמאבקו זה.

המהדורה העברית לספרה של נסאר היא הזדמנות אדירה גם לכלכלנים מקצועיים, מנהלים ופוליטיקאים וגם לקורא ההדיוט להיזכר כי מדע הכלכלה צריך ויכול להיות ממוקד במשימה של שינוי חברתי, הפחתת העוני והקטנת אי השוויון – וכך ראו אותו רוב הכלכלנים החשובים ביותר בהיסטוריה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם