עננים בשמים פתוחים - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
טור עורכת

עננים בשמים פתוחים

הפלטפורמות הדיגיטליות יצרו ניצול מתוחכם יותר - שבו לנשים יש אמנם כניסה חופשית ושוויונית, אך הן נותרות ללא הגנה מפני אפליה

תגובות

"אתם כותבים עלי! זה בדיוק הסיפור שלי". אם ריבוי תגובות בנוסח זה מעיד על משהו, נראה שהגיליון שבידיכם מוקדש לנושא שמעסיק לא מעט מאיתנו, ולא רק כאן בישראל: בעולם כולו, ה"גיג אקונומי" – או כלכלת החלטורה, בעברית לא ממש צחה – הוא הסיפור הדרמטי של שוק העבודה הנוכחי.

מה בין עובד בכלכלת החלטורה לפרילנסר המוכר מהעולם הישן? ההבדל העיקרי הוא ככל הנראה העובדה שמנוע הצמיחה של כלכלת החלטורה הוא הרשת, ובין השאר, ה"חלטוריסטים" משיגים עבודות דרך אתרים ואפליקציות שלקחו על עצמם את עבודת התיווך וגוזרים על כך רווח נאה. הפלטפורמות הטכנולוגיות מאפשרות לפרילנסרים החדשים להיחשף ליותר לקוחות, מכל רחבי הגלובוס.

עד 2020, ממש מעבר לפינה, שיעור העובדים בכלכלת החלטורה צפוי לגדול לכדי 43% מכלל שוק העבודה האמריקאי, ועד 2027 רוב העובדים בארצות הברית צפויים להיות פרילנסרים ברמה זו או אחרת. שכבת העצמאים הצומחת ביותר היא של בני דור ה־Y, המהווים את החלק העיקרי של שוק העבודה כיום בעולם. מחקר של אתר Upwork מצא שכמחצית מבני ה־20־30 כבר עוסקים בעבודות פרילנס שונות, בין אם באופן חלקי או מלא.

נראה שהחידוש המרכזי ברעיון הפרילנס בגרסתו העדכנית הוא העובדה ש"פרילנס" הוא מושג שלאורך השנים נקשרו אליו שורה של בעיות ואתגרים, ובין השאר היעדר ביטחון תעסוקתי וסוציאלי. והנה עכשיו, אותו רעיון נארז באריזה צבעונית אופנתית, עם שלל כתבות שמציגות את הפנים היפות של הטרנד.

לכאורה, נשים אמורות להיות הנהנות העיקריות מהעולם החדש הזה, שכמעט מגשים את האיזון המיוחל בין בית לעבודה – ומאפשר לאמהות צעירות להתפרנס מבלי להיות תלויות בשעות המשרד המגבילות. תומר מיכלזון דיבר עם פרילנסריות, מהארץ ומהעולם, שסיפרו לו על הפוטנציאל הכלכלי הטמון בשמים הפתוחים האלה. כך למשל, לעורכת התוכן אלכסנדרה פאסולו בת ה־24 מניו יורק יש לקוחות מ־200 מדינות. לרופא מפיניקס היא כותבת מכתבים רשמיים, בבואנוס איירס יש לה לקוח שהיא מסייעת לו בכתיבת הודעות לעיתונות, ומהגר בולגרי נעזר בה לכתיבת תוכנית שיווקית לסטארטאפ שלו. מגוון הלקוחות מספק לה הכנסה של כ־6,000 דולר בחודש בממוצע. "זה די מדהים", היא אומרת בצניעות.

אולם רותי לוי מגלה כי הדברים אינם כה "מדהימים". הבחירה של יותר ויותר נשים בשיטת העבודה הזו עשויה לעכב אותן כלכלית ומקצועית – שכן היא מאופיינת בשכר נמוך יחסית וביחסים ארעיים עם ספקי העבודה, שמשמעותם פחות הזדמנויות לקידום. החוקרות הישראליות ד"ר אריאן רנן־ברזילי וד"ר ענת בן דוד מצאו כי נשים מרוויחות בממוצע 63 סנט על כל דולר שמרוויחים גברים המציעים שירותים דומים בפלטפורמות הטכנולוגיות של כלכלת החלטורה. החוקרות סבורות כי הפלטפורמות הללו יצרו ניצול מתוחכם יותר – שבו לנשים יש אמנם כניסה חופשית ושוויונית לפלטפורמה, אך שם הן נותרות ללא הגנה מפני אפליה.

את הרוח החדשה של התקופה מדגים מסע הפרסום של פייבר (Fiverr), סטארטאפ ישראלי שנהפך למותג בינלאומי לעבודות מזדמנות בכלכלת החלטורה. הקמפיין משתמש בסיסמה In Doers we trust ("בביצועיסטים אנחנו בוטחים"), ונראה כמעט כמו עקיצה סאטירית על חיי הפרילנסרים בדור הנוכחי – "לאכול קפה לארוחת צהריים"; "להימנע משינה, מבחירה"; להיות "תמיד זמינים" אפילו בזמן סקס. הקשר בין המיתוג למציאות נראה קלוש במיוחד. בסופו של יום פייבר היא חברה המתווכת עבודה זולה החל מחמישה דולרים, וגוזרת עליה 20% עמלה.

כך שהאמת היא אחרת: עובדי כלכלת החלטורה נאלצים להשיג מספר רב של לקוחות כדי לייצר לעצמם יציבות תעסוקתית ורשת ביטחון, ובהתאם גם עובדים שעות ארוכות יותר. הדאגה העיקרית שלהם היא חוסר היכולת לצפות את ההכנסה העתידית.

כדי שעולם החלטורה לא יהפוך לשם נרדף לעבדות מודרנית בשכר נמוך, נדרשים מנגנוני הגנה על העובדים והקמה של מערך תמיכה כלכלי וחברתי. האם הממשלות ירימו את הכפפה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם