דז'ה וודו - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרוג'קט סינדיקט

דז'ה וודו

הפחתות מסים כמו ב"כלכלת הוודו" של רונלד רייגן אינן מובילות לצמיחה מהירה יותר, אלא רק להכנסות נמוכות יותר. כלכלת ארצות הברית זקוקה לרפורמה אמיתית במס התאגידי

תגובות
בלומברג

לאחר שנכשלו ב"ביטול והחלפה" של חוק הגנת החולה וטיפול בר־השגה ("אובמה־קייר"), הממשל האמריקאי, הנשיא דונלד טראמפ והרוב הרפובליקאי בבית הנבחרים מתמקדים ברפורמת המס. לאחר שמונה חודשים בתפקיד, טראמפ הצליח להציע מתווה כללי בלבד לרעיונותיו – אולם מה שאנחנו יודעים עליו מספיק בשביל לחוש בהלה.

מדיניות מס צריכה לשקף את ערכי המדינה ולהציע דרכים להתמודד עם הבעיות שלה. ארצות הברית ומרבית העולם מתמודדים כיום עם ארבע בעיות מרכזיות: אי שוויון מתרחב בהכנסה, חוסר ביטחון גדל בתעסוקה, שינוי אקלימי וגידול זעיר בפריון העבודה. אמריקה גם מתמודדת עם הצורך לבנות מחדש את התשתיות המתבלות שלה, ולחזק את מערכת החינוך הכושלת בבתי הספר היסודיים והתיכוניים.

אולם מה שטראמפ והרפובליקאים מציעים בתגובה לאתגרים אלה הוא תוכנית מס שמעניקה את עיקר ההטבות לא למעמד הביניים, אלא למיליונרים ולמיליארדרים של אמריקה. אם אי השוויון היה בעיה בעבר – יישום רפורמת המס של הרפובליקאים יחמיר אותו עד מאוד.

בין המרוויחים הגדולים מרפורמת המס יהיו התאגידים והעסקים, מתוך גישה מוטעית לפיה הם אלה שישפרו את הכלכלה וימריצו אותה. אך הרפובליקאים אמורים להבין שתמריצים הם דבר חשוב: גישה נכונה יותר תהיה להפחית את המסים לחברות שמשקיעות באמריקה ויוצרות משרות, ולהגדיל את המסים עבור אלו שאינן עושות כך.

אחרי הכל, התאגידים הגדולים של אמריקה אינם רעבים למזומן; יש להם טריליוני דולרים. הסיבה להיעדר השקעות אינה שהרווחים, לפני או אחרי מס, נמוכים מדי. רווחי התאגידים לאחר מס, כשיעור מהתמ"ג, כמעט שולשו ב־30 השנים האחרונות. התיאוריה והעובדות מעידות שהתוכנית הרפובליקאית לא תגדיל את ההשקעות ואת התעסוקה.

הרפובליקאים גם חולמים על שיטת מס טריטוריאלית, כשתאגידים אמריקאיים ימוסו רק על ההכנסה שלהם בארצות הברית. אולם מדיניות כזאת רק תצמצם עוד את ההכנסות, ותעודד חברות אמריקאיות להעביר את הייצור לאזורים עם מס נמוך יותר. את המרוץ לתחתית של המיסוי התאגידי אפשר לעצור רק על ידי קביעת שיעור מס מינימלי שמוטל על כל תאגיד שעושה עסקים בארצות הברית.

המדינות והרשויות האמריקאיות אחראיות לחינוך ולחלק גדול ממערכת הבריאות והרווחה. המס שמטילה המדינה הוא הדרך הטובה ביותר להציג קורטוב של פרוגרסיביות, אך לא ברמה הלאומית: מדינות ללא מס הכנסה בדרך כלל מסתמכות על מס רגרסיבי, שמטיל מעמסה כבדה על העניים והפועלים. כך שאולי אין זה מפתיע שממשל טראמפ, המורכב מפלוטוקרטים אדישים לאי שוויון, מעוניין לבטל את האפשרות של יחידים לקזז מס שהם משלמים במדינתם מהמס הפדרלי – ובכך לעודד את המדינות לאמץ מס הכנסה.

הטיפול בבעיות האחרות שעמן מתמודדת ארצות הברית ידרוש יותר הכנסות פדרליות, לא פחות. עלייה ברמת החיים, למשל, היא תוצאה של חדשנות טכנולוגית, שמצדה מסתמכת על מחקר בסיסי. אולם כיום התמיכה הפדרלית במחקר, כשיעור מהתמ"ג, דומה לרמתה לפני 60 שנה.

במהלך המרוץ לבית הלבן מתח טראמפ ביקורת על הגידול בחוב הלאומי; כיום הוא מציע הפחתות מס שיוסיפו טריליוני דולרים לחוב כבר בעשר השנים הבאות – ולא "רק" 1.5 טריליון דולר שהרפובליקאים טוענים כי יתווספו, הודות לצמיחה קסומה שתוביל להכנסות נוספות ממסים. אולם הלקח המרכזי מ"כלכלת הוודו" של הנשיא רונלד רייגן לא השתנה: הפחתות מסים כאלו אינן מובילות לצמיחה מהירה יותר, אלא רק להכנסות נמוכות יותר.

לקח זה חשוב במיוחד כיום, כששיעור האבטלה גבוה מ־4%. כל גידול משמעותי בביקוש המצרפי ייתקל בעלייה בשיעורי הריבית. התמהיל הכלכלי ינוע הרחק מהשקעות, והצמיחה, החלשה ממילא, תאט עוד יותר.

נדרשת רפורמה אחרת – שתגדיל את ההכנסות ותעודד צמיחה. היא תכלול רפורמה אמיתית במס התאגידי, ותחסל את הטריקים שמאפשרים לכמה מהחברות הגדולות בעולם לשלם שיעור מס זעיר, בכמה מקרים פחות מ־5%, על רווחיהן – מה שמעניק להן יתרון לא הוגן על פני חברות קטנות ובינוניות. נדרשת רפורמה שתקבע מס מינימלי ותעלים את היחס המיוחד בצורת רווחי הון ודיווידנדים. דבר זה יכפה על העשירים מאוד לשלם לכל הפחות שיעור זהה מהכנסתם כמס, בדומה לכל שאר האזרחים.

מדיניות מס יכולה לעצב את הכלכלה. בנוסף להענקת הטבות לאלה שמשקיעים, חוקרים ויוצרים משרות, הטלת מסים גבוהים יותר על ספקולציות נדל"ן וקרקעות תפנה את ההון להשקעות שאמורות להגדיל את הייצור – שהוא המפתח לשיפור ארוך טווח ברמת החיים.

הגיוני שממשל של פלוטוקרטים, שרובם הרוויחו את הונם מפעילות שנושאת רנטה ולא מיזמות יצרנית, ירצה לפצות את עצמו. אך רפורמת המס של הרפובליקאים התגלתה כמתנה גדולה עוד יותר לתאגידים ולעשירים מאוד. היא נמנעת מהרפורמות הנדרשות ומותירה את המדינה עם הר של חוב; יידרשו עשורים לתקן את התוצאה – השקעות נמוכות, קיפאון בפריון העבודה ואי שוויון מתמשך.

טראמפ נכנס לתפקידו כשהוא מבטיח "לייבש את הביצה" בוושינגטון הבירה. במקום זאת, הביצה גדלה והיא עמוקה יותר מתמיד. בתוספת רפורמת המס של הרפובליקאים, היא מאיימת להטביע את הכלכלה האמריקאית כולה.

תרגום: טלי גולדשטיין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם