הבלוף הגדול של הרווארד ואוניברסיטאות העילית - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מגזין TheMarker

הבלוף הגדול של הרווארד ואוניברסיטאות העילית

במשך שנים אוניברסיטאות הציגו עצמן כמקדמות אוכלוסיות חלשות וכגורם מפתח לצמצום פערים; מחקר חדש של כלכלנים מובילים בארה"ב חושף כי המציאות הפוכה

46תגובות
CHARLES MOSTOLLER/רויטרס

בעשרות השנים האחרונות נהפכו אוניברסיטאות בעולם לגורם המשמעותי ביותר לניידות כלכלית של אוכלוסיות חלשות, לאחר שנפתחו לכלל הציבור. החדירה של צעירים עניים למוסדות אקדמיים היא ההזדמנות הגדולה שלהם לרכוש כרטיס כניסה לשוק העבודה האיכותי, עם אפשרות למשרות מתגמלות ופיתוח קריירה מבטיחה.

בעשרות השנים האלה התבססה ארצות הברית כמוקד אקדמי וכבית לאוניברסיטאות המובילות בתבל. קולג׳ים נהפכו למרכיב מרכזי בהגשמת החלום האמריקאי – מי שרצה בית עם גינה בפרבר ושתי מכוניות בגראז׳ היה צריך לעבור דרך המוסד האקדמי הטוב ביותר שידו משגת, בין אם באמצעות מלגה נדיבה או על ידי הלוואה חונקת. השפעתן של תפישות חברתיות הדוגלות באפליה מתקנת ובקידום אוכלוסיות חלשות כמו שחורים והיספנים הובילה אוניברסיטאות רבות להרחיב את תוכניות המלגות שלהן – מה שסייע להן גם לטפח דימוי ציבורי חיובי. האוניברסיטאות נתפשו, ובצדק, כגורם מפתח בצמצום פערים כלכליים.

אבל לפי מחקר חדש שנערך על ידי כמה מהכלכלנים הבולטים בארצות הברית, האוניברסיטאות דווקא מעמיקות את פערי ההכנסות הגדולים ממילא בחברה האמריקאית, שהגיעו בשנים האחרונות לרמתם הגבוהה זה 100 שנה.

המחקר, שכותרתו "התפקיד של קולג׳ים במוביליות בין־דורית", פורסם לאחרונה על ידי מכון המחקר האמריקאי NBER ונערך בשיתוף פעולה עם חמישה כלכלנים: עמנואל סאאז ודני יאגן מאוניברסיטת ברקלי; ראז׳ צ׳טי מאוניברסיטת סטנפורד; ג׳ון פרידמן מאוניברסיטת בראון; וניקולס טרנר מהמחלקה לניתוחי מס במשרד האוצר.

NYT / JOSHUA LOTT

החוקרים ביקשו לבדוק נתון פשוט: האם הסטודנטים בארצות הברית מרוויחים יותר מהוריהם – כלומר, האם האוניברסיטה שימשה עבורם מקפצה כלכלית? אם אוניברסיטאות אכן משמשות כלי לצמצום פערים, הנחת המחקר היא כי סטודנטים מבתים עניים ירוויחו יותר מהוריהם, וכי שיעורם מכלל הסטודנטים יהיה גדול יותר מאשר בדור של הוריהם.

את המחקר ביססו החוקרים על נתונים אודות 30 מיליון סטודנטים שלמדו בכל המוסדות האקדמיים באמריקה בשנים 1999־2014. כדי לבחון את המוביליות הכלכלית של הסטודנטים, השוו החוקרים בין הכנסות ההורים להכנסות הסטודנטים בתחילת שנות ה־30 לחייהם – לאחר שכבר השתלבו בשוק העבודה אחרי לימודיהם.

החדשות הטובות הן שכשעניים מגיעים לאוניברסיטאות טובות, הם מזנקים לעשירון הכנסות גבוה. 60% מהסטודנטים בחמישון ההכנסות התחתון (20% העניים ביותר), שהתקבלו למוסדות העילית, קפצו לאחר לימודיהם לחמישון ההכנסות העליון. מוסדות העילית, לפי החוקרים, הם שמונה האוניברסיטאות המשתייכות לליגת הקיסוס, בתוספת אוניברסיטת שיקגו, סטנפורד, MIT ודיוק. גם במוסדות פחות יוקרתיים שיעור הקפיצה מעוני לעושר היה גבוה – 51% מהעניים שלמדו בסטוני ברוק, האוניברסיטה הציבורית של מדינת ניו יורק, נהנו משכר גבוה לאחר לימודיהם.

הבעיה היא שהאוניברסיטאות המובילות בארצות הברית סגורות כמעט לחלוטין בפני עניים. הסיכוי של צעירים מהמאיון העליון ללמוד באחד מהמוסדות האלה גדול פי 77 מהסיכוי של צעירים עניים מחמישון ההכנסות התחתון. בנוסף, מספר הסטודנטים מהמאיון העליון הלומדים בהן גדול יותר ממספר הסטודנטים מהעשירונים 1־5 – כלומר יש יותר סטודנטים מ־1% של האוכלוסייה מאשר סטודנטים השייכים למחצית האוכלוסייה. כך, כמעט כל הסטודנטים המשתייכים למאיון העליון לומדים בשמונה האוניברסיטאות של ליגת הקיסוס.

התפלגות הסטודנטים לפי חמישונים במוסדות אקדמיים בארה"ב

גולת הכותרת של המחקר היא הפרכת הטענה לפיה סטודנטים עניים רבים התקבלו לאוניברסיטאות בדור האחרון. תפישה זו השתרשה בעיקר מאחר שמספר הסטודנטים שזכו לקבל את מענק פל (Pell Grant) – תוכנית פדרלית המספקת מלגות שכר לימוד – כמעט שולש בין 2001 ל־2011, והסתכם ב־5.4 מיליון צעירים בתחילת העשור הנוכחי.

אבל הזינוק במספר המלגות לא נבע מהגדלת מספר הסטודנטים העניים. בשנת 2000 העלה הקונגרס האמריקאי את רף ההכנסה לזכאות למלגה, דבר שהקפיץ בשיעור חד את מספר הסטודנטים שקיבלו אותה. מספרם גדל עוד יותר בעקבות המשבר של 2008־2009, שהפיל את הכנסתן של משפחות רבות ממעמד הביניים. ״השינויים האלה הם שגרמו לגידול הניכר במספר המלגות״, מציינים החוקרים.

ואמנם, באוניברסיטאות העילית לא נרשם כל גידול בתקופה הזאת במספר הסטודנטים העניים – כלומר מחמישון ההכנסות התחתון, וגם במוסדות אקדמיים ציבוריים לא נרשם גידול.

למעשה, בכמה מהמוסדות האקדמיים חלה ירידה במספר הסטודנטים העניים, כמו אוניברסיטת ברקלי, שהיא מוסד אקדמי איכותי עם שכר לימוד נמוך יחסית ומדיניות ארוכת שנים של שילוב סטודנטים מעוטי יכולת. שיעור הסטודנטים העניים בברקלי ירד מ-9% בשנת 2000 ל-7.5% ב-2011. ירידה חדה עוד יותר נרשמה בסטוני ברוק: שיעורם צנח מ-17% בשנת 2000 ל-11% ב-2011. את הירידה הזאת, או לפחות חלקה, אפשר היה להסביר במעבר של יותר סטודנטים עניים למוסדות העילית של ארה״ב, אבל במקומות כמו הרווארד וסטנפורד מספר הסטודנטים העניים דרך במקום במהלך העשור הזה, ונותר מתחת ל-5% - כמו בשאר מוסדות העילית האקדמיים.

הרווארד, האוניברסיטה העשירה בעולם, ובתחומים רבים גם המוסד האקדמי המוביל, היא דוגמה להנצחת הפערים בין עשירים לעניים. עלות שנתית של שכר הלימוד שם היא יותר מ־43 אלף דולר. סכום זה זהה להכנסה השנתית המרבית של משק בית מהעשירון הרביעי בארצות הברית. כמו כן, עלות שכר הלימוד לשנה גבוהה יותר מהחוב הממוצע של בוגר תואר ראשון, המגיע כיום ל־37 אלף דולר – יותר מההכנסה השנתית הממוצעת במדינה.

כל עוד בני עשירים יהוו יותר מ־70% מהסטודנטים בהרווארד, ובני עניים ישמשו עלה תאנה של כ־5%, ההשכלה הגבוהה בארצות הברית תמשיך לשמש מנגנון של הנצחת פערים כלכליים, לא צמצומם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#