"הרעיון הוא לגלות את החברות כאן בישראל, ואז להעביר אותן להיכן שנמצאות ההזדמנויות" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חדשנות

"הרעיון הוא לגלות את החברות כאן בישראל, ואז להעביר אותן להיכן שנמצאות ההזדמנויות"

האיש שמוכר 300 מיליון מסכים בשנה מחפש סטארטאפ ישראלי שיחבר אותם. ראיון עם דיוויד האן, נשיא חטיבת NEXT בתאגיד הקוריאני סמסונג

2תגובות

כמו תמיד בשיחות עם מנהלים בכירים בחברות טכנולוגיה או משקיעים זרים שמבקרים בישראל, פתחתי באותה שאלה – וקיבלתי אותה תשובה. השאלה: מהן הטכנולוגיות שאתם מחפשים דווקא בישראל. התשובה: סייבר, בלוקצ'יין, בינה מלאכותית (AI), מציאות רבודה (VR) והאינטרנט של הדברים (IOT). כלומר: הכל.

האורח הפעם הוא דיוויד האן, נשיא Samsung NEXT בתאגיד הדרום קוריאני, העוסקת בכל פיתוחי התוכנה של הקבוצה, ולכן הפניתי אליו שאלת המשך: "סיפקת כאן את רשימת התחומים שבהם כולם מתעניינים, החל מאנג'לים קטנים עם חצי מיליון דולר בכיס, דרך קרנות הון סיכון גדולות ועד תאגידי ענק. האם סמסונג לא סימנה תחומים שהיא מעריכה שיפרצו בקרוב – וכאלה שלא?"

מוטי מילרוד

האן לא נבהל. "סמסונג היא חברה שמוכרת שני מכשירי טלוויזיה בכל שנייה ביממה. זה יותר מ־300 מיליון מסכים בשנה. המכשירים הללו חכמים כבר כיום, אבל הם לא באמת מחוברים זה לזה או למכשירים אחרים, ולכן כחברת חומרה מה שמעניין אותנו הוא טכנולוגיות שיכולות ליצור את החיבוריות הזו. הרשימה הקצרה הזו של טכנולוגיות שציינתי קשורה לחיבור הזה. לישראל יש בולטות בסייבר ובאבטחת מחשבים, יש לה אקדמיה, היא מקבלת תמורה מהצבא, יש קרנות הון סיכון – למעשה מתקיימת בישראל סערה מושלמת שיוצרת אקו־סיסטם לעולם התוכנה, והכל במקום קטן מאוד. אז לא פלא שאצלכם יש פיצוץ של פעילות".

כך אומרים עלינו, אבל מדוע זה לא קורה בדרום קוריאה? הרי יש לכם חברות ענק בענפי הטכנולוגיה ואתם מוציאים לשוק אלפי מהנדסים חרוצים בכל שנה. בישראל קיים נרטיב שמחבר את זה לתרבות, לסיפורים לפיהם צעירים בקוריאה לא פותחים מיזמים כי הם חוששים להיכשל. זה נכון?

"ראשית, עכשיו זה כבר קורה. כמות הסטארטאפים בקוריאה גדלה מאוד. אבל ההיסטוריה של ישראל וקוריאה שונות. לכם יש את 8200, היתה לכם עלייה של בעלי יכולות טכנולוגיות מרוסיה, היה לכם צורך לפעול בדרך יזמית, להפריח את השממה. קוריאה היתה מדינה של כ־50 מיליון איש ללא משאבי טבע, והיא הלכה בדרך של חברות גדולות – סמסונג, יונדאי, LG. החדשנות הקוריאנית התמקדה בחברות הללו.

"צריך לזכור שעד שנות ה־60, לאחר המלחמה בקוריאה, דרום קוריאה היתה אחת משתי המדינות עם התוצר לנפש הנמוך בעולם, מקדימה רק את האיטי. החלק של הצפון – כיום צפון קוריאה – היה עשיר יותר מהדרום. זה מראה שיש כמה מודלים של חדשנות: בישראל זה נותב לסטארטאפים, בקוריאה לחברות גדולות. זה תלוי בתרבות ובהזדמנויות שמציע השוק הגלובלי. קח את טייוואן: היא דווקא המציאה לעצמה מודל שלישי: חברות מסדר גודל בינוני. יש אנשים שמתאימים יותר לסטארטאפים וכאלה שמתאימים לעבודה בחברות גדולות, ורואים את זה יפה כשסטארטאפ נרכש על ידי חברה גדולה. עכשיו נוצרה בישראל שכבה של אנשים עם ניסיון בשני הצדדים".

בחטיבה שלך אתה מנהל 4,000 איש, ובסמסונג כולה יש כ־75 אלף עובדים. כיצד חברה כה גדולה פועלת בתחום ההשקעות?

"יש לנו קרן השקעות שבסיסה בארצות הברית – ומתוכה אנחנו משקיעים גם בישראל. במקביל אנחנו מקימים חברות מהתחלה, בתוך הבית, כולל על ידי אנשים בודדים – יזמים מיוחדים שאנחנו מהמרים עליהם. מה שמיוחד בסמסונג הוא שיש לנו פעילות כמעט בכל מקום בעולם. הרעיון הוא לגלות ולקחת את החברות כאן בישראל, ואז אולי להעביר אותן להיכן שנמצאות ההזדמנויות, למשל בסן פרנסיסקו או ניו יורק. המילה הזו אמנם מוכרת אבל אני מאמין בה: Glocal – שילוב של גלובלי ולוקאלי. אתה חייב להיות גלובלי".

אייל מילר, לשעבר איש גוגל ומי שפתח ומנהל את המרכז של סמסונג NEXT בתל אביב, מפרט: "אנחנו המרכז השלישי של סמסונג בעולם לאחר סן פרנסיסקו וניו יורק, וחלק מרכזי מהפעילות של החטיבה. ביצענו כבר עשר עסקות של רכישות והשקעות, אנחנו מגייסים יזמים אינדיבידואלים ומשקיעים בהם מיליון דולר לאדם. זו פעילות גדולה ומשמעותית, בשונה מחברות בינלאומיות שמציבות פה איש שיעשה להן סקאוטינג. סמסונג בישראל היא אול־אין".

סטארטאפים ישראליים מתלבטים אם לקחת כסף מתאגידי ענק, מחשש שזה יסמן אותם כשבויים של תאגיד מסוים ויחסום אותם להזדמנויות נוספות. זו בעיה עבורך?

האן: "כל סטארטאפ צריך לשקול את כל האפשרויות. יש כאן טרייד־אוף. מצד אחד, אם תקבל כסף משותף אסטרטגי, האם זה יהיה בתנאים בלעדיים? אם כן, זה בהחלט מגביל. מצד אחר, אם אתה רוצה להגיע לשווקים הגדולים ברור ששיתוף פעולה עם תאגיד ענק הוא יתרון גדול. אין לזה פתרון אחד. צריך שלחברה תהיה מועצת מנהלים מתאימה, שתתקיים שיחה פתוחה בעניין. זה קריטי. באסיה, למשל, יותר מ־50% מההשקעות הן בשותפות אסטרטגית. כאן בישראל אנחנו עורכים אירועים רבים, ומנסים דרכם לחנך את השוק ולהביא את הסיפור שלנו ליזמים מקומיים. בעולם שבו יש מיליוני אפליקציות, ואתה לבד עם האפליקציה שלך, אתה צורח באפלה. אתה חייב שיגלו אותך. כיום החסמים ליצירת חברה ויצירת מוצר ירדו מאוד, אבל מצד אחר, יש תחרות גדלה. גם אם יש לך מוצר טוב, אם לא מגלים אותך – לא תצליח. ועוד דבר: הרבה מהמוצרים כיום תלויים בדאטה וביכולת לנתח אותו – ואם אין לך גישה לדאטה, לא תצליח; אלה בדיוק המקומות שבהם אנחנו יכולים לעזור".

בוא נדבר על בינה מלאכותית. על פי הבאזז הנוכחי נראה שזהו הסיפור היחיד בעיר. האם זו עוד אופנה או שזו מהפכה אמיתית?

"AI הוא מושג שמשתמשים בו עכשיו הרבה. פעם קראו לזה למידת מכונה, לפני זה קראו לזה ביג דאטה, עכשיו זה AI. מה שברור הוא שזוהי יכולת המשתפרת והולכת ככל שכמות הדאטה גדולה. אנחנו, למשל, בונים עכשיו מקררים לבית עם מסך בקדמתם. אפשר יהיה לעשות כל מיני דברים עם המסך הזה, חוויה טובה יותר – אולי עם AI. סמסונג היתה חברה שהתמקדה בחומרה, ואני מאמין שהעתיד הוא שילוב בין החומרה לבין התוכנה".

לאחרונה מדברים על תחייתה של תעשיית החומרה. אתה מאמין בזה?

"בוודאי. תהיה פריצה מחדש של החומרה. החיישנים הם חומרה – וזה יכול להיות דבר פשוט כמו מדבקה. הבית יהיה מלא בחומרה. כיום רואים בבית טלוויזיה, אבל המכשיר הוא גם טאבלט שמחובר לאינטרנט. המכשיר צריך לדעת מי אתה, מה אתה אוהב, להראות לך דאטה ממקומות אחרים. מיקרופון במקרר יאפשר לדבר איתו, אולי לשאול אותו מה קורה בחדשות".

המקרר הוא "אמזון אקו" של סמסונג?

"זה יכול להיות הטלוויזיה, המקרר, מכונת הכביסה והמכונית. הכל יהיה מחובר. הכל יהיה חכם. אבל הנה, אני רואה שאתה עונד את השעון החכם של סמסונג, שלדעתי מעוצב יפה יותר מזה של אפל, אבל שום דבר לא באמת חכם בו. הוא נותן לך מד דופק, ולא יותר ממה שיש לך ממילא במכשיר הסלולרי.

"אני מסכים אתך שתעשיית השעונים החכמים עדיין לא מצאה את הקילר־אפ שלה. אם היישום והשימוש המרכזי הוא לספר לך מה השעה, אז אנחנו עדיין לא שם – אבל אנחנו מוסיפים שיפורים ודברים חדשים כל הזמן". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#