סטטיק, בן אל והמחשב שלכם - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בינה מלאכותית

סטטיק, בן אל והמחשב שלכם

מערכות למידה חישובית מייתרות את הצורך בחזאי אופנה

תגובות

בסרט "השטן לובש פראדה", הדמות של מירנדה פריסטלי, שמבוססת על עורכת "ווג" מטילת האימה, נוזפת בעוזרת החדשה שלה על כך שאינה מבינה באופנה. אופנה, היא אומרת לה, היא מה שקבוצה של מעצבים ומבקרים מחליטים שהוא אופנה. פריסטלי שוכחת לומר שגם הדעה שלהם מושפעת לעתים קרובות מקבוצה אחרת: חזאי אופנה, שצופים מה יהיה אופנתי. אבל האם נביאי הסטייל עתידים להיות מוחלפים בבינה מלאכותית?

חיזוי אופנה תמיד היה מקצוע מוזר. התחום התגבש בשנות ה־60 בפריז, כשסוכנויות התחילו לפרסם "ספרי טרנדים" – אוספים של בדים ורעיונות עיצוב. קמעונאים השתמשו בספרים האלה כדי לקבל השראה בעת שיצרו עיצובים משל עצמם.

Frank Franklin II/אי־פי

אחת מחברות תחזיות האופנה הגדולות ביותר היא WGSN, שלה נתח שוק של 50%. היא מעסיקה 150 חזאים שסורקים את מסלולי הדוגמנות, את הברים והמועדונים בעולם, כדי לזהות את הדבר הגדול הבא. הממצאים שלהם משולבים עם נתונים נוספים, החל באינדיקטורים כלכליים ועד אקלים פוליטי.

פתה מריאן, עורכת בכירה ב־WGSN, בטוחה שהמתודולוגיה של החברה עובדת. היא אומרת כי עמיתיה קוראים לעתים קרובות "צפיתי את זה!", כשהם נכנסים לחנויות בגדים. הביטחון של מריאן נראה אולי מפתיע, בהתחשב בכך שאין מתאם ברור בין אופנה לנתונים מקרו־כלכליים. אין הרבה עדויות שתומכות בתיאוריה של הכלכלן ג'ורג' טיילור, לפיה קו המכפלת של בגדים עולה במקביל לשוקי המניות; או בטענתו של לאונרד לאודר כי מכירות השפתונים עולות כשהכלכלה מידרדרת.

אפילו המייסד־השותף של WGSN, מארק וורת, שמכר את החברה כדי להקים שירות מתחרה, אמר פעם: "אף אחד לא יכול באמת לצפות טרנדים". אם חזאי האופנה יכולים לטעון לדיוק של 80% בתחזיות, זה מאחר שפעמים רבות, הן מגשימות את עצמן. רוב הקמעונאים הגדולים רוכשים ספרי טרנדים. עבור מעצבים, זהסוג של ביטוח: ככל שהספרים נמצאים בשימוש רחב יותר, הסיכון שהמעצב לא יהיה מתואם עם השוק נעשה נמוך יותר.

מתוך חשבון הטוויט
מתוך עמוד הטוויטר

עם זאת, עסקי תחזיות האופנה מאוימים על ידי ניתוח מבוסס נתונים. שרשרת האספקה של תעשיית הביגוד נהפכת יותר ויותר דיגיטלית וגמישה: אינדיטקס ו־H&M, למשל, הופכות רעיון למוצר מוגמר שמוכן לייצור המוני בתוך שבועיים. בתגובה, סוכנויות החיזוי משתמשות בנתונים הנאספים ממערכות IT של קמעונאים והוסיפו גם תחזיות קצרות טווח לשירותים שלהן. ב־2013 השיקה WGSN את INstock, שירות המנתח נתוני חברות קמעוניות כדי לחזות מוצרים שייהפכו ללהיטים בעתיד. השירות המתחרה, Edited, מספק "מדדים יציבים" בתחום האופנה, לטענתו, באמצעות שימוש בלמידה חישובית, טכניקה של בינה מלאכותית, כדי לחזות טרנדים במכירות בטווח הקצר.

הקשר בין בינה מלאכותית לאופנה עדיין בחיתוליו. מחקר מ־2014 טוען כי המודלים הטובים ביותר לחיזוי טועים כמעט מחצית מהפעמים. אבל חזאים צפויים להתמודד עם עלייה בתחרות מצדן של חברות טכנולוגיה שייכנסו לשוק. לגוגל, למשל, יש כיום מחלקת איתור טרנדים. היא מפרסמת דו"חות שגרתיים של טרנדים בתחום האופנה, המבוססים על אוסף עצום של נתוני חיפוש. עד כה התוצאות בסיסיות למדי: ב־2016, ג'ינס הדוק בגזרת "Mom Jeans" נהפכו פופולריים יותר, לעומת גזרת "Boyfriend Jeans", שבה כבר התעניינו פחות. אבל אוליבר זימר, שאחראי על הנתונים בפרויקט, אומר כי המטרה היא לייצר שילוב מתוחכם יותר של נתוני חיפוש ומידע נוסף.

בעתיד נראה אם בינה מלאכותית באמת תחליף את השיטות המעורפלות של חיזוי אופנה. יש שחוששים כי שימוש בבינה מלאכותית יהפוך עיצובים למשעממים יותר. התחום כבר נהפך "פדנטי", טוען מייקל בנט, חזאי לשעבר. אבל ג'ולי קינג, מומחית לאופנה מאוניברסיטת נורתהמפטון, צופה כי כוח ההמצאה של המעצבים יתעלה על ההומוגניות של האלגוריתמים. אם אכן כך, המירנדות פריסטלי של העולם לא יפסיקו להכתיב אילו טרנדים חמים ואילו לא.

תרגום: קורין דגני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם