יוג'ין קנדל: "בלי גידול בענף ההיי-טק יגיע סוף הצמיחה של הכלכלה הישראלית" - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מגזין TheMarker

יוג'ין קנדל: "בלי גידול בענף ההיי-טק יגיע סוף הצמיחה של הכלכלה הישראלית"

פרופ' קנדל מודאג. הכלכלן שהיה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ועומד כיום בראש ארגון שעוסק בקידום סטארט-אפים ישראלים בחו"ל, מספר למה ההיי-טק המקומי כבר נמצא עמוק בתוך תהליך התנתקות מישראל, וקורא לממשלה לתמוך ולא להפריע עם רגולציה

46תגובות

ליוג'ין קנדל, פרופ' לכלכלה ומימון מהאוניברסיטה העברית, ועד לפני שנתיים יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, יש בטן מלאה על לא מעט אנשים שלטענתו הטילו דופי לא הוגן באינטרסים שלו סביב מתווה הגז. הוא מתכוון בין השאר לפעילים חברתיים, ליו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי, וכנראה גם לכמה כלי תקשורת. נראה שלא קל לו לשכוח מהפרשה הזו. לקנדל יש גם דעות נחרצות על כמה מהרפורמות שנעשו בישראל בשנים האחרונות, נגד ההצדקה הכלכלית של כמה מהמאבקים הציבוריים שעליהם שמענו, ובאופן כללי נגד מה שהוא מכנה עשיית יתר ויצירת אי־ודאות מצד הממשלה.

כיום קנדל אמור להיות רחוק מהנושאים הללו: הוא עומד בראש קבוצת "סטארט־אפ ניישן סנטרל", ארגון ללא כוונת רווח העוסק בקידום ההיי-טק הישראלי. אלא שבשיחה עמו מתברר שקנדל ממשיך להביט על המציאות דרך עדשות לאומיות, ממשיך לזהות בעיות וסיכונים, ממשיך לכעוס על מה שהוא רואה כטעויות ציבוריות – וחושב שהממשלה צריכה להתעשת, ומהר.

אוליבייה פיטוסי

מה עושה סטארט־אפ ניישן סנטרל? על פי קנדל ואנשיו, הארגון בנה בסיס מידע רחב על חברות הזנק ישראליות, הפתוח באינטרנט חינם, ועליו עובדים כעשרה אנליסטים מתוך כ־40 עובדים בארגון כולו. בשלוש השנים האחרונות הוא חיבר כ־600 חברות עם לקוחות ב־40 מדינות וסייע ליצירת כ־70 התקשרויות בין חברות ישראליות לזרות. שלושה גופים זרים פתחו בישראל מרכזי חדשנות בזכות הארגון. לדברי אנשי סטארט־אפ ניישן סנטרל, הודות לאתר האינטרנט שלהם הם יודעים מה משתמשים מחו"ל, המהווים כמחצית מהגולשים, מחפשים בתעשיית ההיי-טק הישראלית: סייבר, בריאות דיגיטלית, פינטק, והאינטרנט של הדברים (IOT). מתברר גם שרוב העניין של הזרים מתמקד בחברות המחברות בין עסקים (ולא מייצרות מוצרים צרכניים) ונמצאות בשלבי הגיוס הראשוניים שלהם.

התזה שלך היא שישראל מורכבת משתי כלכלות שונות, ללא הרבה קשר ביניהן: היי-טק - וכל השאר. איך אתה מגדיר את כלכלת ההיי-טק, ומה המאפיינים שלה?

"בכלכלת ההיי-טק עובדים בין 12% ל־13% מהאוכלוסייה, והמספר הזה לא גדל. יש אפילו ירידה בשנים האחרונות. זו תעשייה שאינה כפופה לרגולציה, קל יותר לפתוח סטארט-אפ מאשר בית קפה. היא נהנית ממיסוי נמוך יותר. אין לכלכלה הזו ציפיות מהממשלה, אם חברת היי-טק נסגרת ו־300 איש הולכים הביתה אין הפגנות כי יש להם מקומות עבודה אחרים. היא פועלת בשוק הבינלאומי, המימון הוא בינלאומי והשפה היא אנגלית. זו כלכלה אקס־טריטוריאלית. לסצנה של ההיי-טק הישראלי יש שלוחות בלונדון, ברלין וסינגפור. כל הזמן יש יציאה של חברות ישראליות לחו"ל".

אולי זה מאפיין את ההיי-טק בכל מקום? ומה הבעיה בזה?

"הבעיה הגדולה היא המחסור בהון אנושי: חסרים אלפי מהנדסים ומתכנתים. המאמצים של הממשלה לא מספיקים לתוספת העובדים הדרושה. בשנות ה־90 נכנס לתעשייה דור של עשרות אלפי עולים חדשים מברית המועצות לשעבר. התעשייה הישראלית אמנם גדלה ב־7%־8% לשנה, ונכון להיום יש בה כ־6,000 סטארט-אפים פעילים, אבל מרכזים אחרים כמו אירופה ובייג'ין גדלים מהר יותר. אם אנחנו לא נצמח כמותם ולא נהיה לפחות בין עשרת המוקדים של ההיי-טק העולמי, לכל הפחות – נהפוך ל'חדשות האתמול'. כאן הבעיה: מרגע שנאבד את המקום שלנו ולא נצמח, או נצטמק, זה גם יהיה הסוף של הצמיחה של הכלכלה הישראלית כולה – לא רק של ענף היי-טק. כי מה יש לנו חוץ מזה? גז? זה 2% מהתוצר, זה לא מספיק כדי לשנות, וגם הגז לא צומח. אנחנו לא שוודיה: להם יש מספיק ענפים חזקים אחרים חוץ מהיי-טק, הם יסתדרו".

מה מאפיין את הכלכלה השנייה ואיפה המתח בין השתיים?

"הכלכלה השנייה מוכת רגולציה, תלויה בממשלה, איטית ויש עליה הרבה מסים. הכלכלה של ההיי-טק, בשל הביקוש שהיא יוצרת, מנסה להעלות לעצמה את רמת החיים ולכן היא מעלה את יוקר המחיה לכל השאר שנדחקים החוצה. קוראים לזה Pricing Out. זה עשוי ליצור מתחים קשים בין שתי הכלכלות. ה־80%, אלה שבכלכלה השנייה, עלולים לשאול: מה הם נותנים לי? למה שההיי-טק לא ישלם מסים כמו כולם? במקרה כזה אנחנו עלולים לגלות שבהיי-טק יקומו ויעזבו – גם אנשים וגם חברות".

אתה באמת חושב שקיימת אפשרות למלחמה חברתית בין כלכלת ההיי-טק לשאר המדינה? זה ריאלי?

"תמיד אומרים לי שאני פסימיסט, ואני עונה שאני בסך הכל אופטימיסט שמנסה לנהל סיכונים. אם לא ייווצר חיבור בין שתי הכלכלות, יכול לקום מנהיג פופוליסט שילהיט את הציבור נגד האליטה של ההיי-טק. זה לא יהיה קשה כי הפערים אדירים, השכר בהיי-טק גבוה פי שלושה מהממוצע הלאומי. זה מה שיקרה אם לא נצליח ליצור חיבור בין שתי הכלכלות, ויש מקומות שבהם זה כבר קורה – תראה מה מתרחש עם גוגל בסן פרנסיסקו. אז במקום לטפל בזה מייצרים כאן אי ודאות: יש יותר מדי עשייה של מדיניות. יש לזה השלכות. פוליטיקאים באים עם חוק להגבלת שכר הבכירים לתעשייה הפיננסית, שיעלה לציבור בעשרות מיליארדים. אם 120 חברי כנסת יקבעו כמה לשלם לעובדים בהיי-טק, הם ירשמו את החברות שלהם בדלאוור (מדינה בארצות הברית שבה נרשמות מרבית החברות שמחליטות להתאגד כחברה אמריקאית – א"א). אם יאמרו לאנשי ההיי-טק כמה שכר או כמה אופציות צריכים לשלם לעובדים ולמנהלים – השיחה תסתיים כאן. אם רוצים שהם יהיו פה, צריך לתת להם מקום שבו הם יודעים איך הם מתחילים ואיך הם מסיימים. כלכלת ההיי-טק היא כדור פורח – והוא כבר כמעט מתנתק מהקרקע".

בסוף, עבור היי-טק צריך ידע ויכולת. מהיכן הם יבואו?

"חלק גדול מהידע בישראל לא בא מהאוניברסיטה. הוא נוצר בצבא – שם יש תשתית לזה. רבים יוצאים מהצבא וישר מקבלים מימון עבור הסטארט-אפ, ועד עכשיו הרווחנו מזה".

איזה יתרון יחסי יש לישראל בבינה מלאכותית, או בטכנולוגיות בריאות?

"צריך לעשות מאמצים ליצור בישראל צרכים עבור ההיי-טק. בעבר ישראל פיתחה טכנולוגיות ובחלק מהן נהפכה למעצמה עולמית בגלל צורך – למשל כל מה שקשור למים. זה כרוך ברגולציה אבל חייבים ליצור סביבה שתעודד את תעשיית המכוניות האוטומטיות ואת תעשיית הבריאות הדיגיטלית. בארצות הברית מערכת הבריאות בעייתית, באופן שאם אתה מוזיל שירות כלשהו אתה דופק משהו אחר – ולכן יהיו אנשים שיתנגדו לחידושים. אם אתה מוזיל משהו או עושה אותו יותר יעיל אולי תדפוק את הרופא, או את בית החולים או את הביטוח. אצלנו, אם אתה מוריד עלות ועושה משהו יותר טוב – יש לזה שוק, אז ישראל יכולה להיות מדינת הניסויים – Beta Site – עבור תעשיות שלמות כמו בריאות דיגיטלית. או טכנולוגיות חקלאיות – אגריטק".

די הגיוני שהשוק האזרחי נהנה מטכנולוגיות צבאיות, כמו סייבר. אבל כיצד ניתן לפתח תחומי היי-טק שלצבא אין נגיעה אליהם? מה לחיילים ולפינטק? מה לצבא ולטכנולוגיית בריאות?

"הבסיס הטכנולוגי מגיע מהצבא, ועליו כבר אפשר לעשות פינטק, טכנולוגיית בריאות, סיבר, IOT או ביג דאטה. הכל מהצבא. אלא שצריך בסיס נוסף: מחקר מדעי בסיסי באקדמיה. צריך מעבדות. צריך מרכזי הצטיינות. ניסינו לעשות את זה ב־2010 אבל יותר מדי מרכזים התפזרו ביותר מדי אוניברסיטאות. אני לא מזלזל בתחומים אחרים אבל רבים מהם הם תוספת למה שבאמת חשוב – 'נייס טו הב'. צריכים לרכז את המרכזים. אצלנו יש מכון ויצמן, ירושלים, תל אביב – וכולם חושבים שהם חייבים הכל".

אתה מדבר על בעיות ועל חסמים. מה כן צריך לעשות?

"הנה מה שצריך לעשות: חייבים להכניס את התעשייה המסורתית לעידן ההיי-טק. יש אכן מאמצים בכיוון, של רשות החדשנות, וגם שינוי בהתייחסות לכוח האדם, אבל זה צריך להיות במקום הראשון בסדר העדיפויות של הממשלה. זה יותר חשוב מתחרות בבנקים, ואני לא אומר שלא צריך לעשות רפורמות. בסטארט־אפ ניישן סנטרל אנחנו לומדים הרבה על ההיי-טק הישראלי, אוספים נתונים, מחברים קואליציות של שותפים, אקדמיה ועם מדינות אחרות – ועושים את זה עם כסף של תורמים ובלי לגבות כסף מאף אחד. אנחנו עושים לסטארט-אפים פיתוח עסקי בחינם. אבל הממשלה צריכה להבין שיש לה שתי משימות: לתמוך בכלכלת ההיי-טק, כדי שתישאר כאן – ולחבר אותה עם שאר המשק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם