מה מסתירה הפאה - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ייצור

מה מסתירה הפאה

לתעשיית הפאות בדרום קוריאה, שעונה על הביקוש העולמי הגדל, יש היסטוריה אלימה ועתיד מזהיר. הכל הודות לנשירה

תגובות

"מכרו את השיער שלכם", נהגו לצעוק מוכרי הממתקים בסיאול בשנות ה־50. הבירה של דרום קוריאה היתה בעיצומה של מלחמה בת שלוש שנים מול צפון קוריאה. נשים דרומיות גזזו ומכרו את מחלפותיהן, שבדרך כלל היו קלועות בצמה ארוכה, תמורת כמה דולרים, אורז ונעלי גומי.

הרוכלים מכרו את השיער ליצרני פאות נוכריות בגורו, רובע בדרום־מערב סיאול שהיה המתחם התעשייתי הראשון שנבנה בדרום קוריאה אחרי המלחמה והתמקד בייצור עבור שווקים בחו"ל. בשנות ה־60 אלפי פועלות תפרו ועיצבו את שיערותיהן של נשים כפריות חסרות כל במפעלים של גורו.

תעשיית הפאות של דרום קוריאה התגלתה כיציבה מאוד. הנשים המדינה עדיין מספקות את הביקוש העולמי שגדל במהירות. הן גוזזות את השיער תמורת 1,000 דולר שהן מקבלות מהי־מו, יצרנית פאות בהזמנה שהוקמה ב־1987 וכיום שולטת בשוק המקומי. הי־מו ליידי, החברה האחות שלה, הוקמה לפני חמש שנים. הפאות הנוכריות שלה מיוצרות בסין עם שיער סיני, מעורב בסיבים סינתטיים עמידים. הביקוש להן הוא אדיר. 50 שנה לאחר שייצאו את הפאות הראשונות שלהם, המפעלים שמנהלות חברות דרום־קוריאניות, כמעט כולם מחוץ למדינה, עדיין אורגים את רוב הפאות בעולם, לדברי לי יון־ג'ון מאיגוד הפאות הקוריאני.

עסקי הפאות בדרום קוריאה מילאו תפקיד חשוב בהתפתחותה של המדינה. בסוף שנות ה־60, פאות סיפקו כעשירית מההכנסות שלה מיצוא. בעשור הבא הן נהפכו למוצר השלישי המיוצא ביותר, אחרי טקסטיל ועץ לבוד (דיקט). כשליש מהפאות שחבשו אמריקאים באותן שנים יוצרו כנראה בדרום קוריאה שנהנתה מהחרם האנטי־קומוניסטי על שיער סיני ב־1965. זו היתה אז תעשייה בחסות המדינה, התגלמות הדיריגיזם (משק קפיטליסטי שיש בו מעורבות ממשלתית גבוהה) של הנשיא פארק צ'ונג־הי, דיקטטור שתפס את השלטון בהפיכה ב־1961 ושלט במשך 18 שנה.

פאות נהפכו לסמל למאבק השחרור של דרום קוריאה. בין התומכים בפארק היו YH טרייד, יצרנית פאות שהוקמה ב־1966 עם עשרה עובדים והתרחבה בתוך כארבע שנים לכ־4,000. היא זכתה עד מהרה בפרס על מצוינות ביצוא. ב־1979, בשל חובות כבדים, היא פיטרה מאות עובדות. 180 מהמפוטרות ארגנו מחאה שבה דרשו פיצויים; המשטרה פרצה למפעל, ושוטרים הכו למוות מפגינה בת 21. בין המפגינים היה קים יונג־סם, מחוקק שאפשר להם להשתמש במשרדי המפלגה שלו. ב־1993 הוא נהפך לנשיא הראשון של דרום קוריאה בעידן הדמוקרטי.

קים קיונג־סוק, המפגינה שמתה, היתה אחת ממיליוני עובדים שעזבו את הכפרים שלהם בשנות ה־70 ועברו לסיאול. היא החלה לעבוד במפעל מיד לאחר שסיימה את הלימודים בבית הספר היסודי. השכר שלה, שאותו שלחה לכפר, עזר לממן את לימודיו של אחיה בבית הספר התיכון. לא פעם היא תפרה פאות עד ארבע בבוקר. אחת מחברותיה לעבודה אומרת כי הן "עבדו כמו מכונות". היא התמכרה לסמים ממריצים שניתנו להן כדי שיישארו ערות.

אחת הסיבות לכך ש־YH נסגרה היתה שתעשיית הפאות הצמיחה שורשים חדשים. בשנות ה־80, כשדרום קוריאה התעשרה והביקוש לפאות גדל, מפעלים עברו לסין ולדרום־מזרח אסיה. בדרום קוריאה של ימינו, סיפור כמו של קים נשמע כאילו נלקח מעולם אחר. התמ"ג לנפש במדינה הוא כמו של איטליה; יותר משני שלישים מהצעירים לומדים באוניברסיטה. הדמוקרטיה מושרשת במדינה, והפגנות מחאה הן דבר שבשגרה. בינואר זיכה בית המשפט ארבע מפגינות שעמדו לדין על ההפגנות במפעל YH. אולם אזרחי דרום קוריאה עדיין סובלים מאורח חיים מתוח: יום העבודה שלהם הוא בין הארוכים במדינות העשירות. טריקולוגים (מומחים לשיער) מקומיים אומרים כי שינויים בתזונה וזיהום האוויר מסבירים גם הם מדוע רבע מהקוריאנים מאבדים את שיערם.

מוצרים למניעת נשירת שיער נהפכו לשוק שמגלגל מיליארדי דולרים במדינה. שיער הוא סמל להצלחה מקצועית. לאחרונה פורסם כי עובד במלון פוטר ביומו הראשון בעבודה לאחר שמנהליו גילו כי שיערו נושר. כדי לקדם את מוצריה, הי־מו מציעה לבוגרי אוניברסיטאות פאות בחינם לראיונות העבודה שלהם. היות שיותר ויותר נשים יוצאות לעבוד, גם הן נהפכו ללקוחות.

בהי־מו אומרים כי יש לפאות ביקוש במגוון רחב יותר של גילאים. המכירות עלו ביותר מ־40% מאז 2010, והלקוחות נהפכו לצעירים יותר: יותר מרבע מהלקוחות הגברים הם בשנות ה־30 לחייהם, ורבים מהם נשארים לקוחות של החברה כל חייהם, לדברי החברה. אם משתמשים בה באופן יומי, הפאה מחזיקה מעמד שנה. במדינה שבה תוחלת החיים היא מהארוכות בעולם, זה שוק יציב.

 

תרגום: רונית דומקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם