תרגיל היעלמות - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הטייקונים

תרגיל היעלמות

אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, לב לבייב יאבד בקרוב את השליטה באפריקה ישראל, שבה הוא מחזיק כ–20 שנה ושהסבה לו בעיקר הפסדים כבדים. האיש שלכאורה בא משומקום, יחזור לעסקי היהלומים ולפעילות נדל"ן ברוסיה

3תגובות

בשנת 1996, כשהוא רק בן 40 ומוכר בעיקר בענף היהלומים, הפציע לב לבייב אל שוק ההון הישראלי ורכש מידי בנק לאומי, איתן ורטהיימר ומוטי זיסר המנוח את השליטה בחברת הנדל"ן והתשתיות אפריקה ישראל (כ־60%), לפי שווי של כ־400 מיליון דולר. לבייב זכה לקבלת פנים קרירה משוק ההון ומהמערכת הפיננסית הישראלית, שאנשיה לא הבינו מאיפה צץ האיש המסתורי עם המבטא הרוסי, מהיכן הוא מביא את הכסף, ואיך הצליח לנצח במרוץ אחרי אפריקה מתמודדים מנוסים ומוכרים ממנו.

לאחר שהשלים את רכישת אפריקה נאלץ לבייב להפגין סבלנות מול הפגנות שנערכו ברמת אביב במחאה על החלטתו לסגור בשבת את קניון רמת אביב. הוא לא נכנס לפאניקה גם כשמניות אפריקה צנחו וכשמשקיעים מוסדיים החליטו לא לעשות איתו עסקים. הוא בחר באסטרטגיה של התקדמות מדודה ואטית בעסקיה של אפריקה, ואת הירידה במניה ניצל כדי להגדיל את אחזקתו בחברה.

לבייב הפגין את חושיו העסקיים כשלקח את "אפריקה" לחו"ל, ותוך כמה שנים הפך אותה לתאגיד בינלאומי מוכר ומצליח. גם היחס האישי ללבייב השתנה, והוא הצליח לכבוש את הצמרת העסקית, ולהתברג בראש טבלת עשירי ישראל.

גילת אורקין

בתחילת 2007, חודשים אחדים לאחר שרכש מידי בנק לאומי נתח נוסף של כ־15% מאפריקה ישראל תמורת כ־1.1 מיליארד שקל – עסקה שמומנה ברובה על ידי בנק הפועלים – הגיע לבייב לראשונה בחייו לכינוס הפורום הכלכלי בדאבוס, שווייץ, אחת הוועידות החשובות בעולם העסקים. בימי הכינוס הוא היה על גג העולם, ובין השאר התראיין ל־TheMarker ואמר כי השווי של אפריקה ישראל שהוא רואה לנגד עיניו הוא 7 מיליארד דולר. המשקיעים התלהבו, ומניית אפריקה קפצה בעשרות אחוזים. במאי של אותה שנה המניה הקפיצה את שווי החברה לשיא של כ־28 מיליארד שקל – יותר משוויו של בנק הפועלים באותו זמן.

אלה היו הימים שלאחר ההנפקה הראשונית (IPO) של מניות החברה הבת אפי פיתוח, שריכזה את פעילות הנדל"ן של אפריקה ברוסיה. ההנפקה, שבוצעה בבורסה הראשית בלונדון, גייסה כ־1.4 מיליארד דולר לפי שווי של כ־5.9 מיליארד דולר לפני הכסף, והיא הביאה אל לבייב נציגים מגופים פיננסיים רבים בוול סטריט, שהציעו לו לעשות איתם עסקים. כך נהפכה אפריקה לחברה גלובלית עם כ־130 פרויקטים ב־15 מדינות ואלפים רבים של עובדים. היו אלה ימי גאות בשווקים, והמשקיעים נחשפו לגידול העצום שחל בפעילותה של אפריקה: השקעות ענק בנדל"ן ובתשתיות; פעילות אינטנסיבית במיוחד ברוסיה, במזרח אירופה ובארצות הברית – וצבירת חוב ענקי. אבל החוב הזה לא הטריד אז את המשקיעים. גם עסקיו הפרטיים של לבייב פרחו. הוא פיתח גישה פילנתרופית ונהפך לאחד התורמים הגדולים של העולם היהודי. הוא מימן בתי מדרש, בתי כנסת וחצרות רבנים, בעיקר במדינות חבר העמים לשעבר.

החגיגה הזאת לא יכלה להימשך לנצח. סימנים ראשונים לנפילה אפשרית של אפריקה הגיעו ב־2008, במקביל לקריסתו של בנק ליהמן ברדרס, שהביאה לצניחה חדה בשווי ניירות הערך של אפריקה. מסע הרכישות הממונף, שמומן בעיקר באמצעות כסף זול של בעלי האג"ח, הביא ב־2009 את אפריקה אל שוקת שבורה. בסוף אוגוסט הודיעה החברה כי לא תוכל לעמוד במלוא התחייבויותיה לבעלי האג"ח והבנקים – התחייבויות שהסתכמו אז בכ־8 מיליארד שקל.

באותם הימים ניהל את החברה איזי כהן, וההסדר שגובש בפרק זמן קצר של כמה חודשים היה הוגן למדי. לבייב הזרים לאפריקה כ־750 מיליון שקל שנפרשו על פני כמה שנים והמשיך לשלוט בחברה, אך אחזקתו דוללה לכ־47%. ההסדר סוכם סופית במאי 2010, ובתקופה הראשונה שלאחריו הגבירה אפריקה את מערכי ניהול הסיכונים וביצעה סדרה של מימושים גדולים בישראל ובחו"ל. הנושים של אפריקה שקיבלו במסגרת ההסדר פיצוי במזומן ובמניות החברות הבנות, אפילו הרוויחו על השקעתם.

אלא שב־2014 הגיע משבר כלכלי נוסף, הפעם ברוסיה, והוא עיכב את התקדמות הפרויקטים של אפי פיתוח ולא אפשר לה לחלק דיווידנדים לבעלי מניותיה. אפריקה ישראל שוב נאלצה לפתוח במגעים מול מחזיקי האג"ח לגבי גיבוש הסדר חוב נוסף, וזאת בעת שיתרת החוב שלה עדיין גבוהה מאוד – כ־2.8 מיליארד שקל. בעקבות זאת הצטמק שווי השוק של אפריקה ישראל, השולטת בחברות כמו דניה סיבוס, אפריקה מגורים, אפריקה נכסים ואפריקה תעשיות, והגיע לכ־36 מיליון שקל בלבד.

בשנה שעברה רכש לבייב מאפריקה ישראל בכ־550 מיליון שקל את השליטה באפי פיתוח (65%). אפי פיתוח תמיד היתה הנכס העיקרי שעניין את לבייב, וגם כיום הוא נותר מאמין גדול בכלכלה הרוסית ובשוק הנדל"ן הרוסי. הוא סבור כי לאורך זמן ההשקעה הזאת תניב לו תשואה נאה. בעקבות רכישת אפי פיתוח, ללבייב אין סיבה פיננסית ממשית להמשיך להתאמץ למען שימור האחזקה באפריקה ישראל – שעליה הוא הפסיד על הנייר יותר מ־2 מיליארד שקל מאז 1996. עם זאת, מתוך שיקולי מוניטין, לבייב ניסה עד כה להישאר בתמונת השליטה באפריקה ישראל, והשנה אף הגיש הצעה מחייבת לרכוש את מלוא הבעלות על החברה, יחד עם איש העסקים מוטי בן משה. ההצעה המשופרת של לבייב ובן משה מבטיחה הזרמה של כ־800 מיליון שקל לתוך אפריקה ישראל (מתוכה בשלב הראשון הזרמה של כ־300 מיליון שקל), שישמשו לתשלום למחזיקי האג"ח, וכן המרה של יתרת החוב לאג"ח חדשות בהיקף של 1.3־1.4 מיליארד שקל שייפרעו במשך ארבע שנים ויישאו ריבית שנתית של 5%.

לפי הערכות, ההצעה מגלמת למחזיקי האג"ח הנוכחיים של אפריקה ישראל תספורת של 25%. נציגות מחזיקי האג"ח של אפריקה לא התלהבה מההצעה ולא הביעה עניין בכך שלבייב ימשיך לשלוט באפריקה. בימים אלה מנסה הנציגות לסגור עסקה להעברת השליטה באפריקה לידי האחים נתי ועופר סיידוף, הפועלים בעיקר בשוק הנדל"ן בארצות הברית. לאחרונה הגישה גם חברת הנדל"ן האמריקאית סטארק אנטרפרייזס הצעה לרכוש את אפריקה. המשמעות: אם לא יקרו הפתעות בדקה ה־90, לבייב יאבד בקרוב את השליטה בחברה שאיתה הוא מזוהה כבר יותר מ־20 שנה. לא כך חלם לבייב שתיראה הפרידה שלו מאפריקה ישראל.

למרות צניחה חדה בשווי אחזקותיו באפריקה ישראל, ללבייב נותרו לא מעט עסקים שבזכותם הונו מוערך במאות מיליוני דולרים. לבייב הוא הבעלים של מלטשת היהלומים הגדולה בישראל, LLD, שהקים עם אחיו, והוא מחזיק בעסקי יהלומים בחו"ל, בקרקעות חקלאיות, במכרות ובעסקים נוספים ברחבי העולם. בגין חלק מהעסקים הללו יש ללבייב חובות לבנקים בישראל ובחו"ל.

השנה פורסם בחו"ל כי במסגרת הבוררות שקיים לבייב עם שותפו לשעבר בתחום היהלומים, מוטי קליין, נפסקו לטובת לבייב כ־100 מיליון דולר. המקורות הללו מאפשרים ללבייב לעמוד בהתחייבויותיו (באמצעות מורנד הפרטית, החברה האם של אפריקה ישראל) לבנקים הישראליים, ובראשם בנק הפועלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#