הבנקאים: כבר לא מלכי המשק - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
100 המשפיעים 2017

הבנקאים: כבר לא מלכי המשק

הבנקים הגדולים מצמצמים אשראי לטייקונים, מתייעלים ומשיקים שירותים דיגיטליים חדשים ללקוחות, אך פניית הפרסה הזאת לא תמחה את הרושם שיצרו שנים של הפרזה, חמדנות וניתוק

תגובות

עד לפני כחמש שנים, מנכ"לי הבנקים היו מהאנשים החזקים במשק. כמעט לא היו החלטות גורליות שהם לא היו מעורבים בהן, או לפחות ידעו עליהן. אחת הסיבות העיקריות לכוחם הרב – בעיקר לזה של מנכ"לי בנק הפועלים ובנק לאומי – היתה קשריהם המסועפים עם הטייקונים הגדולים במשק של אותם הימים: נוחי דנקנר, אליעזר פישמן, שאול אלוביץ' ואנשי עסקים נוספים, שכולם היו לווים גדולים של הבנקים. אלה היו הימים שבהם נהנו מנכ"לי הבנקים מחבילות תגמול מופרזות, שהגיעו עד ל־10 מיליון שקל בשנה ויותר – דבר שהעניק להם עוד כוח והשפעה.

המציאות הזו החלה להשתנות אחרי המחאה החברתית של קיץ 2011, וביתר שאת אחרי שנודע כי מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק־עמינח, מתכננת לחתום על הסדר חוב עם בעלי השליטה באי.די.בי, נוחי דנקנר ואדוארדו אלשטיין.

עופר וקנין

באפריל 2013 נחשף ב־TheMarker כי רוסק־עמינח תכננה במסגרת הסדר החוב למחוק כ־150 מיליון שקל מתוך כ־450 מיליון שקל שהיתה חייבת אז חברת גנדן (שדרכה שלטו דנקנר ושותפיו באי.די.בי החזקות). ההסדר היה מיטיב עם בעלי המניות של הבנק, ומבטיח ללאומי גביית חוב בהיקף גבוה יותר לעומת כל חלופה אחרת, אולם הלחץ הציבורי שהתעורר בעקבות הפרסומים הביא לביטולו.

היתה זו אחת הפעמים הראשונות שבהן נאלצו הבנקאים הבכירים להקשיב לרחשי לב הציבור, שלא עבר לסדר היום על האפליה הקשה שביטא ההסדר שגובש עם דנקנר. הציבור הבהיר שלא ייתכן שלווה גדול ומקושר כמו דנקנר ייהנה ממחיקת חובות בסכום כה גבוה, בעוד שכלפי משקי הבית הבנקים מפגינים קו נוקשה בהרבה. כשנה לאחר מכן אף הרגישה רוסק־עמינח צורך להופיע בראיון אישי בתוכנית "עובדה" בערוץ 2, שבו ניסתה לשכנע שהיא לא מיודדת אישית עם הטייקונים הגדולים במשק.

אריק פינטו

במקביל לפרשת לאומי־דנקנר, החלו הבנקים להקטין בהדרגה את חשיפתם ללווים הגדולים במשק. תהליך זה נבע הן מחידוד הדרישות לעמידה ביעדי ההון שקבע הפיקוח על הבנקים, והן מהבנה שלמרות תדמיתם הציבורית של הטייקונים כמצליחנים וכאנשי עסקים בעלי מגע זהב, ההסתבכויות של דנקנר, פישמן, מוטי זיסר המנוח, יוסף גרינפלד ולווים נוספים, הסבה להם הפסדים גדולים בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים. בעקבות הבנה זו, התרוקנו מאזני הבנקים מאשראים של חברות גדולות כמו אלקו שבשליטת משפחת זלקינד, בי־קום של שאול אלוביץ', קול הולדינגס של פטריק דרהי, קבוצת אשטרום ואחרים. הבנקים איבדו את התיאבון שהיה להם לממן עסקות גדולות של רכישת אמצעי שליטה, ובזמן שמרבית האשראים הללו עברו לשוק ההון, הם הסיטו את תיקי האשראי שלהם אל עבר משקי הבית, המשכנתאות והעסקים הקטנים, שהם מפוזרים יותר, מסוכנים פחות ורווחיים יותר. כל הסיבות הללו, ובעיקר הביקורת הציבורית, החלישו השנה את מעמדם של הבנקאים.

זמן תשובות

בימים אלה נאלצים הבנקים להתמודד גם עם יישומו של חוק שטרום, שקובע בין השאר כי על הפועלים ולאומי להיפרד מאחזקתם בחברות כרטיסי האשראי ישראכרט (שבה מחזיק הפועלים ב־98.2%) ולאומי קארד (שבה ללאומי בעלות של כ־80%). חברות גדולות, יציבות ותזרימיות אלה תורמות מדי שנה להפועלים ולאומי רווחים של מאות מיליוני שקלים. החברות עשויות להפוך בעתיד לבנקים של ממש, בעידודו של בנק ישראל, ולהוות אלטרנטיבה לבנקים המסורתיים.

לילך אשר טופילסקי
עופר וקנין

חוק נוסף שאיתו התמודדו הבנקים בשנה האחרונה הוא זה שמגביל את שכר הבכירים ל־2.5 מיליון שקל בשנה. החוק, שעבר בכנסת ברוב גדול, הגיע אחרי שהבנקאים סירבו לאמץ את האפשרות הנוחה יותר שהיתה מונחת על שולחנם, ואפשרה חבילות תגמול שנתיות של כ־3.5 מיליון שקל. חרף אזהרותיהם של בכירים במערכת, לא היתה נטישה המונית של מנהלים בעקבות החוק – למרות שהבנקאים מזהירים כי בטווח הארוך הבנקים יתקשו לגייס כוח אדם איכותי.

אתגר אחר שמצפה לבנקים בזמן הקרוב הוא דיוני ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת האשראי שהעניקה מערכת הבנקאות ללווים הגדולים במשק. הוועדה קמה בעקבות קריסתו של פישמן, החייב לבנקים יותר מ־4 מיליארד שקל. הבנקים נערכים לדיוני הוועדה, שיחלו אחרי החגים. ההערכה היא כי הם ייענו לזימונים להגיע לעדות, אך יסרבו להציג מסמכים ופרוטוקולים, בטענה של סודיות בנקאית.

באשר לבנקאים עצמם, הרי שלמנכ"לית לאומי רקפת רוסק־עמינח היתה זו שנה מלאת עשייה. במאי האחרון מלאו חמש שנים למינויה לתפקיד, ובתקופתה הבנק מציג שיפור בתוצאות העסקיות ומצמצם את הפערים מול בנק הפועלים. לאומי סיים את המחצית הראשונה של 2017 עם רווח נקי גבוה של כ־1.5 מיליארד שקל ותשואה להון (יחס בין רווח נקי להון עצמי) של כ־9.6%. סייעו לכך צעדי התייעלות שהואצו ב־2016, בעקבות פרישתם מרצון של כ־700 עובדים, תיק אשראי נקי מהפרשות, ושיפור בפעילות הבנקאית. לראשונה מאז 2011, חזר לאומי לחלק דיווידנדים לבעלי מניותיו. בינתיים הבנק מחלק 20% מהרווח הנקי, ובהמשך צפוי להגדיל את התשלום.

השנה גם השיקה רוסק־עמינח את פרויקט הדגל בקדנציה שלה: הבנק הדיגיטלי נטול הסניפים פפר, שאמור להביא ללאומי התייעלות נוספת. השאלה אם פפר, שמיועד לאוכלוסיית המילניאלז (בני 18־35), אכן יביא בשורה לצרכנים ויתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות, או דווקא יחסום מתחרים מחוץ לבנקאות המסורתית – נותרת פתוחה. בשנה הקרובה צפוי לאומי להמשיך להתייעל, ובקרוב תצא לפועל תוכנית פרישה מרצון של עוד 600 עובדים.

מנכ"ל מזרחי טפחות
תומר אפלבאום

בבנק הגדול בישראל, בנק הפועלים, סגר בתחילת אוגוסט אריק פינטו שנה בתפקיד המנכ"ל. היתה זו שנה לא פשוטה עבור פינטו, ובמהלכה נערמו על שולחנו לא מעט סוגיות שאת חלקן הוא קיבל בירושה מקודמו בתפקיד ומקורבו, ציון קינן. כך למשל, נדרש פינטו להתמודד עם תלונתה של עובדת לשעבר כי קינן הטריד אותה מינית, לכאורה, לפני יותר מעשר שנים, במהלך נסיעה עסקית לקזחסטאן. הפועלים שילם למתלוננת פיצויים מוגדלים של כ־6 מיליון שקל, והפרקליטות החליטה לאחרונה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד קינן.

נושא נוסף שפינטו נדרש לו השנה הוא חקירת המס המתנהלת נגד הפועלים בארצות הברית, בחשד שהבנק סייע ללקוחות אמריקאיים להעלים מס בעשור הקודם. עד כה, החקירה עלתה להפועלים כמיליארד שקל, והיא עלולה להסתיים בקנס בהיקף דומה לזה שהוטל על בנק לאומי בפרשה דומה: כ־1.5 מיליארד שקל.

עד לפני כמה שנים נראה היה שכבר אין שום סיכוי להתאוששותו של בנק דיסקונט. אולם המנכ"לית לילך אשר־טופילסקי, שמונתה לתפקיד בפברואר 2014, מצליחה לחולל שינוי חיובי בבנק. בשנים האחרונות צמצם דיסקונט משמעותית את הפעילות הבינלאומית שלו, והוציא לפועל תוכניות התייעלות שהביאו לצמצום בכוח אדם וסייעו לשיפור ביחס היעילות התפעולית, שהיה הגרוע במערכת במשך זמן רב. דיסקונט ניצל את בעיות ההון של הבנקים הגדולים בכדי להגדיל את תיק האשראי בקצב דו־ספרתי – דבר שהתאפשר גם בזכות הנפקת מניות בהיקף של כ־760 מיליון שקל שבוצעה לפני כשנה, כשהבנק נסחר במחיר שהיווה חצי מההון שלו. כיום נסחר דיסקונט במחיר המהווה כ־73% מהון שלו. עם זאת בפני הבנק עומדים עדיין אתגרים רבים, שהגדול שבהם הוא הטיפול בתיק האשראי שלו שנחשב לפחות איכותי במערכת.

בבנק מזרחי־טפחות, אלדד פרשר משלים בימים אלה ארבע שנים בתפקיד המנכ"ל, כשהוא נהנה מהגאות המתמשכת בשוק המשכנתאות שבו מזרחי נחשב לשחקן הדומיננטי בענף, עם נתח שוק של כ־38%. בקרוב נדע גם האם מזרחי־טפחות יצליח לעשות מהלך משמעותי של רכישת בנק אגוד, עסקה בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל שטומנת בחובה התמודדות לא פשוטה עם כ־1,200 עובדים, שחלקם ייאלצו לפרוש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#