חומת הפחד נסדקה: החלה הספירה לאחור לירידתו של "ביבי המלך" מהבמה - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חומת הפחד נסדקה: החלה הספירה לאחור לירידתו של "ביבי המלך" מהבמה

נתניהו הוא החמצה אדירה. הוא יכול היה לשנות את המדינה. כעת, גם בעקבות חציית הקווים של ראש לשכתו לשעבר ארי הרו - אנו לקראת שינוי דרמטי במארג הכוחות וההשפעה בישראל. מתוך דירוג 100 המשפיעים של מגזין TheMarker

287תגובות
בנימין נתניהו
תמונה מעובדת / ציל

מקום ראשון בדירוג המשפיעים של מגזין TheMarker: ראש הממשלה בנימין נתניהו

נתחיל מהסוף: תיק 2000 של המשטרה, זה שחושף את הקשרים בין ראש הממשלה, האיש החזק בפוליטיקה הישראלית בשני העשורים האחרונים, לבין בעל השליטה והמו"ל של קבוצת "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, האיש החזק השני בארץ במשך תקופה דומה, עשוי לשנות את כל מבנה הכוח ומארג ההשפעה בישראל. השינוי הזה כבר החל, אבל השאלה הגדולה היא מה יהיה הקצב שלו – ואיך המציאות הישראלית תראה בסיומו. 

תיק 2000 היה חבית של חומר נפץ מהרגע שנחשף – מאז שגידי וייץ מ"הארץ" וגיא פלג מחדשות ערוץ 2 חשפו את הסיפור ואת תוכנן של הקלטות השיחות בין נתניהו למוזס. המהות – בגידה בדמוקרטיה – מזעזעת. הנה מדוע: ההקלטות חשפו שראש הממשלה מנהל מזה כ־21 שנים משאים ומתנים עם טייקון המדיה הגדול במדינה, ששולט בעיתון העיקרי ובאתר החדשות הנקרא ביותר, כל פעם כדי ליצור ספין אחר המתאים לשניהם. הפעם הם תיכננו עסקה שהכל בה עקום: בעל כלי התקשורת יעוות את הדיווח העיתונאי שמוצג לציבור, כך שנתניהו יישאר ראש ממשלה לעד; בתמורה, ראש הממשלה יעביר חוק וידבר עם מיליארדר מקורב אליו, כדי לסדר לטייקון המדיה הסדר ששווה לו מאות מיליוני שקלים.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון ספטמבר של מגזין TheMarker. לדירוג המלא של 100 המשפיעים - לחצו כאן

בין השורות נחשפים פרטים שצריכים לשנות את הדרך שבה מעריך הציבור את יחסי הכוח וההשפעה של השניים. נתניהו מבקש ממוזס לרסן את הביקורת של פרשן ערוץ 2, אמנון אברמוביץ, דרישה שמבהירה כי נתניהו חושב שמוזס שולט גם על עיתונאים בכירים שלא עובדים אצלו באופן גלוי, למשל בערוצי הטלוויזיה.

נתניהו אינו טיפש. אפשר להעריך שהוא יודע על מה הוא מדבר, גם אם מוזס עונה לו שאינו שולט באברמוביץ'. זו ראיה לכך שמוזס, גם אם נחלש ביחס לעבר, חזק יותר ממה שחושבים. נתניהו, מצדו, מבהיר שהוא צריך את אישורו של שלדון אדלסון כדי לצמצם את תפוצת "ישראל היום", ואת שיתוף הפעולה של כמה חברי כנסת כדי להעביר את החוקים שיביאו לאותה מטרה. זו הוכחה שכוחו של נתניהו גדול פחות ממה שהציבור חושב. הוא לא כל־יכול. 

רשימת עשרת המשפיעים

את המסקנה הזו לא קשה להוכיח. בעוד נתניהו נאלץ להתמודד שבוע־שבוע ולעתים יום־יום עם ביקורת רציפה מצד "ידיעות אחרונות", "הארץ", ערוץ 10, ערוץ 2, מעריב, כאן וכלי תקשורת אחרים, גם מחו"ל, וביקורות אלה הן גם פוליטיות, גם אישיות וגם כלכליות – מוזס לא מתמודד עם שום ביקורת, למרות השפעתו הרבה. כמעט ולא נעשה עליו שום תחקיר, לא כותבים עליו ולא עוקבים אחרי מעשיו. העסקים שלו עלומים. המצב הכספי של הקבוצה שבבעלותו סודי. בשונה מלשכת ראש הממשלה, המידע לא דולף מהנהלת "ידיעות". מידע על יחסיו של מוזס עם טייקונים ופוליטיקאים, אפשר לחלץ בעיקר מתוכני העיתון.

עד לאחרונה, בישראל ובחלק מהעיתונים בחו"ל, נקבע באופן נחרץ ש"ביבי המלך" (King Bibi, כפי שכונה על שער המגזין "טיים") שולט בתקשורת הישראלית. אך למרות מאמצים וניסיונות להשפיע על התקשורת, במציאות זה פשוט לא נכון, וריבוי הביקורת עליו מוכיח זאת. נתניהו לא נהנה מהיחס התקשורתי שמקבלים ארדואן בטורקיה או פוטין ברוסיה, וגם לא מהנימוס האירופאי היחסי שבו עטוף הטיפול בראשי ממשלה במדינות מערביות רבות. מוזס, לעומת זאת, בהחלט שולט בחלקים גדולים בתקשורת, או לפחות שלט בה בשני העשורים האחרונים. 

אלא שהדינמיקה הזו צפויה להשתנות אם וכאשר ייחשפו העדויות המלאות של ארי הרו, לשעבר ראש הלשכה וראש הסגל של ראש הממשלה, שחתם עם הפרקליטות על הסכם עד מדינה – וכעת מצופה ממנו שיספר את כל מה שהוא יודע על נתניהו והמגעים שלו עם התקשורת ועם טייקונים. 

הסכם עד המדינה של הרו סומן כרעידת אדמה, ובצדק, גם אם לא מהסיבות שכולם חושבים. הרו עשוי להפתיע ולספק נגד נתניהו "ראיית זהב" מפלילה. אך גם בלעדיה, המעבר שלו לצד השני הוא התפתחות יוצאת דופן. בתפקידו כראש הלשכה וכאיש ביצוע של מגעים עדינים עם טייקונים וברוני תקשורת, הרו היה האיש המקורב ביותר לנתניהו. הוא יודע עליו המון, ולכן החלטתו לנטוש את נתניהו מעבירה לכל המערכת השלטונית מסר חזק וברור: ראש הממשלה פגיע. הפחד ממנו פחת. כל אדם יכול לפעול עתה למען האינטרסים של עצמו, מבלי לחשוש שנתניהו יעניש אותו. להערכת בעלי ניסיון שכבר ראו כיצד מנגנונים חזקים נופלים, בין אם אלה טייקונים או ראשי ממשלות, סדק כזה בחומת הפחד נראה כבלתי ניתן לאיחוי. הוא מעיד שתהליך ירידתו מהבמה של בנימין נתניהו יצא לדרך, גם אם ייקח זמן. 

"המלך ביבי": שער מגזין "טיים"

מפה חדשה

ראש הממשלה אמנם בחר בשנים האחרונות להתרחק מטיפול בעסקי הכלכלה ולהשאיר אותם לשותפים קואליציוניים — קודם יאיר לפיד ולאחר מכן משה כחלון — אך כאשר כבר נכנס לכלכלה, הוא גרם בעיקר לנזקים.

הנה שתי דוגמאות: נתניהו עסק באופן אינטנסיבי במתווה הגז ושיווק אותו באגרסיביות, והציבור קיבל מונופול גז ומחירי גז וחשמל מופקעים; הוא מינה את עצמו לשר התקשורת, והציבור הישראלי קיבל את פרשת בזק — שבה נחשד חברו שאול אלוביץ' בתיאום שוטף עם מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שאותו מינה נתניהו.

גם בשאר תחומי אחריותו נתניהו לא עשה הרבה בשנים האחרונות. למעט נסיעות רבות לחו"ל ותלונות כלפי התקשורת, שלטענתו אינה משקפת נכונה את הישגיו הדיפלומטיים, נתניהו עוסק בימים אלה בעיקר בהישרדות, וזה לא קל.

תיק 2000 הוא לא החקירה היחידה נגדו; הוא מתמודד גם עם תיק 1000 הנוגע למתנות במאות אלפי שקלים שקיבל מאיש העסקים ארנון מילצ'ן, לרבות סיגרים ושמפניה. הוא הודף את החששות לשחיתות בפרשת הצוללות, הידועה כתיק 3000, שבו הוא לא חשוד כרגע, אך מעורב בו מקורבו ועורך דינו האישי דוד שמרון. גם בתיק זה נחתם הסכם עד מדינה עם דמות מרכזית — נציג המספנה הגרמנית, מיקי גנור.

בעיקר, נתניהו מתמודד עם מה שנראה כמו סחף ציבורי נגד הלגיטימיות של כהונתו — מגמה שבאה לידי ביטוי בהפגנות השבועיות סמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. אלפי האנשים המתקבצים בפתח תקוה מדי מוצאי שבת דורשים ממנדלבליט לזרז את חקירות ראש הממשלה ולהגיש כתבי אישום נגד נתניהו. זה לא צריך להפתיע. מרגע שנתניהו החל להסביר כי "מותר לקבל מתנות מחברים" — לא פחות מהכשרה של שחיתות אישית מצדו של ראש המדינה — התערער האמון בו גם אצל בוחרים שמסכימים עם תפישתו המדינית והכלכלית.

הכוורת נחקרת

איך יגיב נתניהו לכל המתקפות האלה? על פי הערכה נפוצה אחת, בחודשים הקרובים הוא ימצא אמתלה כלשהי להכריז על בחירות חדשות. תרגיל כזה יכניס את המערכת הפוליטית לסחרור, ויאפיל על הדיונים והשיח הציבורי בחקירותיו. אם יזכה פעם נוספת ברוב, כפי שגם הוא וגם הסקרים מעריכים, נתניהו מרגיש שיתחזק מעמדו המוסרי מול הפרקליטות — מתוך תפישה שמרגע שכל הציבור יודע על החקירות והחשדות ובכל זאת בוחר בו, הרי שאין עניין ציבורי בחקירות הללו.

האם המהלך יצלח? לכאורה הוא מיותר. אם מנדלבליט והפרקליטות בוחנים רק את הראיות המשפטיות ויחליטו על הגשת כתב אישום, הרי שהם יעשו כך בין אם הוא מכהן בממשלה הנוכחית ובין אם בממשלה הבאה, לאחר עוד סבב של בחירות.

בכל תסריט, איש במערכת הפוליטית לא מצפה מנתניהו לפעילות שלטונית משמעותית, ודאי שלא לרפורמות כלכליות־חברתיות או עיסוק באיכות החיים של הציבור — למעט המשך ניהול קרב ההישרדות שלו, יחד עם פעולות שכל מטרתן הסחת השיח הציבורי מהחקירות וההפגנות נגדו.

זו, כמובן, החמצה אדירה. נתניהו הוכיח בעבר שהוא יכול להיות רפורמטור גדול בזירה הכלכלית־חברתית, עם פרויקטים שמהם נהנה כיום הציבור כמו הרפורמה בסלולר, ועדת בכר וועדת הריכוזיות. עם הכוח הפוליטי שבידיו ועם גיבוי של כלכלה חזקה, אבטלה נמוכה וקופת אוצר עתירת מזומנים — נתניהו היה יכול לשנות את המדינה ולהכין אותה לאתגרים של השנים הבאות.

בנימין נתניהו נוני מוזס קריקטורה
ערן וולקובסקי

בקרב הכנופיות הזה שני הצדדים ייפגעו

במקרה שנתניהו בכל זאת יפתיע ובעקבות הגשת כתב אישום יפרוש מתפקידו או יודיע על נבצרות — מי יהיה המלך החדש? גם אם רוב הפרשנים משוכנעים שהיורש יגיע משורות הליכוד, ושלאיש מהצמד יאיר לפיד ואבי גבאי אין סיכוי ריאלי להעביר את משפחותיהם לרחוב בלפור, דבר אחד ברור: גם המלך השני, מוזס, צפוי לאבד את כוחו. בסיבוב הזה של קרב הכנופיות בין משפחת נתניהו לבין חמולת מוזס, שניהם ייפגעו, והפגיעה תהיה קשה פי כמה אם יוגשו נגד השניים כתבי אישום בגין העסקה שניסו לרקוח.

זו מסקנה שאינה מובנת מאליה. בעוד שנתניהו הפוליטיקאי יצטרך בהסתברות גבוהה לפנות את מקומו, מוזס הוא בעלים של עיתון שאינו עומד לבחירת הציבור. לכאורה, אפילו אם יורשע, הוא יוכל להמשיך ולהכתיב את הקו המערכתי ולערוך את העיתון בהתאם לאינטרסים שלו. אלא שזו פיקציה. עורכים ועיתונאים אינם חיילים בארגון פשע. השאיפה שלהם היא לעשות את הדבר הנכון, הם רוצים להיות עצמאים ולהפעיל שיקול דעת משלהם. הסתבכות של מוזס בכתב אישום פלילי תחזק מאוד את הנחישות שלהם להיות כאלה. גם אצל מוזס, כמו אצל נתניהו או בסביבתם של טייקונים, לאפקט הפחד יש חשיבות גדולה, ומרגע שנפרץ הסדק, הדברים משתנים, לעתים במהירות מפתיעה.

כשנוצר ואקום של כוח השפעה, הוא בדרך כלל מתמלא במהירות. אבל אנחנו אפילו לא בטוחים שבמקום מלך השלטון נתניהו ומלך העיתון מוזס יגיעו מלכים חדשים. לפעמים מלך חדש מחליף את הקודם, אך לעתים כל השיטה משתנה וההשפעה החדשה מתחלקת בין רבים. בצד הפוליטי ברור שיהיה ראש ממשלה אחר, אבל ספק אם יהיה לו את הכוח שיהיה לנתניהו. תסריט של ראש ממשלה שצריך להתחשב בהרבה מאוד אילוצים פוליטיים הוא סביר. ואילו בצד התקשורת, לא מחויב המציאות שיקום אדם אחד שיש לו השפעה מעל כל האחרים. סביבה שבה יהיו כמה מוקדי כוח שווים בכוחם, המתחרים ביניהם בשוק המסחרי ובשוק הדעות, היא חלופה אפשרית.

בנימין נתניהו וארי הרו
דניאל בר און גיני

זו אפילו חלופה טובה לציבור. מציאות שבה אין מוקד כוח אחד בעוצמה שהיתה לנתניהו ולמוזס עדיפה על פני מה שהכרנו עד כה. כמעט כולם ייצאו ממנה נשכרים. פוליטיקאים ייהנו מעולם ללא עיתון אחד שקובע את גורלם, ללא התלות בנתניהו או במוזס. הרשימות השחורות והרשימות הלבנות של מוזס — כפי שתוארו על ידי אלדד יניב — יחלפו מהעולם. אנשי העסקים יתחלקו לשניים. אלה שהיו מקורבים למוזס, יפסידו: כבר לא תעמוד להם ההגנה האוטומטית של קבוצת "ידיעות". אחרים יאהבו את העולם החדש.

בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ', למשל, לא יוכל עוד לעצור את הרפורמות בשוק התקשורת. יצחק תשובה, שקיבל גיבוי יוצא דופן מנתניהו בדיונים על מתווה הגז, כבר לא ייהנה מהרוח הגבית שלו. והעיתונאים? הם יראו יותר מבעבר את העולם דרך נקודת המבט של הקוראים שלהם — הציבור שאינו מחובר למוקדי כוח — ולא דרך העיניים של בעל השליטה והחברים שלו. לאורך זמן, כלכלת ישראל תיראה אחרת.

ומה אם היועץ מנדלבליט ידחה את ההחלטה עד אחרי הבחירות או יגנוז את כל התיקים? גם אז יתחולל השינוי, אך הוא יהיה אטי והדרגתי יותר. תיק 2000 של ביבי ונוני הוא מפץ. השאלה היא אם זהו מפץ רועש — או שריקה צורמת שתלווה את הציבור תקופה ממושכת.

100 המשפיעים, נתניהו, מנדלבליט, מוזס
ניר קידר, עופר וקנין וליאור מזרחי

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון ספטמבר של מגזין TheMarker. לדירוג המלא של 100 המשפיעים - לחצו כאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם