"חברות ציבוריות ללא גרעין שליטה, סופן להיכחד" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מהות הפירמה

"חברות ציבוריות ללא גרעין שליטה, סופן להיכחד"

אולי זה הגיל, אולי זה גם ההון אישי המשחרר משיקולי פרנסה, או העובדה שאסם כבר אינה מחויבת לדווח על עסקיה. איתן אבריאל תפס את דן פרופר לשיחה על החיים, עסקים ותעשיינים נכחדים

תגובות

תעשיינים גדולים, בעיקר כאלה שנהנים ממעמד של דואופול, זהירים בדרך כלל בפרשנות הציבורית שלהם, והם זהירים עוד יותר לאחר המחאה הציבורית נגד טייקונים ויוקר המחיה. לעומתם, דן פרופר, בן 76, נצר לאחת ממשפחות המייסדים וכיום יו"ר דירקטוריון אסם, אחת משתי חברות המזון הגדולות בישראל יחד קבוצת שטראוס, לא מהסס להגיד את מה שהוא חושב.

מדוע? אולי זהו הגיל. אולי זהו ההון אישי, הפוטר אותו ואת משפחתו מבעיות פרנסה. אולי זו העובדה שאסם נמכרה במלואה לקונצרן המזון השווייצרי נסטלה, יצאה מהבורסה ואינה מחויבת כיום לכל דיווח ציבורי על עסקיה.

אנחנו לא יודעים מה היו בעבר העמדות האמיתיות של פרופר, מזקני השבט של תעשייני ישראל ולשעבר יו"ר ההתאחדות, אבל כיום הוא מפתיע בשורה של תובנות ליברליות שלא היו מביישות את צעירי המחאה, או את הארגוניים החברתיים שהפגינו נגדו. מהפך?

פגשתי אותו בלשכתו המרווחת באזור התעשייה של שהם, שכשמאחוריו תעודות ממוסגרות, ביניהן זו של יו"ר התאחדות התעשיינים, אות הוקרה של ההסתדרות, שבו הוא גאה במיוחד, וגם שער מלפני כמה שנים של מגזין TheMarker, הנושא את תמונתו.

אייל טואג

הגישה העסקית המקובלת ב–40 השנים האחרונות, שעוצבה על ידי כלכלנים אמריקאים כמו מילטון פרידמן ומייק ג'נסן, קובעת שמטרתו של ארגון עסקי היא אחת ויחידה: השאת ערך המניה של החברה. בשנים האחרונות מערערים על כך, ורבים טוענים שמטרת הפירמה רחבה יותר וכוללת מחויבות לקבוצות בעלי עניין נוספות ולקהילה כולה. איפה אתה עומד בשאלה הזו?

"חברות ציבוריות ללא גרעין שליטה, בעיקר באמריקה, סופן להיכחד. ללא שליטה, במשך הזמן, ההנהלה השכירה משתלטת על החברה, ממנה בעצמה את הדירקטורים וכולם נותנים אחד לשני אופציות ומניות, וכך מחיר המניות נהפך למקודש עבורם. הם אמנם מסבירים שזה מה שחשוב לחברה, אבל האמת היא שהשיקול העיקרי הוא להשיא את הרווחים האישיים שלהם – וכך מנהלים הגיעו לתשלומים דמיוניים של עשרות מיליוני דולרים לעצמם. הם מעלים את ערך המניות באופן מלאכותי. הם יוצרים אירועים שנראים לכאורה חשובים לחברה אך אינם באמת כאלה, כמו רכישות או פרסומים. הדירקטורים לוקחים חלק בזה. כל הניהול הוא לטווח קצר, הם מזניחים השקעות, מחקר ופיתוח, ובסוף החברה שוקעת כי הטווח הארוך אינו מעניין את ההנהלה. המנהלים לא סובלים מזה כי בטווח הארוך הם לא יהיו בחברה וימכרו את המניות. התוצאה היא שהחברות ישקעו כי הן לא יוכלו להתחרות עם חברות בעלות גרעין שליטה, או חברות פרטיות – שכן פועלות לטווח ארוך".

זו תחזית קשה לרוב החברות הגדולות בבורסה האמריקאית ולחברות רבות בישראל. אפשר לעצור את זה?

"מתקיים כאן כשל שוק, שיתוקן רק אם המחוקק יתערב – וזו לא תהיה התערבות סימפטית. איך? למשל על ידי הגבלה או איסור על חלוקת מניות ואופציות למנהלים".

אופציות הוכנסו למגזר העסקי לאחר שזוהתה באקדמיה "בעיית הסוכן" - המנהל השכיר שחושב על עצמו בלבד ולא על האינטרסים של בעלי השליטה ובעלי המניות. בעקבות כך המציאו מכשיר שאמור להצמיד את האינטרס של החברה לזה של המנהלים. מה רע בכך?

"חלוקת אופציות אמנם קצת יותר טובה מחלוקת מניות, אבל זה תלוי בהבשלה ובהיקף. אסור שאופציות ומניות יהוו יותר משליש מחבילת התגמול של מנהל. אופציות לחמש שנים הן דבר סביר, אבל גם הן לא באמת פותרות את הבעיה בטווח הארוך".

אני מבין מדבריך שגם הדירקטורים לוקחים חלק בחגיגה, ולא ממלאים את תפקידם. איך אפשר לגרום לדירקטורים למלא את ייעודם העיקרי - בקרה על הנהלת החברה?

"דווקא החוק הישראלי, בשונה מזה האמריקאי, מגדיר נכונה את התפקיד של הדירקטורים – לדאוג לחברה. הייתי רוצה לראות יותר תביעות ייצוגיות, שזו הדרך היחידה שאני מכיר להפעלת לחץ על דירקטורים. גם משקיעים מוסדיים צריכים להביא בחשבון מי יושב בדירקטוריונים של החברה שבה הם מבקשים להשקיע, על פי מידת העצמאות שלהם. המוסדיים הם בעלי כוח אדיר. אני בדרך כלל בעד גזרים, אבל אם הגזר לא עובד – צריך לפעמים להוציא את המקל".

כל זה דורש רגולציה. אבל אתה, ורבים מאנשי העסקים, זועקים נגד רגולציה. איך הדברים מסתדרים?

"יש עודף רגולציה. קח את הבורסה: בשביל לתפוס גנבים, לא צריכים לשים את כולם באזיקים. אני רואה את רשות ני"ע עושה את העבודה באומץ ובדרך חכמה, אך העובדה היא שחברה כמו אסם נאלצה לצאת מהבורסה וכמות ההנפקות החדשות לא גדולה. הבורסה צריכה להיות מקום שדרכו כספי הציבור מופנים להשקעה בבניית המדינה, ולא בחברות נדל"ן אמריקאיות. צריך ליצור אטרקטיביות להשקעות כאלה, למשל באמצעות פערי מיסוי – ואני מדבר על הטבות למשקיעים, לציבור, ולא לבעלי השליטה".

לא קמים בישראל הרבה מפעלים חדשים, אם בכלל. מדוע? הרי אומרים שהיום כבר לא צריך עובדים זולים, כי טכנולוגיה יכולה להחליף אותם.

"נכון. המעמד של אנשי עסקים בישראל ירד. קוראים להם 'טייקונים'. עד המחאה החברתית, תעשיינים התהלכו בתחושת גאווה, עם חזה נפוח. כיום רבים מרגישים לא רצויים, בשפל המדרגה. התחושה היא שירדה יוקרתה של התעשייה, שלא רוצים ייצור מקומי, רק יבוא זול. בחמש השנים האחרונות היצור המקומי עלה רק ב־13%, מול עלייה של 68% ביבוא. זה לא הכל: השקל החזק פגע בנו ועוזר ליבוא. ויש מחסור גדול של עובדים בתעשייה. למה? כי כולם הולכים לענפי השירותים ולמגזר הציבורי".

ככל שבדקנו ושאלנו זיהינו רק הערצה ליצואנים, להייטק, למפעלים מוצלחים ולאנשים שמערערים על הסטטוס־קוו הישן. הביקורת היא נגד מונופולים, פירמידות, רכישות ממנופות, תספורות ואשראי בנקאי למקורבים. אולי אתה מסתובב בעיקר עם אנשים כאלה?

"אני חייב להודות: בשנות ה־80 לא ראינו את הייטק מגיע. זו היתה הפתעה, לא הבנו את זה. כשהייתי יו"ר התאחדות התעשיינים שאלנו את עצמנו מה נעשה עם פליטי התעשייה הביטחונית, שפוטרו אז בעקבות החלטות של יצחק רבין, ומה נעשה עם כל העולים החדשים מרוסיה. לא בדיוק היו לנו פתרונות. והנה, תוך תקופה לא ארוכה, צמח בארץ יער של חברות ההייטק. זה נהדר, אבל יש מה לשפר. רוב ההייטק רואה כתכלית את האקזיט, שזה טוב להנהלה ולבעלים אבל לא נותן הרבה למדינה. החברות רשומות בחו"ל, אין הרבה הכנסות ממס ואין יצירה לטווח ארוך. שנית, נוצרים לנו בישראל שני מעמדות: המיליונרים של ההייטק, וכל השאר. צריך למצוא דרך לשלב את כל שאר המדינה בהצלחה הזו".

ההייטק כאן כדי להישאר, או שזו בועה שתתפוצץ?

"ההייטק נראה טוב. לדעתי הוא אפילו יתקדם עוד יותר. שים לב שזה קצת בעייתי, כי המיליארדים שנכנסים לארץ מההייטק מחזקים את השקל – והשקל החזק פוגע בייצור המקומי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#