למי מרוחה חמאה על הראש - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
האותיות הקטנות

למי מרוחה חמאה על הראש

האם חברי הכנסת בוועדה לחקירת קריסתו של אליעזר פישמן צריכים לחשוף את היקף האשראי ואת גובה המשכנתה שהם עצמם לקחו מהבנקים?

3תגובות

אחד המהלכים המשמעותיים של קיץ 2017 הוא הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר היווצרות החובות של איש העסקים אליעזר פישמן. בראש הוועדה עומד חבר הכנסת איתן כבל, והקמתה התאפשרה לאחר שבנק ישראל הסיר את התנגדותו העיקשת להקמתה.

זו יכולה להיות הזדמנות חד־פעמית ללכת רחוק ולחשוף את עומק החידלון במערכת הבנקאית בכל הנוגע ליחסי הבנקים עם הטייקונים. הבנקים, בוודאי הגדולים שבהם, הם הגופים החזקים במשק, בשל האשראי הרב שעליו הם חולשים. מטבע הדברים הם גם נותנים הלוואות למפלגות ולחברי הכנסת, כמו לשאר האזרחים.

אמיל סלמן

"זה רק חלק מהעניין", אומר גורם המכיר את הממשק שבין הבנקאים לפוליטיקה, "חברי כנסת הם גם אנשים שיכולים לסדר לחבר או מקורב פגישה עם מנכ"ל של בנק, דבר שעושה כבוד ומנפח את האגו. כדאי לזכור שגם לח"כים יש חיים אחרי שיעזבו את הכנסת והם ירצו לשמור על קשר טוב עם הבנקים".

במסדרונות הכנסת התגלגל רעיון שהחברים בוועדה יחשפו את הצהרות ההון שלהם בסוגיות הקשורות לבנקים, כדי שכל האינטרסים שלהם יונחו על השולחן, לשם השקיפות ולמניעת לחצים מאחורי הקלעים. מתוך 11 חברי הוועדה, ארבעה מסרו בעבר פרטים לתקשורת על הצהרות ההון שלהם – כבל, רועי פולקמן, בצלאל סמוטריץ' וחיים ילין. לכבל, לדוגמה, יש משכנתה בגובה של כ־900 אלף שקל מבנק מזרחי־טפחות, ולפולקמן משכנתה של כ־600 אלף שקל מבנק אגוד.

ניר קידר

"אני לא אכפה על חברי הכנסת לחשוף את הצהרות ההון, אבל זה יהיה מעשה נבון מצדם", אומר כבל, "אני לא חושב שיש מה לפחד מהבנקים. אני בין המחוקקים המובילים נגדם. ברמה הערכית, באותו יום שאעשה חשבון לבנקים, אני אהיה בצרות צרורות, וגם הם".

לדברי פולקמן, "החיבור הזה הוא קצת רחוק. מה יעשה לי הבנק? יגיד לי פולקמן, אני מכפיל לך את הריבית?". לדבריו, טוב תעשה הוועדה אם תתמקד בתפקוד הרגולטורים. "יש הרבה שאלות שצריך לשאול קודם כל את הרגולטורים לפני הבנקים והגופים האחרים", הוא אומר, "צריך להיות דיון על אופייה של הרגולציה. זו שאלה מהותית יותר. אני לא עורך ציד מכשפות למערכת הבנקאית. הם לא פילנתרופים, הם באים לעשות כסף. המטרה כאן היא לדייק את תפקידה של הרגולציה ואת היכולות של הרגולטור לעצור אירועים מהסוג של פישמן".

גם חברת הכנסת איילת נחמיאס־ורבין, שהיתה מיוזמי הקמת הוועדה, סבורה שבמוקד הדיונים צריכים להיות הרגולטורים. "אותי מטריד שלפיקוח על הבנקים היה לפני שנים מידע על כך שפישמן היה בחדלות פירעון. זה מטריד אותי יותר מהבנקאים כי מהם יש לי ציפיות אחרות".

איילת נחמיאס ורבין
מוטי מילרוד
בצלאל סמוטריץ
אמיל סלמן
חיים ילין
דוברות הכנסת

לנחמיאס־ורבין יש קשר מזווית שונה לבנקים. בעלה, עברי ורבין, הוא בעל משרד המייעץ בנושאי אחריות תאגידית. לוורבין לקוחות רבים מהמגזר העסקי, ובהם בנק לאומי, אגוד ומזרחי־טפחות. לנחמיאס־ורבין יש גם מניות בחברת תבליט פלסטיק, חברה משפחתית שבראשה עמדה לפני שנבחרה לכנסת. מאז בחירתה, המניות עברו לנאמנות. החברה לקחה אשראי מהמערכת הבנקאית, והפרטים שמורים אצל מבקר המדינה. "אני יודעת עם איזה בנקים החברה עבדה", היא אומרת, "אבל אני הקמתי את ועדת החקירה, איזה טענות אפשר להעלות כלפי?".

חבר נוסף בוועדה הוא דב חנין מהרשימה המשותפת. חנין סבור שהרעיון לחשוף פרטים מהצהרות ההון של חברי הוועדה נולד במוחם של גורמים הקשורים לבנקים ומבקשים לפגוע בעבודת הוועדה. "ההסדר הקיים הוא נכון מאוד", הוא אומר, "אם לחבר בוועדה יש ניגוד עניינים הוא צריך להצהיר על כך בפני הוועדה. כל החומרים נמצאים אצל המבקר, כך שאם תעלה טענה לניגוד עניינים ניתן יהיה לבדוק אותה. נעשה מאמץ עצום לסכל את עבודת הוועדה, ואני מכיר את הטכניקות של הצד השני. ההצעה לחשוף את הצהרות ההון, נועדה לסנדל את עבודתנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#