תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלכלת סתלבט: איך לנוח במקום לעבוד - ועוד לקבל על זה משכורת

לכתבה
רובוטים במפעל פולקסווגן בגרמניהJens Meyer/אי־פי

היוזמה לספק הכנסה בסיסית לכל אדם, ללא צורך בעבודה, זוכה לתמיכת כמה מהאנשים המשפיעים ביותר בעמק הסיליקון ובעולם - מארק צוקרברג, ביל גייטס, אילון מאסק וריי קורצוויל. האם מהפכת הרובוטים, האוטומציה והבינה המלאכותית תביא לעידן של שפע חסר תקדים או לאבטלה המונית?

37תגובות

במרחק של שני דורות טכנולוגיים, ביל גייטס בשנות התשעים ומארק צוקרברג בעשור האחרון הם שניים מהאנשים שהשפיעו עמוקות לא רק על תעשיית הטכנולוגיה, אלא גם על שוק התעסוקה. מערכת ההפעלה ווינדוז של מיקרוסופט, שהשתלטה על השוק בזכות אסטרטגיה אגרסיבית במיוחד שנקט המייסד גייטס, גרמה למיליארד עובדים בעולם להתנהל בוורד, אקסל ודפדפן אקספלורר וחייבה מגזרים שלמים לפתח מערכות ותוכנות שיתכתבו עם המוצרים של ענקית התוכנה. פייסבוק של צוקרברג לא רק הקימה שוק חדש וצומח של משרות שכל תכליתן הוא ניהול פעילות ברשת החברתית, אלא גם מחוללת שינויים מרחיקי לכת בענפים כמו עיתונות, שיווק ופרסום, ושינתה את האופן בו תאגידים פרטיים וגופים ציבוריים פועלים מול הקהל שלהם.

אבל ייתכן שההשפעות של גייטס וצוקרברג על שוק העבודה בשלושת העשורים האחרונים, הן כאין וכאפס לעומת מה שהטכנולוגיה מכינה לנו לשלושת העשורים הבאים. בחודשים האחרונים השמיעו הן גייטס והן צוקרברג אזהרות קודרות בנוגע להשלכות המטלטלות של מהפכת האוטומציה והבינה המלאכותית על עולם העבודה, על רקע שלל תחזיות מרחיקות לכת בנוגע לתמורות הצפויות בתחום. הנה כמה מהן: חברת הייעוץ וראיית החשבון PwC צופה כי רובוטים עתידים למלא לא פחות משליש מהמשרות בעולם המערבי עד 2030; חברת הייעוץ בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG) מעריכה שעד 2025 הרובוטים יהיו אחראים לכ־25% מכל עבודת הייצור העולם – על חשבונם של בני אדם; חברת המחקר פורסטר פרסמה השנה תחזית לפיה בארצות הברית לבדה רובוטים יחסלו בתוך עשור כ־25 מיליון משרות, אבל גם ייווצרו כ־15 מיליון משרות חדשות – כ־10% מכוח העבודה.

חלק מהטלטלה הזאת כבר מתרחשת מתחת לאפנו: לפי נתונים של איגוד הרובוטיקה הבינלאומי, ב־2015 נרשמה עלייה של 15% במשלוחי רובוטים ומערכות אוטומציה לחברות, וחלה עלייה חדה בביקוש לרובוטים במגזרים כמו בריאות, ציוד רפואי ומכשירים לצרכים ביתיים ואישיים. הסיבה המרכזית להחלפתם של עובדים בשר ודם ברובוטים היא יעילות: BCG מעריכה כי מהפכת הרובוטים תתרום לעלייה של 30% ביעילות העבודה ולירידה של עד 18% בעלויות העבודה.

צוקרברג, שנשר מאוניברסיטת הרווארד כדי לפתח את פייסבוק, חזר במאי השנה למוסד האקדמי המוביל בארצות הברית כדי לקבל תואר דוקטור של כבוד, והקדיש חלק מהנאום שנשא בפני בוגרי מחזור 2017 לתחזית קודרת על שוק העבודה שמצפה להם. "הדור שלנו יצטרך להתמודד עם עשרות מיליוני משרות שיוחלפו בידי אוטומציה כמו מכוניות ומשאיות אוטונומיות", אמר צוקרברג, שהרשת החברתית שהקים הפכה לממלאת החלל המרכזית של האינדיבידואל בימינו – של זמן, של חברה אנושית, ולעתים של ניסיון למצוא משמעות בעולם כאוטי. "כשההורים שלנו סיימו את לימודיהם, המשמעות לחיים הגיעה ממקום העבודה, מהכנסייה, מהקהילה. אבל כיום, טכנולוגיה ואוטומציה מעלימות משרות רבות, החברות בתוך קהילות נמצאת בירידה ואנשים רבים חשים מדוכאים ומנוכרים, ומחפשים דרך למלא את החלל".

ריי קורצווייל: "אנחנו מתקרבים למצב שבו כל אחד יוכל לחיות חיים טובים מאוד, באמצעות התמיכה שהחברה שלנו מספקת. התשואה האדירה שאנחנו רואים בתעשיית הטכנולוגיה חודרת כעת למוצרים פיזיים כמו מזון, אנרגיה ומוצרים חומריים אחרים, מאחר שכולם מיוצרים באמצעות טכנולוגיות מידע"

בלומברג

בהמשך דבריו פנה לקהל: "בוגרי מחזור 2017, אתם מסיימים את לימודיכם בעולם שזקוק למטרה לרבים מהורינו היו משרות יציבות לאורך הקריירות שלהם. הבוגרים של היום יצטרכו לסלול את דרכם בעצמם, אבל יש להם את החופש להיכשל ולנסות שוב". אולי בוגרי הרווארד, שמגיעים לרוב מבתים אמידים ומרכיבים את האליטה הכלכלית־אקדמית של ארצות הברית כבר דורות, יהנו מהאפשרות להיכשל ולנסות שוב; ספק אם היא תעמוד גם בפני מיליוני עובדים בשכר נמוך שנאלצים ליטול הלוואות רק כדי ללמוד בקולג' ציבורי מקומי, ומנהלים מאבק הישרדות בשוק תעסוקה שבו היציבות והביטחון התעסוקתי הוחלפו בפערי הכנסות הולכים וגוברים, וחרדה מפנסיה מתכווצת לאור העלייה בתוחלת החיים.

הכל בזול

אחד הפתרונות שהציע לאחרונה צוקרברג לעולם שיוכתב יותר ויותר על ידי רובוטים, הוא שחרור האדם מהחרדה לגבי עתיד פרנסתו באמצעות מתן הכנסה בסיסית לכל אחד. לפי צוקרברג, הכנסה בסיסית מהממשלה, שתמומן מכספי מסים, תאפשר לנתב את המשאבים הרבים שמקדיש אדם לעבודתו לשם קיום כלכלי לטובת התמקדות ביזמות, בתחביבים, בפעילויות פנאי ובעשיית טוב לעצמו ולסביבה – מה שבסופו של דבר יגדיל את הטוב הכללי ואת שביעות הרצון של האינדיבידואל והחברה.

הקריאה של צוקרברג להנהיג הכנסה בסיסית זכתה להדים רבים בתקשורת בחודשים האחרונים, שעה שהיא מקודמת על ידי עוד שניים מהאנשים המשפיעים ביותר בארצות הברית כיום: יזם הטכנולוגיה אילון מאסק, בעלי החברות טסלה, SpaceX וסולאר סיטי; והעתידן ריי קורצווייל, מייסד אוניברסיטת הסינגולריות בקליפורניה המשמש מאז 2012 גם מנהל פרויקטים מיוחדים בגוגל. בנאום שנשא בדובאי בפברואר, בפסגת World Government השנתית, אמר מאסק כי מהפכת האוטומציה תחייב מתן הכנסה בסיסית לכולם. "בעתיד יהיו פחות ופחות משרות שרובוט לא יוכל לעשות טוב יותר מאדם. אני רוצה להיות ברור – אלה לא דברים שאני רוצה שיקרו, אלה הם דברים שאני חושב שככל הנראה יקרו".

CHINA STRINGER NETWORK/רוי

בשנים האחרונות נודע מאסק בתחזיות האפוקליפטיות שלו למין האנושי. האוטומציה, הוא טוען, תגרום להוזלה משמעותית של כל המוצרים בשל היעילות האדירה של ייצור על ידי רובוטים, כך שבמקרים רבים כסף יאבד חלק גדול מהערך שלו. "עם האוטומציה יגיע גם שפע. כמעט כל דבר ייעשה זול מאוד", חזה מאסק. מציאות כזאת תשנה שני דברים בסיסיים מאוד בחייהם של רוב האנשים, שכיום מתפרנסים מעבודה כדי לממן לעצמם רכישת מוצרים – ממכונית דרך קניות בסופר ועד שירותי בריאות. כשרובוטים יחליפו עובדים בשר ודם, וכשבעקבות זאת יצנחו מחירי המוצרים, בני אדם יוכלו פשוט לקבל הכנסה בסיסית שתחליף את הפרנסה שלהם ותאפשר להם לרכוש מוצרים. כך יתפנה להם הרבה מאוד זמן לעסוק במימוש יכולות, בתחביבים, בבילוי יותר זמן עם משפחה וחברים, ובאופן כללי לשאוב סיפוק גדול יותר מהחיים.

קורצווייל הוא האופטימי מבין השניים. "נוכל להיכנס לעידן של שפע, כשהמדע והטכנולוגיה יוכלו להעניק לכולנו חיים טובים יותר", כתב בבלוג שלו במאי. "אנחנו רוצים לעשות זאת בדרך שלא תהרוס את התמריצים של אנשים לתרום לחברה, כך שהשאלה היא איך נוכל להגיע לשם". קורצווייל מציין כי כבר כיום הממשלה למעשה מספקת הכנסה קבועה לאזרחי ארצות הברית בצורת תלושי מזון, תשלומי ביטוח לאומי ותוכניות בריאות כמו מדיקייד ומדיקר. "אנחנו מתקרבים למצב שבו כל אחד יוכל לחיות חיים טובים מאוד, באמצעות התמיכה שהחברה שלנו מספקת. התשואה האדירה שאנחנו רואים בתעשיית הטכנולוגיה חודרת כעת למוצרים פיזיים כמו מזון, אנרגיה ומוצרים חומריים אחרים, מאחר שכולם מיוצרים באמצעות טכנולוגיות מידע, כמו מדפסות תלת־ממד, חקלאות אנכית ואנרגיה סולארית", כתב קורצווייל.

קורצווייל חוזה כי למתן הכנסה בסיסית, שתספק לאנשים רשת ביטחון פיננסית, יהיו השלכות חיוביות מרחיקות לכת על הכלכלה. לשיטתו, הכנסה בסיסית תוכל לסייע בשיפור תנאי העבודה, מאחר שעובדים שיידעו שיש להם רשת ביטחון יוכלו לדרוש ממעסיקיהם תנאים משופרים; היא תתרום להפחתה באי השוויון, מאחר שהעושר יוכל להתחלק באופן שווה יותר בין האזרחים; היא תשים קץ לעוני קיצוני, שמסב סבל יומיומי להמוני אנשים; והיא תחזק את הדמוקרטיה, מאחר שלאנשים יהיה זמן פנוי רב יותר שבו יוכלו לעסוק בפעילויות אזרחיות ולקדם שינויים בפוליטיקה, בחברה ובקהילה.

אחד הרעיונות המקוריים של ביל גייטס הוא הטלת מס על רובוטים. "אם עובד כיום מבצע עבודה במפעל בשווי של 50 אלף דולר, הוא ישלם מס על ההכנסה הזאת", אמר גייטס בפברואר בראיון לאתר .Quartz "אם רובוט יגיע ויעשה את אותה עבודה, אפשר לצפות שיוטל מס בשיעור דומה על הרובוט"

ביל גייטס
בלומברג

מאסק דווקא מביע חשש ממציאות כזאת: "אם אין צורך באנשים כעובדים, מה המשמעות שלך בחיים? האם אנשים ירגישו חסרי תועלת? זאת כבר בעיה הרבה יותר קשה להתמודד איתה", אמר בפברואר.

אבל העבודה היא חיינו

ראוי להתעכב עוד רגע על השאלה שמעלה מאסק. האם צוקרברג וקורצוויל, ואפילו מאסק עצמו, או לצורך הדיון, כל אחד מעשרות אלפי העובדים בפייסבוק, טסלה, SpaceX, ומיליוני העובדים בעמק הסיליקון, יהיו מוכנים לוותר על שכר של חמש ספרות בחודש ועל שלל הטבות סוציאליות – שניתנים בתמורה לשעות עבודה ארוכות ומתישות מדי שבוע – לטובת הכנסה בסיסית של כ־2,000 דולר בחודש, רק כדי לא לעבוד? ספק רב. כפי שכבר הוכיחו מחקרים רבים, רוב האנשים, ברוב המקרים, מוצאים את המשמעות העמוקה לחייהם בעבודתם ובמעגלי השיוך החברתי שעבודתם מספקת.

והנה שאלה נוספת: האם ייתכן שכשהרובוטים יבעטו החוצה חלק מהעובדים, האבטלה ההמונית שתיווצר תביא דווקא להשלכות הרסניות? גייטס חושש מאוד מהיום הזה. הוא אמנם טוען כי מצבה של האנושות כיום טוב מאי פעם, אבל כדי שהטכנולוגיה לא תהפוך חלק גדול מאיתנו למובטלים בדור הבא, הוא קרא לאחרונה לממשלות להזדרז ולפעול במהירות, והוא דוחק בהן להנהיג רגולציה שתאט את קצב החדירה של רובוטים לשוק העבודה, תעכב בכוח את קצב האוטומציה, ותבטיח שהשינויים יתחוללו בהדרגה – תוך מוכנות של ממשלות, של מעסיקים ושל עובדים.

אחד הרעיונות המקוריים של גייטס בנושא הוא הטלת מס על רובוטים. "אם עובד כיום מבצע עבודה במפעל בשווי של 50 אלף דולר, הוא ישלם מס על ההכנסה הזאת. אם רובוט יגיע ויעשה את אותה עבודה, אפשר לצפות שיוטל מס בשיעור דומה על הרובוט", אמר בפברואר בראיון לאתר Quartz. הכנסות מיסוי ממיליוני רובוטים יאפשרו לממשלות לסייע למובטלים שייבעטו החוצה מהשוק, או כפי שצוקרברג הציע, להעניק להם הכנסה בסיסית – כמו קצבת אבטלה, אבל בסכום שבאמת מאפשר קיום בכבוד.

ההמלצות של צוקרברג וגייטס לממשלות הן בהחלט משהו שכדאי שקובעי מדיניות יטו אליו אוזן. אולם כדאי גם לזכור ששניהם נהפכו לאנשים העשירים והמשפיעים בעולם בשל יכולתם לפעול כמעט ללא רגולציה ממשלתית, כמו במקרה של צוקרברג, או להתעלם ממנה ברגל גסה, כמו במקרה של גייטס – שכמעט נאלץ לפרק את מונופול מיקרוסופט רגע לפני שצוקרברג הקים את פייסבוק. ספק אם מי מהם גם היה תומך במהלך של ממשלות להאט את קצב ההשתלטות של מערכת ההפעלה של מיקרוסופט במקומות עבודה, או למנוע מפייסבוק להשתלט על עולם המדיה החברתית עם רכישת אינסטגרם ואחריה ווטסאפ.

גייטס וצוקרברג גם תרמו רבות ליצירתה של כלכלה מפוצלת (Dual Economy), שבה מעמיק והולך הפער בין 20% העליונים, שרובם עובדים במקצועות מתגמלים בהייטק, פיננסים ואלקטרוניקה, לבין 80% העובדים הנותרים, שההווה הפיננסי שלהם מונע מרבים מהם לבצע הוצאה חד־פעמית של כמה אלפי דולרים, ושעתידם התעסוקתי לוט בערפל.

צריך גם לזכור ששני היזמים הקימו מונופולים טכנולוגיים אדירים בזכות עוצמת הטכנולוגיה, ולא בזכות עיכובה על ידי ממשלות. ספק אם צוקרברג, שמנתב את פייסבוק לעתיד של בינה מלאכותית ורובוטיקה עם השקעות ענק בתחום בשנים האחרונות, יהיה מוכן להניח לממשלה לעכב את החזון המטריד שלו, ואם גייטס יתמוך בהעלאת שיעור המס על רווחי העתק של תאגידי ענק כמו מיקרוסופט כדי לממן הכנסה בסיסית לאנשים הפשוטים.

בלומברג

אולי לפני שברוני הטכנולוגיה מנסים למצוא פתרונות לחרדות ההכנסה של אנשים ולאובדן המשמעות לחייהם בשוק התעסוקה העתידני, מוטב שיתמקדו בהווה הבעייתי של העובדים. במגמה הנוכחית, החרדה של העובד הפשוט מעתיד פרנסתו – שעה שהוא עובד שעות ארוכות, במקרים רבים ללא ביטחון תעסוקתי ועם שכר נמוך שדורך במקום – תמשיך לחזק פוליטיקאים כמו דונלד טראמפ, שנהנה מתמיכה גבוהה בריכוזי העוני והאבטלה של ארצות הברית.

ספק אם החזון של טראמפ להחזיר את עוצמתה של תעשיית הייצור בארצות הברית לאותם אזורים שננטשו על ידי חברות אמריקאיות כולל גם רובוטים בעלי בינה מלאכותית, שצפויים להחליף בדיוק את אותם פועלים פשוטים במפעלים של יצרניות רכב כמו פורד וג'נרל מוטורס, ושל ענקיות תעשייה כמו ג'נרל אלקטריק ובואינג, שהצביעו לטראמפ בהמוניהם. הרובוטים האלה אולי יהיו חכמים יותר מהמובטלים שהם יבעטו החוצה משוק העבודה, אבל בניגוד אליהם, הם כנראה לא יקבלו זכות הצבעה בבחירות.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות