פחד העתיד - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דבר העורך

פחד העתיד

ככל שלומדים על הפיתוחים החדשים בטכנולוגיה ובבינה מלאכותית, כך מתבהר שהעולם העסקי עומד בפני שינויים היסטוריים. בעשור הקרוב, בינה מלאכותית וטכנולוגיה אמנם לא יחליפו את המנהלים, אבל מנהלים ששולטים בטכנולוגיה יחליפו את אלה שלא

תגובות

מצב התעסוקה בישראל מעולם לא היה טוב יותר. שיעור האבטלה ברבעון הראשון של 2017 היה 4.2%, נתון המתואר על ידי כלכלנים כמצב של ״תעסוקה מלאה״. על פי נתוני הלמ"ס יש בישראל 120 אלף משרות לא מאוישות, וכמעט כל מנהל מספר, לכל מי שמוכן לשמוע, כי בישראל ״למי שרוצה לעבוד, יש עבודה״.

אבל איזו עבודה? כשנכנסים לפרטים מגלים שרבות מהמשרות הפנויות הן בעבודות פיזיות או בסיסיות ללא ערך מוסף גבוה, ובתגמול שאינו רחוק משכר המינימום. וכשמביטים קדימה וקוראים את התחזיות על שוק העבודה העתידי, מגלים הערכות לפיהן רבים מהמקצועות המסורתיים, לרבות כאלה שמזכים כיום את העובד בשכר נאה, צפויים להיעלם בתוך שנים בודדות – בגלל הטכנולוגיה.

מודל הכנסה בסיסי - דלג

עובדי ייצור וכפיים יוחלפו על ידי רובוטים; מפעלים חדשים מתוכננים כך ש"לא יהיה צורך להדליק בהם את האור", כלומר לא יהיו בהם עובדים בני אנוש; עובדי צווארון לבן יידחקו מחוץ לשוק העבודה על ידי מערכות בינה מלאכותית; את מקום הנהגים יתפסו כלי רכב אוטונומיים; את הרדיולוגים יחליפו מערכות לניתוח תמונה; את אנשי האבטחה – רשתות לזיהוי פנים והתנהגות; אנשי שירות, בנקאים, אנשי ביטוח ופקידי קבלה יפנו את מקומם ל"בוטים".

אם להאמין לכלכלנים, מחצית מהמקצועות המוכרים לנו כיום ייעלמו תוך עשר שנים. השאלה האם כל העובדים הללו יהפכו למובטלים, או שייווצרו מקצועות אחרים במקומם – עדיין פתוחה. כאילו שדאגה זו לא גדולה מספיק, הטכנולוגיה ואפקט הרשת דוחפים תעשיות רבות למציאות שבה רק חברה או שתיים ישלטו בשוק, על חשבון המגוון, התחרות ומספר מקומות העבודה. ראו כבר כיום את גוגל, פייסבוק או אמזון. והרי לא כולם יצליחו להמציא את עצמם מחדש, ולהפוך ל"יצירתיים", "יזמיים" ו"מולטי־דיסציפלינריים", כפי שאומרים לנו שנידרש להיות ב"עידן המכונות השלישי" או ב"מהפכה התעשייתית הרביעית". הנרטיב הזה מייצר אי ודאות עצומה – וזו מתורגמת לדבר אחד: חרדה. פחד.

אצל האמריקאים זו כבר פסיכוזה. ארצות הברית התחלפה מ"אומת הפרוזק", תרופה שמטפלת בדיכאון, ל"אומת הזנקס" – כדור שמרגיע התקפות חרדה. רבים אחרים, בעיקר בעשירונים התחתונים, מכורים לסמים קשים. אצלנו, המערכות המשפחתיות והתרבותיות עדיין שומרות לא רע על חבריהן, אבל הפחד מהשינויים הטכנולוגיים והתעסוקתיים יגיע במוקדם או במאוחר, בין אם הוא ילבש צורה של חשש לפרנסה, או של חרדה כללית מאי הוודאות.

ככל שלומדים יותר על הפיתוחים החדשים בטכנולוגיה ובבינה מלאכותית, כך מתבהר שהעולם העסקי באמת עומד בפני שינויים היסטוריים. בעולם הניהול, למשל, מתחילים לשמוע את המשפט הבא: בעשור הקרוב בינה מלאכותית וטכנולוגיה אמנם לא יחליפו את המנהלים, אבל מנהלים ששולטים בטכנולוגיה יחליפו את אלה שלא. האם ניתן לעשות משהו? גיליון זה עוסק בשאלות הללו.

באופן מפתיע ביחס לבעיה שנמצאת אי שם בעתיד, רבים כבר החלו לשאול: מה תעשה האנושות, ומה יעשו בני האדם כאשר המכונות יתחילו להחליף אותם? ישנן גם הצעות לפתרונות. יש המטיפים להטלת מס על הרובוטים: הרעיון שאם הון וציוד יחליפו עובדים, והחברות ללא עובדים ועלויות שכר ירוויחו הרבה יותר כסף, אזי ניתן יהיה לגבות מהן מסים גבוהים יותר.

רעיון נוסף הוא הכנסה בסיסית לכולם חלוקת סכום כסף קבוע לכל אזרח, ללא קשר למצבו, שיאפשר מחייה מינימלית. אבל כמה כסף צריך בשביל קיום בסיסי, ומי יהיה זכאי להכנסה? ירון כהן צמח, אמיתי זיו, אורה קורן, ישראל פישר, נדן פלדמן, מאור הוימן וגם יובל נח הררי מציגים את התמונה הגלובלית. חגי עמית, בראיון עם הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, מנתח את התמונה המקומית, ומנסה לברר האם הרעיונות הללו יכולים להתאים גם לתושבי מדינת ישראל.

רגע לפני שהרובוטים מגיעים, אנחנו חושבים שצריך לדבר עליהם - ועלינו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#