מגזר שלישימגזין TheMarker

"הכסף הזה כבר לא יגיע לעמותות בישראל": נדבני ארה"ב סוגרים את הארנק

כשהבית של היהודים באמריקה בוער בסוגיות חברתיות וכלכליות, רבים מהם מדברים על צמצום התרומות למגזר השלישי בישראל. כיצד על הארגונים המקומיים להתכונן למציאות החדשה?

.
אודי שישון
צילום: STEPHANIE KEITH/רויטרס

כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר השנה הכניסה ללחץ לא רק ארגוני זכויות אדם ואזרח אמריקאיים, אלא גם – וביתר שאת – את אלה הפועלים בישראל. ארגונים אלה, המסתמכים על נדבנותם של יהודי ארצות הברית, ניצבים כיום בפני חוסר ודאות באשר להמשך הזרמת הסיוע הטראנס־אטלנטי, כאשר הטראומה מפרשת מיידוף והשפעותיה על הענף עודנה טרייה ומדממת. החשש הוא שבעוד הממשל החדש בוושינגטון פועל לחיסול התמיכה בארגונים פלורליסטיים־ליברליים בתוך ארצות הברית – כמו ארגוני סביבה, תכנון משפחה או כאלה הפועלים לחיזוק המנגנונים הדמוקרטיים במדינות מתפתחות – יעדיפו הגורמים הפילנתרופיים להשקיע את מירב המשאבים והזמן בנעשה בארצם, ויצמצמו את מעורבותם בישראל.

"הדאגה בקרב הארגונים בישראל היא אמיתית. הם מבינים שהאג'נדה השתנתה, ושיש לנו אמריקה אחרת", אומרת תמר ויטל, המייסדת והמנהלת במשותף של פילנתרום – פלטפורמה מקצועית לפיתוח משאבים. מקרה בולט שטלטל את התחום היה הצו המינהלי שהוציא טראמפ, האוסר על כניסתם של מוסלמים ממדינות מסוימות לארצות הברית. כתגובה למהלך (שמאוחר יותר נבלם בבית המשפט) האיגוד האמריקאי לחירויות האזרח (ACLU) יצא בגלוי נגד הממשל, ובתוך 24 שעות גייס 24 מיליון דולר לתמיכה בעתירה נגד הצו. "הכסף הפילנתרופי הזה כבר לא יגיע לעמותות בישראל", מבהירה ויטל. צעדים בולטים אחרים שנקט הממשל ושעשויים לשנות את נתיבי התרומות הם הוצאת ארצות הברית מהסכם פריז (הסכם האקלים), הגברת קצב הגירוש של מהגרים וקידומו בסנאט של חוק הבריאות החדש, הצפוי לפגוע במיליוני אמריקאים.

שכר ללימוד
תרומות מחו"ל למלכ"רים
לפי תחומי פעילות, 2013

התמיכה הפילנתרופית של יהודי ארצות הברית מגיעה לישראל באמצעות קהילות או תרומות פרטיות. הערוץ העיקרי הוא הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה – המאגדות קהילות יהודיות בערים הגדולות, ומעבירות את הכסף לארגונים בארץ באמצעות המגבית היהודית המאוחדת. כיום פועלות יותר מ־150 פדרציות כאלה, שהגדולה ומרובת המשאבים שבהן היא פדרציית ניו יורק. אליהן מצטרפות קרנות פרטיות, רבות מהן משפחתיות ובהן גדולות וידועות כמו של לין שוסטרמן, צ'ארלס ברונפמן ומשפחת רוטשילד, וכן קרנות קטנות יותר. אלה גם אלה מזרימות תרומות לארגונים הנתמכים בישראל, כל אחת לפי בחירתה. לפי נתוני הלמ"ס, עיקר התמיכה הפילנתרופית הזרה מופנה לגופים העוסקים בחינוך ובמחקר (39%), ואחריהם לארגונים העוסקים בהתנדבות בקהילה, רווחה ודת.

נתונים שפרסמה הלמ"ס בקיץ שעבר מספקים מושג על חשיבותה של הפילנתרופיה הזרה לפעילות המלכ"רים בישראל, המעסיקים כ־470 אלף איש במשק – כ־14% מכוח האדם השכיר בישראל. ב־2015 נאמד סך ההכנסות של ארגוני המגזר השלישי ב־137 מיליארד דולר, שמתוכם כ־10 מיליארד (7.2%) הגיעו בתרומות מחו"ל, בעיקר מארצות הברית. עוד לפי הנתונים, הארגונים שעיקר הכנסתם הוא מתרומות זרות הם ארגונים בינלאומיים המחזיקים סניפים בישראל (75% מההכנסות מגיע מחו"ל), ארגונים העוסקים בהתנדבות בקהילה (36%) וארגוני דת (20%).

"לקיצוצים התקציביים שמקדם טראמפ תהיה השפעה שלילית חמורה על האוכלוסיות המוחלשות ביותר בארצות הברית", אומרת וונדי רודולף, יושבת ראש שותפה של Social Venture Fund – קבוצה של פדרציות, קרנות ותורמים פרטיים התומכים בקידום שוויון ושיתוף בין יהודים וערבים בישראל. "אנחנו לא צופים שתורמים מסורים יסיימו את ההתקשרות עם ישראל, אבל הם בהחלט יבצעו חישוב מחדש של חלוקת המשאבים בין המדינות". לדבריה, מיד עם בחירתו של טראמפ לנשיא, קיבלו ארגונים אמריקאיים שונים תמיכה פילנתרופית משמעותית, בין השאר מארגונים יהודיים פרוגרסיביים.

כיצד יכולים הארגונים הנתמכים בישראל להיערך למציאות החדשה? לדברי ויטל, "ארגונים מגייסים חייבים לטפח ולשמר את הקשר עם מקורות המימון באופן עקבי, ולתת להם הרגשה של שותפים לעשייה – לא רק של מממנים. תורם שצריך לקצץ בתמיכה יפגע פחות במי שקרוב אליו ומכיר אותו. בנוסף, קשר טוב והיכרות בין הצדדים יאפשרו למגייס לדעת לאן נושבת הרוח אצל התורם עוד הרבה לפני שמשהו קורה בשטח, ואפילו בלי לדבר איתו על זה במפורש. כמו כן, צריך לגוון את מקורות המימון. עמותות רבות בישראל אומרות 'יש לי דוד באמריקה', ולא ממשיכות לגייס. אם המגוון רחב ואחד התורמים מקצץ, זה לא ימוטט את הארגון".

רודולף רואה במצב החדש הזדמנות "לנער" את העשירים הישראלים, ולתקן עוול שהולך ומתעצם בעיני קהילת התורמים בארצות הברית. "ככל שישראל התחזקה כלכלית עם השנים, התורמים האמריקאים החלו לשאול את עצמם: 'איפה הישראלים?'. חשוב שרבים יותר מהם יחברו אלינו בעבודת הפילנתרופיה שנעשית במדינתם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker