ל–2% אין סיבה להתאמץ בשבילכם - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מנהלי השקעות

ל–2% אין סיבה להתאמץ בשבילכם

אם מנהלי השקעות לא מכים את המדדים — אז למה השכר שלהם עולה? מחקר חדש מאוניברסיטת הרווארד מיפה את הגורמים לעלייה הפנומנלית בשכר מנהלי ההשקעות בשנים האחרונות. המסקנה: השכר ימשיך לגדול, ככל שהתעשייה הפיננסית תצמח

תגובות

כדאי להיות מנהל השקעות בחברת קרנות נאמנות בישראל. לפי נתוני רשות המסים, בעשור האחרון היה שכרם הממוצע של מנהלי ההשקעות כ־450 אלף שקל ברוטו בשנה – הרבה מעל השכר הממוצע במשק, שעמד ב־2016 על כ־120 אלף שקל לשנה, ופי 5.5 מהשכר החציוני, שהסתכם בשנה החולפת בכ־80 אלף שקל. רמות השכר של מנהלי ההשקעות בקרנות הנאמנות העמידה אותם באחוזון ה־98 של התפלגות השכר במשק. לא רע בכלל.

מחקרים רבים שבוצעו בעבר הראו כי מנהלי השקעות שמנהלים את כספי הלקוח בצורה אקטיבית אינם מצליחים באופן עקבי "להכות" את המדדים, בוודאי לאחר שמקזזים את דמי הניהול שגובהם 1%־4% בשנה. מסיבה זו, משקיעים מנוסים כמו וורן באפט או דייוויד פ. סוונסן, מנהל קרן ההשקעות של אוניברסיטת ייל, ממליצים למשקיעים להעדיף קרנות סל זולות, שעוקבות באופן "עיוור" אחרי המדדים, ולדבוק בהקצאת נכסים לטווח ארוך, ללא בחירה אקטיבית של ני"ע.

Russ Campbell

"מנהלי השקעות בקרנות הנאמנות מוסיפים, לכל היותר, תשואה של 1%־2% ביחס למדד ההשוואה. גם אם יש קרנות שכן מצליחות להשיג תשואה עודפת טובה בכל שנה, הרי שאיתור הקרן הזו הוא משימה קשה עד בלתי אפשרית למשקיע מהציבור", אומר סטס סוקולינסקי שפרסם לאחרונה מחקר חדש שבחן את שכר מנהלי ההשקעות בקרנות בישראל, כחלק מעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. "במחקר ניסינו לענות על שאלה מרכזית: אם מנהלי ההשקעות אינם מצליחים להציג לאורך זמן תשואה עודפת, מדוע השכר שלהם עולה – ועל מה בעצם משלמים להם?".

סוקולינסקי, שהיה אחד מ־40 הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker בשנת 2012, חבר לביצוע המחקר לגלית בן נאים מאגף כלכלה ומחקר ברשות המסים. השניים הצליחו להגיע, לראשונה, לנתוני שכר לא פומביים של מנהלי ההשקעות בקרנות הנאמנות. הנתונים שנאספו מאגדים את שכר מנהלי ההשקעות בשנים 2006־2014. "מצאנו ששכר מנהלי ההשקעות נגזר מהיקף הנכסים של הקרן", אומר סוקולינסקי. "ככל שקרן גדולה יותר, כך גם עולה שכר מנהלי ההשקעות שלה. אבל לא רק היקף הנכסים הוא שקובע, אלא דווקא שורת ההכנסות של הקרן. כלומר, ככל ששיעור דמי הניהול גבוה יותר, ההכנסות של הקרן יעלו – ובהתאמה גם שכר מנהלי ההשקעות שלהן. גילינו שמנהל השקעות מקבל כ־6% בממוצע מההכנסות של הקרן.

הבית תמיד מרוויח
ללא

"בשלב השני שאלנו מה גורם לעלייה בהכנסות של הקרן. מצאנו שהגורם הראשון הוא למעשה המנגנון שמתגמל על ביצועים טובים. המשקיעים מזרימים כספים לקרן כשהם חושבים שזוהי קרן טובה, שהביצועים שלה טובים ביחס לקרנות אחרות. המשקיעים מגדילים את ההשקעה בעקבות תשואות אבסולוטיות גבוהות שמנהלי הקרנות השיגו בשנים קודמות. הגורם השני שתורם לעלייה בהכנסות הקרן הוא תנודות השוק. כשהשווקים עולים, המשקיעים מזרימים יותר כסף אל הבורסה. כתוצאה מכך הקרנות גדלות, ואז גדל באופן טבעי גם השכר של מנהלי ההשקעות. כלומר, השינוי בשכר מנהלי ההשקעות מוסבר בחלקו על ידי הגידול או הקיטון בהיקף הנכסים בשל הביצועים הטובים או החלשים, ובחלקו נובע מהגידול או הקיטון בנכסים בשל השינויים במצב השוק".

מה מבין שני המרכיבים משפיע יותר?

"הגורם המרכזי שמניע את השכר הוא דווקא השוק, ולא התשואה העודפת. התנודות בשוק הן שהביאו לעלייה או לירידה בנכסי הקרן, ובהתאמה גם שכר מנהל ההשקעות קטן או גדל. זה ממצא משמעותי כי הוא מראה שלמנהלי ההשקעות אין תמריץ אמיתי להכות את השוק. אם היינו רוצים לתמרץ את מנהלי ההשקעות על ביצועים, היינו צריכים לנטרל את התשואה של השוק, ולתגמל אותם רק על התשואה העודפת שהצליחו להשיג".

שוק של 226 מיליארד שקל

תעשיית קרנות הנאמנות בישראל היא אפיק מרכזי שמאפשר לציבור להשקיע בבורסה. נכון למאי 2017, מספר קרנות הנאמנות בישראל היה 1,353, ונוהלו בהן כ־226 מיליארד שקל. הקרנות מנוהלות בדרך כלל על ידי בתי השקעות וחברות ביטוח. ההשקעה בקרנות בדרך כלל מתווכת באמצעות יועצי ההשקעות בבנקים, שמדרגים אותן בהתאם לביצועיהן.

סוקולינסקי מדגיש שהממצא לפיו הגורם המרכזי שקובע את שכר מנהלי ההשקעות הוא כיוון השוק, יכול להסביר את העלייה הפנומנלית בשכר במגזר הפיננסי בעשורים האחרונים. "בעקבות ביצועי השוק החיוביים, משקיעים הגדילו מאוד את האחזקות שלהם בתעשיית הקרנות וגרמו לצמיחה דרמטית בנכסים המנוהלים. כתוצאה מכך, השכר עלה משמעותית במקביל לגידול בגודל הקרנות".

מדוע לא מנטרלים את הצמיחה שמקורה בעליות בשוק מהשכר?

"בעולם אידיאלי, מתגמלים את מנהלי ההשקעות רק על פי הכישרון והיכולת שלהם להכות את השוק על פני זמן. אם התעשייה היתה מתנהלת כך, מנהלים טובים היו מתקדמים בה, ואילו הפחות טובים היו נוטשים אותה. למנהלים הטובים היה תמריץ ממשי יותר להכות את המדדים. אבל אנחנו לא בסיטואציה אידיאלית. לא ניתן לנטרל את ההשפעה של השוק על היקף הנכסים של הקרן. לכן, המצב הקיים הוא מצב של שיווי משקל. ניתן יהיה לשנות זאת רק אם המשקיעים ישנו את הציפיות שלהם – כלומר, רק אם הם יבחנו את מנהלי ההשקעות על פי התשואה העודפת שלהם, ולא על התשואה שהושגה מהחשיפה לשוק. כל עוד המצב לא ישתנה, מנהלי ההשקעות ימשיכו להיות מתוגמלים גם על החלק הפסיבי – כלומר, על עליית השוק".

למה חברות הקרנות לא משנות את מודל התגמול הקיים?

"הסבר אפשרי הוא ששוק העבודה בתעשייה הפיננסית אינו תחרותי מספיק כי יש קושי למצוא מנהלים טובים, או אין ריבוי חברות פיננסיות שניתן לעבוד בהן. לפיכך, אם החברה מתקשה למצוא או להחליף מנהל מעולה, אותו מנהל יכול להתמקח עם החברה ולקבל שכר שתלוי בגודל הקרן ועולה על תרומתו לביצועים העודפים. עם זאת, כשהשוק יורד, גם שכרו של מנהל, טוב ככל שיהיה, יורד". 

--------------------------------------------------------------------------------------------

שוק של 226 מיליארד שקל
תעשיית קרנות הנאמנות בישראל היא אפיק מרכזי שמאפשר לציבור להשקיע בבורסה. נכון למאי 2017, מספר קרנות הנאמנות בישראל היה 1,353, ונוהלו בהן כ־226 מיליארד שקל. הקרנות מנוהלות בדרך כלל על ידי בתי השקעות וחברות ביטוח. ההשקעה בקרנות בדרך כלל מתווכת באמצעות יועצי ההשקעות בבנקים, שמדרגים אותן בהתאם לביצועיהן.
סוקולינסקי מדגיש שהממצא לפיו הגורם המרכזי שקובע את שכר מנהלי ההשקעות הוא כיוון השוק, יכול להסביר את העלייה הפנומנלית בשכר במגזר הפיננסי בעשורים האחרונים. "בעקבות ביצועי השוק החיוביים, משקיעים הגדילו מאוד את האחזקות שלהם בתעשיית הקרנות וגרמו לצמיחה דרמטית בנכסים המנוהלים. כתוצאה מכך, השכר עלה משמעותית במקביל לגידול בגודל הקרנות".
מדוע לא מנטרלים את הצמיחה שמקורה בעליות בשוק מהשכר?
"בעולם אידיאלי, מתגמלים את מנהלי ההשקעות רק על פי הכישרון והיכולת שלהם להכות את השוק על פני זמן. אם התעשייה היתה מתנהלת כך, מנהלים טובים היו מתקדמים בה, ואילו הפחות טובים היו נוטשים אותה. למנהלים הטובים היה תמריץ ממשי יותר להכות את המדדים. אבל אנחנו לא בסיטואציה אידיאלית. לא ניתן לנטרל את ההשפעה של השוק על היקף הנכסים של הקרן. לכן, המצב הקיים הוא מצב של שיווי משקל. ניתן יהיה לשנות זאת רק אם המשקיעים ישנו את הציפיות שלהם – כלומר, רק אם הם יבחנו את מנהלי ההשקעות על פי התשואה העודפת שלהם, ולא על התשואה שהושגה מהחשיפה לשוק. כל עוד המצב לא ישתנה, מנהלי ההשקעות ימשיכו להיות מתוגמלים גם על החלק הפסיבי – כלומר, על עליית השוק".
למה חברות הקרנות לא משנות את מודל התגמול הקיים?
"הסבר אפשרי הוא ששוק העבודה בתעשייה הפיננסית אינו תחרותי מספיק כי יש קושי למצוא מנהלים טובים, או אין ריבוי חברות פיננסיות שניתן לעבוד בהן. לפיכך, אם החברה מתקשה למצוא או להחליף מנהל מעולה, אותו מנהל יכול להתמקח עם החברה ולקבל שכר שתלוי בגודל הקרן ועולה על תרומתו לביצועים העודפים. עם זאת, כשהשוק יורד, גם שכרו של מנהל, טוב ככל שיהיה, יורד". 

ערן אזרן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#