אדם נוימן - כמה שווה האיש מאחורי אימפריית הנדל"ן WeWork? - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
500 העשירים

אדם נוימן - כמה שווה האיש מאחורי אימפריית הנדל"ן WeWork?

ילדות בקיבוץ והתערבות אחת הובילו את אדם נוימן ליצירת WeWork, האימפריה הצומחת במהירות של השכרת חללי עבודה משותפים

7תגובות
אדם נוימן
רון קדמי

חללי העבודה המשותפים הם בשנים האחרונות אחד התחומים הלוהטים ביותר בשוק הנדל"ן. מי שסללה את הדרך להצלחה הזו היתה חברת WeWork הפרטית, שנהפכה להיות מושא להעתקה. מייסדיה, אדם נוימן הישראלי ושותפו מיגל מקלבי, הצליחו להקים אימפריית נדל"ן חובקת עולם שכוללת 154 חללי עבודה ב־36 ערים. בארץ פועלת החברה בתל אביב, ירושלים, הרצליה ובאר שבע. WeWork פופולרית במיוחד בקרב הייטקיסטים, מה שסייע לחברה לגייס כספים רבים מקרנות הון סיכון ולככב באתרי הטכנולוגיה. במהלך השנים גייסה סכום עתק של יותר מ־2 מיליארד דולר.

הקונצפט של WeWork פשוט למדי: החברה שוכרת שטחי נדל"ן, משפצת, מרהטת ומשדרגת אותם – ומשכירה אותם ללקוחות שלה, שמוגדרים "חברי קהילה". החברים שוכרים את השטחים על בסיס חודשי ויכולים להגדיל או לצמצם את השטח על פי צורכיהם. הם לא נדרשים לדאוג לריהוט, לתשתיות תקשורת או חשמל, לשירותי ניקיון או לניהול מטבחון – כל אלה כלולים בשירות שהם רוכשים. בשלב הראשון שימש מודל זה לפתיחת בנייני משרדים ברחבי העולם, ובשנה האחרונה התחילה WeWork לבדוק גם את תחום המגורים ופתחה שני בניינים ראשונים, בניו יורק ובוושינגטון.

נוימן (37, נשוי ואב לארבעה), הוא מנכ"ל החברה, והונו מוערך ב־2.5 מיליארד דולר. הוא נולד בבאר שבע, אך בילדותו ונעוריו גר ב־13 מקומות שונים, כולל אינדיאנפוליס וקיבוץ ניר עם. בתקופת התיכון גר ולמד בכפר סבא. הוא אחיה של הדוגמנית עדי נוימן, ובעקבותיה עבר לניו יורק לאחר שסיים את שירותו הצבאי בחיל הים.

לפני WeWork הקים נוימן חמישה עסקים שלא הצליחו, בתחומים שכללו בגדי תינוקות, נעלי נשים ומשלוחים. בעבר סיפר כי כאשר הוא ואחותו גרו באותו בניין בארצות הברית, הפריע להם שהשכנים אינם מדברים זה עם זה. השניים החליטו להתחרות ביניהם – במשך חודש הם היו צריכים ליצור כמה שיותר קשרים עם הדיירים בבניין, כך שיוכלו להזמין את עצמם לקפה. נוימן הפסיד בהתערבות, אך לדבריו, התוצאה היתה שהשכנים החלו להתחבר זה לזה. הרעיון שהיה בבסיס המשחק – קהילתיות, וכן ילדותו בקיבוץ ושירותו הצבאי כחובל, הובילו אותו לגבש את התפישה שמאחורי WeWork, שמכונה בפי רבים "קיבוץ 2.0". אכן, הזמנת חדרי ישיבות מזכירה במשהו את חיי הקיבוץ, שבהם יש להזמין מראש מסדרן הרכב את אחת ממכוניות המשק, ולא צריך לדאוג באופן עצמאי לשירותים הציבוריים, כי הם ניתנים לכל הקבוצה.

עם זאת, נוימן שלל בעבר את ההקבלה לקיבוץ, וכינה את WeWork "קיבוץ קפיטליסטי". בכך אשרר במידה רבה את הביקורת החריפה ביותר על תחום הכלכלה השיתופית, שתופס תאוצה בשנים האחרונות: ב־Airbnb אנשים משכירים את הדירות שלהם לתיירים, במקום שאלה יישכרו חדרים בבתי מלון; באובר־X, נהגים ששיש להם זמן פנוי ומחפשים השלמת הכנסה, מסיעים אנשים במקום נהגי מוניות ומקבלים על כך שכר. הרומנטיקנים מדברים על השירותים הללו כעל אידיליה שיתופית, ברוח הקיבוצים בשנותיה הראשונות של המדינה, אולם בפועל אלה חברות ענק שמנסות למקסם את הרווחים שלהן. התפישה, כמו שאמר נוימן, היא קפיטליסטית לכל דבר, ורחוקה מאוד מאותה אוטופיה סוציאליסטית.

ב־WeWork הנכס השיתופי הוא שטחי משרדים, ויתרונה הגדול הוא הגמישות שהיא מאפשרת לחברות השוכרות אותם ממנה. בעולם הישן, סטארטאפ שגדל והולך צריך לעבור מדי שנה־שנתיים למשרדים חדשים, ולאחר המעבר יהיו בו עמדות לא מאוישות שימתינו לעובדים שיגויסו בעתיד. WeWork מייעלת את התהליך, ובתעשיית ההייטק הדינמית זאת מטרה חשובה גם אם ההצעה אינה כה אטרקטיבית, בהיבט הכספי, והמחירים שלה פחות משתלמים לחברות המעסיקות יותר מ־10־20 עובדים. השיטה הזאת טובה במיוחד לחברות בימיהן הראשונים, אז עובדים בהן שניים־שלושה אנשים, ובימים אלה WeWork עושה מאמצים להפוך להיות אטרקטיבית יותר לחברות גדולות יותר.

יתרון מרכזי של WeWork הוא הפיצוח של דור המילינאלז, ילידי המאה ה־21, וההבנה כי חברות עם פעילות מסורתית צריכות להתאים את עצמן לאופן שבו הדור הזה צורך, מתנהג וחושב. זהו דור שיעדיף שלא להתחייב לזמן ארוך ולהתעסק עם חשבונות, שיפוצים ולוגיסטיקה מעצבנת. WeWork הצליחה למתג את עצמה כחברה צעירה וחדשנית. היא נותנת לחברי הקהילה תחושה שהם לא לבד, והיא חלק מהכלכלה השיתופית כולה, שמאפשרת לאנשים להיות "בעלים" של מכוניות או משרדים, בלי באמת לרכוש אותם.

רבים מתייחסים אל WeWork כאל חברת טכנולוגיה, והיא אכן מנסה להדגיש כי מאחורי הצמיחה המהירה שלה עומדות יכולות טכנולוגיות שמאפשרות זאת. לאחרונה היא השיקה אפליקציה שפותחה במרכז הפיתוח בישראל, ושאמורה לחבר בין חברי הקהילה ולהוות מעין רשת חברתית. ואולם ב־2017, גם עסקים מסורתיים מתבססים על יכולות טכנולוגיות וזה לא בהכרח הופך אותם לחברות הייטק. WeWork היא ביסודה חברת נדל"ן שהחדשנות שלה מצויה במודל הפעילות. עם זאת, הגדרתה כחברת טכנולוגיה מועילה לה, שכן אחד היתרונות בהשוואה לחברות טכנולוגיה ולא לנדל"ן הוא במכפילים לפיהם החברה יכולה לגייס. לפי דיווחים, בשנה שעברה גייסה החברה לפי שווי של 16 מיליארד דולר כשהיקף ההכנסות השנתיות הגיע ל־500 מיליון דולר בלבד. המכפילים הגבוהים נובעים גם מציפיות לצמיחה מהירה – 100% ב־2017. במארס פורסם ב"בלומברג" כי סופטבנק, תאגיד טכנולוגיה יפני, השקיע 300 מיליון דולר בחברה לפי שווי של 17 מיליארד דולר, אך השקעה זו היא חלק מהשקעה גדולה יותר של 3 מיליארד דולר.

עם המשקיעים בחברה נמנים כמה מגופי ההשקעה הגדולים בעולם, בהן הקרנות ווילינגטון ופידליטי ובנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן. אחד המשקיעים הראשונים בחברה היה המיליארדר האמריקני מורט צוקרמן, שהקים את פירמת האחזקות בוסטון פרופרטיז שמחזיקה ומנהלת נכסי נדל"ן בשווי של כ־20 מיליארד דולר. נוימן ושותפו שכרו מצוקרמן בניין, ופגשו אותו במקרה במעלית. לאחר כמה פגישות ביניהם החליט המיליארדר להשקיע בחברה הצעירה. השווי של צוקרמן כיום הוא 2.7 מיליארד דולר (לפי "פורבס"), ושוויו של נוימן, לפחות על הנייר, כבר מתקרב אליו.

WeWork היא כאמור חברה פרטית, ולכן היא לא חושפת את הדו"חות הכספיים שלה לציבור הרחב. קשה לדעת מהם שיעורי הרווחיות שלה. בשנים האחרונות החברות הפרטיות לא ממהרות לבצע הנפקה בבורסה, וחלק מהשוויים בשוק הפרטי נחשבים מנופחים. זאת גם הסיבה לכך שחברות לא מגיעות לבורסה לפני שהן בשלות מאוד – החשש כי לא ישיגו את השווי שבעלי המניות שלהן רוצים. לכן, נוימן הוא אמנם מיליארדר, ושוויו מוערך ב־2.5 מיליארד דולר, אך שווי זה צריך להיבחן בשוק הציבורי, שם נוטים המשקיעים להתבסס על התוצאות, ולא על חלומות ומיתוג חדשני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#