ערכה של השפעה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
החברות שהכי טוב לעבוד בהן

ערכה של השפעה

עובד שחש כי אין לו השפעה יהיה מרוצה פחות ומתוסכל יותר, ואפילו עלול לפתח אדישות כלפי הארגון שבו הוא מועסק. עובד כזה אינו כה אופטימי באשר לסיכוייו להתקדם בארגון, מרבה יותר לבדוק אפשרויות מחוץ לארגון, ושוקל יותר לבצע הסבה מקצועית

תגובות

סקר עמדות העובדים בישראל, שאותו אנו עורכים זו השנה ה־13 ברציפות, מקיף עשרות אלפי מועסקים בארץ ונועד לא רק לבחון את שביעות רצונם ממקום העבודה, אלא גם לעמוד על הדברים החשובים לעובד הישראלי בבחירת מקום התעסוקה. בשנים קודמות הראו ממצאי הסקר, למשל, כי הרעה במצב הכלכלי מתבטאת בעלייה בחשיבותם של משתנים כיציבותו וחוסנו של מקום העבודה, וכן בעלייה בשביעות הרצון הכללית של העובדים ממקום עבודתם.

בשנים האחרונות עסקנו בסקר גם בהבדלים בין בני דור ה־Y לבני הדורות הקודמים, ובמאפיינים הייחודיים של צעירים אלה, המתוארים לעתים קרובות כמפונקים וחסרי סבלנות, וכמי שנמנעים מקבלת אחריות וזקוקים לחיזוקים ותגמולים מיידים. כמו כן דנו בתופעת "הגיל החרדתי", בני 35־40 הכורעים תחת נטל פרנסת משפחותיהם, דוהרים במסלול ללא מוצא בשל יוקר המחיה, וחשים עצמם "תקועים" באמצע החיים. בשנה שעברה הראו תוצאות הסקר כי עובדים רבים בגיל זה שוקלים לבצע הסבה מקצועית – בפער ניכר לעומת האוכלוסייה הכללית. עם זאת, אותם עובדים עצמם גילו אופטימיות מפתיעה באשר לסיכוייהם להתקדם בארגון שבו הם מועסקים, הביעו נכונות להציע עצמם לתפקידים בכירים, לרבות תפקידי ניהול, והצהירו כי בכוונתם לבקש העלאת שכר.

גם השנה נוכחנו לדעת שארבעה משתנים מסבירים באופן הטוב ביותר את שביעות הרצון הכללית של העובד ממקום העבודה: שכר ותנאים נלווים, יחסי העבודה, האתגר המקצועי ואופי הניהול של הממונה הישיר. הרחק מאחור נמצאים יתר המשתנים שנבדקו, ובהם הגמישות בשעות העבודה, חוסן החברה, פעילויות הרווחה וכן הלאה. לא מעט מעסיקים מתגאים במאמצים המושקעים בשיפור תנאי העבודה שהם מציעים, כגון גמישות בשעות, השקעה ברווחה, נסיעות לחו"ל ועבודה מהבית, ומצדיקים זאת בכך שאלה גורמים לעלייה בשביעות רצון העובדים ולפיכך גם לשיפור תוצאות החברה. סקר עמדות העובדים מראה שנה אחרי שנה כי אין כל מובהקות המוכיחה שמאמצים אלה נושאים פרי, ושהעובדים אינם מחשיבים אותם לבעלי תרומה משמעותית למידת שביעות הרצון מהעבודה בארגון מסוים.

בהתאם לרוח התקופה, ולדרישה הגלויה מצד עובדים לשפר את האיזון בין העבודה לבין חיי המשפחה ולפנאי, ובעקבות ההצעות שנשמעות בשנים האחרונות לקיצור שבוע העבודה, שאלנו את משתתפי הסקר אם הם מעוניינים לעבוד פחות שעות בתמורה להורדה יחסית בשכר. 85.7% מהעובדים השיבו בשלילה לשאלה זו. מפתיע? לא בהכרח. העובדים במשק אמנם היו רוצים לעבוד פחות, אך לא במחיר של פגיעה בשכר. רק בקרב עובדים בתחום משאבי האנוש ובקרב נשים נמצא שיעור גבוה יותר של נשאלים שהשיבו בחיוב לשאלה זו (25.5% ו־21.3%, בהתאמה).

זו השנה השנייה שבה אנו מבקשים לחקור ולהעמיק גם בתחושותיו הסובייקטיביות של העובד. כלומר, עד כמה הוא מרגיש בעל השפעה במקום עבודתו; האם הוא סבור כי הוא ממצה את כישוריו בעבודתו הנוכחית; האם לדעתו הוא מקבל שכר הולם; וכיצד משפיעות תחושותיו על שביעות רצונו ממקום העבודה ומהתפקיד שהוא ממלא. התברר כי עובדים שאינם מרגישים שהם משפיעים בארגון ממקמים עצמם במיקום נמוך יחסית במרבית מדדי שביעות הרצון הכלולים בסקר. נמצא כי קיים פער בולט בהיבט זה בין עובדים אלה לעובדים שמרגישים בעלי השפעה במקום עבודתם.

תחושת ה"לא משפיע" משליכה על תפישת העובד לגבי מקום העבודה ומשפיעה כמובן על התנהלותו. עובד שחש כי אין לו השפעה יהיה מרוצה פחות ומתוסכל יותר, ואפילו עלול לפתח אדישות כלפי הארגון שבו הוא מועסק. עובד כזה אינו כה אופטימי באשר לסיכוייו להתקדם בארגון, הוא מרבה יותר לבדוק אפשרויות מחוץ לארגון, ושוקל יותר לבצע הסבה מקצועית. כך למשל ראינו בניתוח הממצאים ששיעור העובדים שאינם שבעי רצון מתפקידם גדול פי ששה בקרב עובדים שאינם חשים משפיעים, בהשוואה לעובדים המשפיעים.

מידת מיצוי הכישורים של העובד היא תחושה סובייקטיבית שבמרבית המקרים אינה עולה בקנה אחד עם דעת המעסיק. ממצא בולט בניתוח שערכנו מראה את המתאם בין מידת מיצוי הכישורים שחש העובד לבין רצונו לבצע הסבה מקצועית או האנרגיה שמושקעת בבדיקת אפשרויות עבודה מחוץ לארגון. ככל שמיצוי הכישורים נמוך, כך גובר הרצון לבצע הסבה מקצועית ולבדוק את אפשרויות התעסוקה בחוץ. ככל שמידת מיצוי הכישורים נמוכה כך נמוכה שביעות הרצון של העובד מכלל המשתנים.

תחושות ורגשות הם באופן טבעי קשים מאוד למדידה. שינוי בתחושות הסובייקטיביות של העובד דורש מהמעסיקים, במרבית המקרים, להשקיע אנרגיות ומאמצים ניהוליים בחיי היום יום באופן פרטני בכל עובד.

הכותבת היא מנכ"לית משותפת ב–BdiCoface



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#