שווי שוקמגזין TheMarker

כמה עולה השירות בחינם של גוגל

במובנים רבים גוגל היא ממשלה גלובלית. היא עדיין לא יכולה להחליט על יציאה למלחמות ועל שיעורי המס שנשלם - אבל בתחומים רבים יש לה השפעה שגם לממשלות אין. ובניגוד לממשלות ההשפעה שלה חוצה מדינות, יבשות וגבולות

גיא רולניק
גיא רולניק
גיא רולניק
גיא רולניק

כולנו אוהבים את גוגל. מה יש לא לאהוב בגוגל. השירות שהיא נותנת לנו הוא פנטסטי, היא לא גובה עבורו שקל, אנחנו מוצאים בשניות כמעט כל דבר שאנחנו מחפשים, ולא חולף יום בלי שהשירות משתפר ומציע לנו עוד ועוד דרכים להקל על חיינו. תנסו לחשוב רגע איך היה נראה יום אחד בחייכם בלי גוגל. נורא.

עכשיו מתברר מהדירוג השנתי של מגזין TheMarker שכולנו גם רוצים לעבוד בגוגל, ובצדק. היכן יש עוד חברה שמציעה תנאי עבודה חלומיים, שהמניות שלה דוהרות יותר מעשור ושכל המשתמשים מתים עליה. תציעו לאמא היהודייה לגלגל על הלשון ״הבת שלי עובדת בגוגל״ והיא מיד תגלה שזה הרבה יותר חזק מ״הבת שלי רופאה״ או חס וחלילה ״הבת שלי עורכת דין״.

ואכן, כל חודש, אולי כל שבוע ולפעמים נדמה שכל יום אנחנו יכולים לקרוא בעיתונות הישראלית, באתרי האינטרנט הבינלאומיים על עוד חדשות וחידושים מלהיבים מגוגל. בסוף אפריל למשל, כאשר מגזין זה ירד לדפוס, התמלאו אתרי האינטרנט בסיפור ש״לארי פייג׳ ישיק בשנה הבאה את המכונית המעופפת שלו״. פייג׳, הוא אחד מהמייסדים־מנהלים של גוגל. בשנה הבאה אנחנו נעוף איתו. הכל אפשרי, זאת גוגל.

בשביל לעשות יחסי ציבור לגוגל לא צריך עיתונאים. גוגל יודעת לעשות את זה נפלא. גם בשביל לספר על הנפלאות והחידושים של גוגל לא צריך עיתונים. גוגל מעסיקה אלפי מהנדסים, אנשי תקשורת, יחסי ציבור, מדענים ומעצבים שיידעו לספר על כל הדברים הנהדרים החברה הזאת עושה. התפקיד של עיתונאים הוא להסביר לציבור שהסיפור של גוגל הוא לא רק נפלא, נהדר, טכנולוגי, חדשני. התפקיד של העיתונאים, כמו תמיד, הוא לשאול שאלות קשות, לעמוד מול הכוח האדיר של גוגל, מול מכונת יחסי הציבור שלה, ולנסות להסביר לציבור מדוע השירות של גוגל אינו באמת חינם, ומדוע יש חשש גדל והולך שהכוח האדיר של גוגל לא תמיד ישרת את הציבור.

גוגל היא אחת משלוש החברות הגדולות בעולם, עם שווי שוק שמתקרב לחצי טריליון דולר. גודל הוא לא בהכרח דבר רע; הרי הגודל של גוגל מגיע בעיקר בגלל הצלחתה, הניהול המצוין שלה והשירת הנהדר שהיא נותנת לכולנו. אבל הגודל של גוגל, כמו של פייסבוק משקף תופעה נוספת: אפקט הרשת.

הכוונה לרשתות שככל שמספר המשתמשים בהן גדול יותר – כך הערך למשתמש גבוה יותר. החיפוש של גוגל משתפר כל הזמן, בין השאר משום שכל העולם מחפש בגוגל ולכן גוגל יודעת יותר ויותר מהן התשובות שאנשים מחפשים; הפרסום בגוגל נהדר כי כולם נמצאים שם – כל 
הצרכנים וכל המפרסמים.

חברות שנהנות מאפקט רשת יכולות להציע בדרך כלל שירותים טובים ויעילים יותר. אבל יש צד שני למטבע הזה: חסמי הכניסה להתחרות בחברות האלה גבוהים מאוד, לעתים קרובות הם בלתי עבירים. החברות האלה, ברגע שהן מגיעות לגודל מסוים, נהפכות בדרך כלל למונופולים.

גוגל היא כנראה המונופול הגדול בהיסטוריה המודרנית. בניגוד לחלק גדול מהמונופולים שידעה החברה ב־500 השנים האחרונות, המונופול של גוגל לא נובע מאיזה הגנה ממשלתית או קשרים אלא מאפקט הרשת שלה.

המונופול של גוגל הוא מסוכן במיוחד כי אין כמעט עסק או מוסד שלא תלוי בה כדי לגייס לקוחות ולהגיע לתודעת הציבור. גוגל היא השער הכי חשוב בעולם לרוב הפעילויות שאנחנו מבצעים, לא רק בעולם העסקים אלא כמעט בכל תחום מחיינו. החלטות של גוגל, שחלקן לא שקופות לציבור, יכולות להשפיע על כל תחומי חיינו. במובנים רבים, גוגל היא ממשלה גלובלית. היא עדיין לא יכולה להחליט על יציאה למלחמות ועל שיעורי המס שנשלם, אבל בתחומים רבים יש לה השפעה שגם לממשלות אין. ובניגוד לממשלות ההשפעה שלה חוצה מדינות, יבשות וגבולות.

כוח כלכלי חסר תקדים מתורגם לכוח פוליטי שמתורגם בחזרה לכוח כלכלי. במקרה של גוגל זה כבר לא עניין תיאורטי; הגישה שהיתה לגוגל לבית הלבן בתקופת הנשיאות של ברק אובמה היתה חסרת תקדים. מסמכים רשמיים רבים שפורסמו בארצות הברית בשנים האחרונות הראו יחסים מבהילים של גילוי עריות בין גוגל והלוביסטים שלה לבין האנשים הבכירים ביותר בממשלו של אובמה.

הדומיננטיות של גוגל מעלה שורה ארוכה של שאלות מתחומי ההגבלים העסקיים, תחרות, פרטיות ומיסוי. אך באופן מטריד ממשל אובמה נמנע בשנים האחרונות לפעול בנושא, בעוד שנציבות התחרות באיחוד האירופי בראשות מרגרט וסטגר הגישה שורה של תביעות נגד גוגל.

דרך אחת לראות את היחס השונה של הרגולטורים באירופה לגוגל היא שהאירופאים מקנאים בהצלחה האמריקאית ומנסים להתנכל לה. דרך אחרת היא שהאירופאים, בניגוד לאמריקאים, עדיין לא נשבו כולם ברשת הכסף, הלוביסטים, האקדמאים והמומחים האדירה שטוותה גוגל סבב רוב מקבלי ההחלטות בארצות הברית.

את הטור הזה אפשר יהיה כנראה למצוא בגוגל די בקלות. אבל רק עד הנקודה שזה יתאים לגוגל. מה נעשה ביום שגוגל לא תרצה להכיל יותר את הביקורת עליה? כדאי להתעורר מהר לפני שזה יהיה מאוחר מדי.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ