הטורפים והנטרפים: האקזיט הגדול הבא בישראל - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטורפים והנטרפים: האקזיט הגדול הבא בישראל

רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת 15 מיליארד דולר הסבה נחת גם לבעלי המניות מהציבור בחברה ■ מיזוגים ורכישות בעולם הטכנולוגיה הם לא דבר נדיר, ויש לא מעט חברות ישראליות נוספות שעשויות להיות יעד לרכישה גדולה

20תגובות
משרדי וויקס, בסופרבול האחרון. יכולה להיות יעד להשתלטות מצד חברות ענק
תומר פולטין

בחודש מארס הדהימה חברת מובילאיי, מפתחת מערכת העזר לנהג, כשהכריזה על מכירתה לענקית השבבים העולמית אינטל בתמורה ל-15.3 מיליארד דולר. העסקה, שנהפכה לאקזיט הגדול ביותר שבוצע עד כה בישראל, השאירה בידי מייסדי החברה - זיו אבירם ופרופ' אמנון שעשוע, ובעל המניות הגדול בה, שמואל חרל"פ, המחזיקים יחד בכ-21% ממניות מובילאיי - כ-3.3 מיליארד דולר. המכירה היטיבה גם עם המשקיעים מהציבור, שכן היא נעשתה בפרמיה של 35% על מחיר השוק. מחיר העסקה נקבע לפי 63.5 דולר למניה - קרוב מאוד למחיר השיא של מובילאיי בוול סטריט, שהיה 64 דולר.

תג המחיר בעסקה היה גבוה. הוא שיקף למובילאיי מכפיל של 30 על המכירות ומכפיל של 60 על הרווח החזוי לשנה הקרובה. יחסי התמחור יוצאי הדופן משקפים את הערכתה של אינטל לגבי פוטנציאל הצמיחה הגבוה של מובילאיי. נראה כי תוכנית הפיתוח של המכונית האוטונומית, המאפשרת נסיעה ברכב ללא מעורבות הנהג, היא הסיבה לתמחור הגבוה. קשה עדיין להעריך אם מובילאיי תיהפך לחברת ענק ותביא למהפכה בשוק המכוניות האוטונומיות, ולכן קשה לומר כיום אם תג המחיר מוצדק או לא. רק העתיד יגיד.

הסיבות שמובילות לרכישות של חברות טכנולוגיה אינן תמיד ברורות. קל יותר להבין מיזוגים של חברות מסורתיות. למשל, שתי רשתות שיווק שמתמזגות עושות זאת לא פעם כדי לחסוך בעלויות תפעול או כדי לקבל כוח לבצע רכש זול. מיזוג של חברות תעשייה עשוי לכלול סינרגיות תפעוליות וייעול במנגנוני השיווק והכספים.

בחברות טכנולוגיה, עסקות מיזוג נעשות לא פעם כדי להגדיל את היצע המוצרים ללקוח, להוסיף מנועי צמיחה או כדי להיכנס לתחום פעילות חדש ומבטיח שרחוק ממיצוי. ואולם פעמים רבות קשה לדעת מה תהיה התועלת לחברה הרוכשת, וכיצד ניתן לכמת אותה.

קשה למשל לקבוע מה הוביל את מיקרוסופט לרכוש את לינקדאין תמורת 26 מיליארד דולר. גם הרכישה של פייסבוק את ווטסאפ - חברה בלי הכנסות, אבל עם יישום פופולרי ביותר - תמורת 19 מיליארד דולר, עוררה בזמנו תמיהות רבות.

בצד של החברות הנרכשות, האינטרס יכול להיות רחב: מיזוג בין חברות מתחרות שרוצות להגדיל את השליטה שלהן בשוק, או חברות בדעיכה עם נכסים איכותיים, שיתרמו לחברה הרוכשת.

במקרה שהחברה הנרכשת היא ציבורית ונסחרת בבורסה, נהנים מהעסקה גם בעלי מניות מהציבור. הם גם ידרשו לאשר את העסקה באספת בעלי המניות. מחיר המניה של חברה בשוק הציבורי נקבע לפי הערכות של המשקיעים - תחזיות, הערכת שווי הנכסים, הפוטנציאל הגלום בחברה ומצב השוק. אבל משקיעים רבים אוהבים לעתים להשקיע בחברות שהם מעריכים כי יש סיכוי סביר שיירכשו בקרוב על ידי חברה גדולה מהן, תוך מתן פרמיה נאה. אחת הדוגמאות היא טוויטר. כשהסתובבו בשוק שמועות על מכירה אפשרית לחברת ענק, מניית החברה טיפסה למחיר גבוה. כשפורסמו דיווחים כי רוכשות פוטנציאליות לא מעוניינות בה - המניה איבדה גובה.

קשה לדעת מה יהיה האקזיט הגדול הבא בהיי־טק הישראלי ומי תהיה מובילאיי הבאה, אבל מותר לנסות לנחש. הנה ארבע חברות ישראליות בעלות פוטנציאל גדול ליהפך יעד לרכישה:

וויקס: פוטנציאל צמיחה עצום

רוכשות אפשריות: גוגל, אדובי סיסטמס, פייסבוק וגו דדי.

סיבות עיקריות לרכישה: גישה לעסקים קטנים.

וויקס, שמפתחת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט, היא אחת החברות הישראליות המעניינות ביותר כיום. וויקס הונפקה בוול סטריט בנובמבר 2013 לפי שווי של 765 מיליון דולר.

נתונים בכתבה

בשנתיים הראשונות לאחר ההנפקה המניה דישדשה, אך בשנה האחרונה היא זינקה ב-200%, ושווי החברה הגיע ל-3.2 מיליארד דולר. העלייה המטאורית מיוחסת לצמיחה הגבוהה שהציגה וויקס - ב–2016 גדלו המכירות שלה בשיעור יוצא דופן של 43% והסתכמו ב-290 מיליון דולר, והחברה צופה כי גם ב-2017 תצמח בקצב מרשים של 40%. החברה נסחרת לפי מכפיל 8 על ההכנסות החזויות ב-2017 ו-6 על ההכנסות החזויות לשנה הבאה.

לחברה יש כ-100 מיליון משתמשים רשומים, בהם כ-3 מיליון מנויי פרימיום, שמהם מגיעות הכנסות החברה. בפברואר רכשה וויקס את החברה האמריקאית DeviantArt, קהילה וירטואלית של יוצרים בתחום האמנות, תמורת 36 מיליון דולר. וויקס אמנם מבצעת מעת לעת רכישות, בדרך כלל קטנות יותר, אך הערכות בשוק הן כי היא יכולה להיות יעד בעצמה להשתלטות מצד חברות ענק.

בעבר היו הערכות בשוק כי רוכשת פוטנציאלית יכולה להיות חברת גו דדי (GoDaddy), שפועלת בתחום הדומיין, אך כיום וויקס עשויה להיות יקרה מדי לחברה האמריקאית, שנסחרת לפי שווי של 6.7 מיליארד דולר. רוכשות נוספות יכולות להיות חברות ענק כמו גוגל, שפיתחה באחרונה מוצר מתחרה לזה של וויקס; פייסבוק, שמנסה לפנות לעסקים קטנים ויכולה אולי לעשות סינרגיה בין המוצרים של שתי החברות; או חברות שרוצות להיכנס לתחום כמו מיקרוסופט, שמחזיקה גם ברשת החברתית לינקדאין.

סייבר ארק: על הכוונת של החברות הגדולות

הנפקת סייבר ארק בוול סטריט ב-2014

רוכשות אפשריות: צ'ק פוינט, פאלו אלטו, סימנטק ומקאפי; או מיזוג עם אימפרבה.

סיבות עיקריות לרכישה: פועלת בנישה ייחודית בתחום הגנת הסייבר.

אחד התחומים הצומחים בענף ההיי־טק הוא פיתוח פתרונות הגנה מפני מתקפות סייבר. שחקנית ישראלית מרכזית בתחום היא סייבר ארק, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-1.7 מיליארד דולר. החברה, שנוסדה ומנוהלת על ידי אודי מוקדי, מתמחה בהגנה מפני מתקפות סייבר ואיומים מתקדמים - תחום שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, בעקבות מתקפות מתוחכמות ומתוקשרות על חברות ענק כמו יאהו וסוני.

נתונים בכתבה

פעילות סייבר ארק מתמקדת בעיקר במשתמשים שעבודתם מצריכה הרשאות למקומות חשובים בארגון ומחזיקים בגישה למידע רגיש. החברה מפתחת כלים לפיקוח על בעלי ההרשאות האלה וניתוח ההתנהגות שלהם.

בספטמבר 2014 הנפיקה סייבר ארק את מניותיה בנאסד"ק לפי שווי של 470 מיליון דולר, ומאז זינק שוויה ל-1.7 מיליארד דולר, בין היתר בשל שיפור מתמשך בתוצאותיה הכספיות והצגת צמיחה חזקה לצד רווחים נאים.

בשוק אבטחת המידע עדיין שולטות חברות כמו צ'ק פוינט ופאלו אלטו, שמתמקדות בפיתוח של מערכות הגנה היקפיות על הרשת הארגונית. בעבר פורסם כי צ'ק פוינט ניהלה מגעים ראשוניים לרכישת סייבר ארק. עסקה כזו היא אמנם גדולה יחסית לעומת רכישות אחרות בענף הסייבר, אך טמון בה היגיון עסקי רב לחברות כמו פאלו אלטו וצ'ק פוינט - הן יכולות למנף את פעילות סייבר ארק למכירות נוספות לקהל הלקוחות שלהן, ולהשיג מנוע צמיחה משמעותי.

רוכשות פוטנציאליות נוספות הן סימנטק ומקאפי (שאינטל מחזיקה בה 49%).

סטרטסיס: ההדפסה נתקעה במכונה

מטוס ללא טייס שהודפס במדפסת של סטרטסיס, בתערוכה
אווירית בדובאי ב– 2015
Jasper Juinen / בלומברג

רוכשות אפשריות: חברות תעשייתיות כמו ג'נרל אלקטריק וסימנס; מיזוג עם 3D Systems.

סיבות עיקריות לרכישה: לחברה מעמד מוביל בשוק התלת־ממד וידע רב בתחומה.

תעשיית מדפסות התלת־ממד נחשבה עד לא מזמן לדבר הגדול הבא, ומניותיה של סטרטסיס הישראלית המריאו ב-2012–2014 ב-300%. סטרטסיס, שמעסיקה כ–2,500 עובדים, בעיקר בישראל ובארה"ב, היתה חברה אמריקאית - אך היא מוזגה לפני כארבע שנים עם אובג'ט הישראלית, ונחשבת מאז כחברה ישראלית. לפני כשלוש שנים וחצי נסחרה סטרטסיס בשווי שיא של 6.5 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה זינקה ממחיר של 18 דולר ל-135 דולר. מאז היא עשתה את כל הדרך חזרה והיא נסחרת שוב סביב 20-19 דולר בלבד. כיום, שווי השוק של החברה מסתכם ב-1.2 כמיליארד דולר.

נתונים בכתבה

הירידה החדה בשווי סטרטסיס נובעת מדעיכת העניין בתעשיית מדפסות התלת־ממד, לאחר שהצמיחה של החברות האטה. החברות מסבירות זאת במצב המקרו־כלכלי, אך שוק התלת־ממד צומח בסך הכל.

המדפסות של סטרטסיס ו-3D Systems שימשו בעיקר לייצור של אבי טיפוס ולשימוש ביתי כמו מעצבים ובתי ספר. ואולם שווקים אלה אינם מספיקים כדי לשמר את הצמיחה של שתי החברות, והן עושות מאמצים להעמיק את השימוש במדפסות תלת־ממד לייצור סדרות קצרות של מוצרים, שמיועדים לשימוש במטוסים, תחבורה, רפואה ותעופה. החברות מנסות להוכיח כי יש תועלת כלכלית בשימוש במדפסות כחלק מתהליך הייצור.

גם לאחר ההאטה בקצב הצמיחה, סטרטסיס היא עדיין אחת משתי החברות הגדולות בשוק מדפסות התלת־ממד, אך לא בטוח שתמשיך לצמוח מהר כפי שצמחה עד לפני כשלוש שנים. בעבר היו הערכות כי HP תתעניין ברכישת החברה, אך יצרנית המדפסות האמריקאית החליטה לפתח מדפסת מתחרה. חברות נוספות שפועלות בתחום ועשויות להתעניין ביכולות של סטרטסיס הן ג'נרל אלקטריק וסימנס, שמוכרות מכונות וחלקים בתחום התעשייה. אפשרות נוספת היא מיזוג עם המתחרה הגדולה 3D Systems, שפעם אולי נראה היה בלתי־אפשרי, אבל יכול להיות שהירידה במעמדן בשוק יחייב אותן לעשות זאת.

פורסייט: מפנטזת על הנתיב של מובילאיי

הדמיה של מערכת הבטיחות של פורסייט
מתוך האתר foresightauto.

רוכשות אפשריות: יצרניות רכב סיניות.

סיבות עיקריות לרכישה: פיתחה טכנולוגיה לזיהוי עצמים.

חברה ישראלית אלמונית למדי שנהנתה מהעניין הרב שנוצר בשנים האחרונות סביב מובילאיי היא פורסייט, חברה ישראלית קטנה שעוסקת בפיתוח של מערכות סיוע לנהג. בניגוד לשלוש החברות הראשונות, שמציגות הכנסות גבוהות ובעלות תפקיד מרכזי בשוק שלהן, פורסייט היא סטארט־אפ צעיר, שיכולותיו בשוק הרכב טרם הוכחו. עם זאת, פורסייט נהנתה מאוד מהעסקה של מובילאיי - באותם ימים החברה היתה במהלך גיוס הון ממשקיעים פרטיים, וניצלה את ההתלהבות מהמכירה (והקפיצה של מנייתה) כדי להגדיל את סכום הגיוס. בתוך שלושה שבועות גייסה פורסייט 43 מיליון שקל ממשקיעים פיננסיים ופרטיים, בהם משפחת קרסו (יבואני רנו) ומייסדי חברת המסחר האלגוריתמי פיינל.

נתונים בכתבה

פורסייט הוקמה לפני כשנה וחצי, אבל הידע הטכנולוגי שלה נשען על פיתוחים של חברת מגנ"א, בעלת השליטה בה, שהוקמה לפני כ-15 שנה על ידי המנכ"ל חיים סיבוני ולוי צרויה. פורסייט למעשה "מאזרחת" מערכת שפיתחה מגנ"א - מכ"מ אלקטרו־אופטי פסיבי המבוסס על טכנולוגיית תלת־ממד. המשקיעים אמנם מתלהבים מפורסייט - המניה קפצה ב-70% מאז שנכנסה לבורסה בתחילת 2016 - אבל החברה, שפועלת באחד התחומים הכי חמים בעולם הטכנולוגיה כיום, נמצאת עדיין בשלב ראשוני מאוד של פיתוח.

קשה להתעלם מהכניסה המאוחרת של פורסייט לשוק הרכב, ומכך שזה בלתי אפשרי לשדרג את יכולותיה לפיתוח של רכב אוטונומי עם 15 מתכנתים בלבד. עם זאת, יכול להיות שהניסיון הטכנולוגי שלה באיתור עצמים יקרוץ לחברה גדולה יותר, שתשלב אותו בפתרון מקיף שתפתח. רוכשות פוטנציאליות לפורסייט יכולות להיות אחת מיצרניות הרכב הסיניות, שירצו לקחת חלק בחגיגה. אחת משלוש היצרניות הגדולות בסין בוחנת כבר כיום שילוב של מערכות פורסייט במכוניות שלה, אך שתי החברות עדיין לא מסרו פרטים על תוצאות הפיילוט שלהן, שיכריע האם יחלו בשיתוף פעולה.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#