בלי ארנק ובלי כסף בבנק - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בלי ארנק ובלי כסף בבנק

לפני עשר שנים הושק בקניה שירות תשלומים באמצעות הסלולר עבור האוכלוסייה הענייה במדינה ■ מאז הוא התרחב למיליוני משתמשים וליותר מעשר מדינות, והעניק השראה גם לשירותים דומים במערב

קניה
Trevor Snapp / Bloomberg

בשנת 2005, סטודנט אלמוני מאוניברסיטת מוי בקניה כתב תוכנה המאפשרת לשלוח, לקבל ולמשוך כסף בעזרת הטלפון הנייד. הרעיון התבסס על פעילות שכבר התרחשה במשך כמה שנים במדינות אפריקה: סחר בזמן אוויר. בתחילת שנות ה-2000, עם כניסתו של הטלפון הסלולרי ליבשת השחורה, היו המשתמשים משלמים בזמן אוויר במקום בכסף, או מעבירים אותו לחברים ובני משפחה כדי שימכרו אותו הלאה. המסחר הזה היה כה פופולרי עד כי ב-2004 נוצר במוזמביק כרטיס האשראי המוכר הראשון שבעזרתו ניתן לשלם בזמן אוויר. את הכרטיס שיווקה חברה מקומית בשם M cel.

אחרי שהרעיון של תשלום בעזרת הטלפון הנייד חילחל למודעות באפריקה, הגיע זמנה של ההתפתחות הבאה. חברת ספאריקום מקניה (השייכת לחברת וודאפון העולמית) שכנעה את הסטודנט למכור לה את התוכנה שפיתח, ונהפכה לבעלת הפטנט היחידה. הסטודנט, שככל הנראה לא הבין איזו ביצת זהב פיתח, מכר את התוכנה ונותר אלמוני ולא עשיר. אבל התוכנה שלו מחוללת מאז אפריל 2007 מהפכה פיננסית בקניה, ובתשע מדינות נוספות בעולם, שממשיכה להתגלגל עד היום. השירות, שנקרא Pesa־M (האות הראשונה עבור המילה מובייל, והמילה פסה פירושה בסווהילית "כסף") מאפשר תשלום, העברה ומשיכת סכומי כסף באמצעות הסלולרי.

"ספאריקום, ספקית הטלפון הנייד הגדולה בקניה, פתרה את בעיית הבנקאות עבור אנשים מהפריפריה החקלאית של המדינה", אומרת פרופ' שרית מרקוביץ', מומחית לאסטרטגיה מבית הספר למינהל עסקים קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן, שיקגו. "רבים מאזרחי קניה הם אנשים עניים שגרים בבתי בוץ, ללא חשמל, ומכבסים בנחל. באופן טבעי לחלקם אין בכלל חשבונות בנק, וגם לאלה שיש, אין נגישות לסניפים שנמצאים בערים הגדולות מאחר שקניה היא מדינה ענקית עם תשתית כבישים ירודה, וביקור בבנק עשוי להצריך יום שלם וכרוך בהוצאות נסיעה יקרות. עם זאת, גם לעניים בפריפריה יש טלפון סלולרי. לא חדש או חכם, אבל טלפון. לכן השירות של Pesa־M הוא מהפכני, ומאפשר לבעלי הטלפונים לפתוח חשבון ולהכניס אליו כסף, ובאמצעותו לשלם. הפתרון הזה מסייע במיוחד למשפחות שבהן הילדים הבוגרים עברו לערים הגדולות כדי למצוא פרנסה ולשלוח כסף בחזרה למשפחה בכפר. לפני היות השירות הזה, האפשרויות לשליחת כסף היו באמצעות וסטרן יוניון שגבתה מחירים אסטרונומיים, או שליחת כסף עם נהג אוטובוס שבמקרים רבים גבה מחיר גבוה ולפעמים גם דאג שהכסף לא יגיע ליעדו".

עם זאת, מאחר שהטלפון החכם עוד לא נהפך לכספומט, הרי שעבור הפקדה או משיכה פיזית נדרש סניף בנק. "הפתרון של Pesa־M הם הסוכנים שיושבים בבקתות, או כספומטים במרכזי קניות", אומרת מרקוביץ', "רק שזה לא בנק, אלא חברת סלולר. החברה לא משקיעה את ההפקדות ולא נהנית מריבית על הכסף שהופקד, כי אסור לה. הם לא גובים עמלה על הפקדה וגם אין עמלות קבועות או חודשיות, רק עמלה סמלית עבור העברה או משיכה".

ההצלחה של Pesa־M היתה מיידית. מרקוביץ', שכתבה קייס סטאדי על התהליך הזה, מספרת שבשנים 2007־2011 עברו בחברה כטריליון שילינג קנייתי, הקרובים בערכם ל־10 מיליארד דולר, והרווח של ספאריקום מזנק בכל שנה. ב־2009 הוא היה כ־30 מיליון דולר. ב־2012 היה הרווח 170 מיליון דולר, ומאז הוא ממשיך לעלות.

על פי דיווחי וודאפון, החוגגת השנה עשור ל־Pesa־M, נרשם בדצמבר 2016 מספר שיא של 614 מיליון פעולות (טרנזקציות) בחודש אחד. בכל השנה נרשמו 6 מיליארד פעולות או 529 פעולות בשנייה.

שרית מרקוביץ'

באמפסה משתמשים 29.5 מיליון לקוחות פעילים ברחבי העולם, שאותם משרתים 248 אלף סוכנים. כיום פועל השירות בעשר מדינות שונות, כשהמדינה המובילה היא עדיין קניה.

"ההסבר להצלחה הוא בפשטות השירות ובתשתית המקומית", אומרת פרופ' מרקוביץ', "ממוצע סניפי הבנק ל-100 אלף איש בקניה ב־2009 היה 2.5, ומספר הכספומטים היה 4.7. בישראל, לשם השוואה, על כל 100 אלף מבוגרים יש כ-19 סניפי בנק, ובמדינות ה-OECD יש 31 סניפים. מספר הכספומטים בישראל הוא 128 לעומת 89 לכל 100 אלף מבוגרים במדינות ה-OECD".

הבנקים, כצפוי, לא אהבו את המתחרה החדשה, וב־2008 הם ניסו להצר את צעדי אמפסה ודרשו רגולציה מחמירה יותר. הניסיון לא צלח, בעיקר בשל ההתפשטות המהירה של השירות. די מהר נהפכו הבסטות של אמפסה למרכז החיים בכפרים מרוחקים. "לבסטות האלה, שניתן למצוא כיום בכל מקום בקניה, יש עוד יתרון", אומרת מרקוביץ', "אפשר להפקיד, לשלם למשוך וגם לטעון באותה הזדמנות את הטלפון. הרי בחלק מהכפרים אין עדיין חשמל בבתים".

"כיום ניתן למצוא שירות כזה גם בטנזניה, הודו, דרום אפריקה, אפגניסטן, וגם בכמה ממדינות מזרח אירופה, ובסך הכל בעשר מדינות בעולם, אבל לא באותה מידת הצלחה כמו בקניה. הסיבה לכך היא ככל הנראה כוחה של חברת הסלולר שהכניסה את השירות. במדינות אחרות השירות הצליח פחות כי לא נכנסו עם החברה המובילה, לכן קשה יותר להגיע לנתח שוק משמעותי, וקשה להציע פריסה רחבה של סוכנים. היתרון של Pesa־M בקניה נשען על הפרישה הרחבה של סוכנים שנותנת גישה קלה למשתמשים להפקיד ולמשוך כספים. בלי פרישה רחבה, הנגישות דומה לנגישות של בנק המצריך נסיעה ארוכה ועלויות נוספות.

"אבל גם כך, ברור שהשירות עוקף הבנקים שיצרו חברות סלולר במקומות שונים בעולם מספק נגישות לשירותים בנקאיים לעשרות מיליוני אנשים שלא זכו להם עד כה, ובתחום הזה אנו צפויים לעוד מהפכות. כבר כיום Pesa־M מציעה גם הלוואות קטנות ללקוחותיה". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#