תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צבא, לא סולם חברתי

לכתבה

בוגרי היחידות הטכנולוגיות הם מצרך מבוקש עם תום השירות הצבאי שלהם, בעוד חבריהם לנשק נאלצים לצאת למאבק הישרדות בשוק העבודה ■ האם צה"ל צריך לפצות על חלוקת הכלים הלא שוויונית?

8תגובות

>> כתבה זו היא דיון משלים לכתבה: למי שייך הידע של 8200?

המסננת שמפעיל הצבא בכניסה ליחידות הטכנולוגיות קובעת למעשה את גורלם של צעירים רבים. בוגרי היחידות הטכנולוגיות המובחרות הם מצרך מבוקש בחברות המובילות עם תום השירות הצבאי שלהם, בעוד חבריהם לנשק נאלצים לצאת למאבק הישרדות בשוק העבודה.

"לוקחים אנשים מוכשרים שלמדו קשה בתיכון והיו מצליחים בכל מקום אחר בעולם, ותורמים אותם למדינה באפס עלות. אתם אומרים שמדינת ישראל חושפת אותם לטכנולוגיות ונותנת להם את האמצעים והתקציבים להצליח. אני אומר הפוך – המדינה מצליחה בזכותם"

שאלת הביצה־והתרנגולת הזו מעסיקה לא מעט אזרחים: האם בוגרי היחידות הטכנולוגיות מצליחים בגלל ששירתו בהן, או שהם נבחרו לשרת בהן מפני שזוהו כבעלי פוטנציאל ההצלחה הגבוה ביותר? "האנשים שיוצאים מהיחידות האלה נבחרו לשרת בהן כי הם אנשים מעולים, ולכן זה לא מפתיע שכאשר הם משתחררים ומתחילים את הקריירה האזרחית שלהם הם מצליחים", אומר אריק קליינשטיין מקרן ההון סיכון גלילות קפיטל. "את גיל שויד גייסו ל־8200 פשוט כי הוא היה גאון עוד כתלמיד בבית הספר".

רונן ניר מקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס מוסיף: "לוקחים אנשים מוכשרים שלמדו קשה בתיכון והיו מצליחים בכל מקום אחר בעולם, ותורמים אותם למדינה באפס עלות. אתם אומרים שמדינת ישראל חושפת אותם לטכנולוגיות ונותנת להם את האמצעים והתקציבים להצליח. אני אומר הפוך – המדינה מצליחה בזכותם".

פרופ' יוסי דהאן
אלון רון

אולם הטיעון המריטוקרטי הזה אינו מצליח לשכנע את המתבוננים מהצד. "צריך לזכור שלאנשים האלה היו תשתיות ציבוריות שהכשירו אותם – הם לא הרקולסים שיום אחד התעוררו ויצרו את כל הטוב הזה", מעיר פרופ' יוסי דהאן מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, הנמנה עם מייסדי מרכז אדוה לחקר החברה הישראלית. "אנשי 8200 אינם ניצבים בפני בחירה – או ללכת לסטנפורד או לשרת בצבא. בישראל כולם צריכים לשרת בצבא, והאופציה שלהם היא בין 8200 לבין כל שאר הדברים שחיילים אחרים עושים. הם לא עושים לצבא טובה בכך שהסכימו לשרת ביחידה טכנולוגית".

"אנשי 8200 אינם ניצבים בפני בחירה ־ או ללכת לסטנפורד או לשרת בצבא. בישראל כולם צריכים לשרת בצבא, והאופציה שלהם היא בין 8200 לבין כל שאר הדברים שחיילים אחרים עושים. הם לא עושים לצבא טובה בכך שהסכימו לשרת ביחידה טכנולוגית"

דברים ברוח דומה אומר פרופ' יוסף זעירא מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית: "כל מי שמשרת בצבא מפסיד הרבה כתוצאה מהשירות הצבאי. זהו הפסד של הון אנושי שנובע מכניסה מאוחרת למסלול העבודה, ומחישובים שערכתי עולה כי הוא מסתכם ב־5.7% תוצר בשנה, או כ־54 מיליארד שקל במונחי 2011, השנה שעבורה נערך החישוב. הפתרון לזה הוא לא כלכלי אלא מדיני. הסדר שלום יכול להביא לצמצום הדרגתי של שירות החובה ולהקטנת ההפסד הזה".  

תהליך הסינון ליחידה 8200 הוא ארוך וקפדני, ומי שעוברים אותו הם אנשים מוכשרים ביותר – על כך אין עוררין. אבל האם 8200 ויחידות עילית טכנולוגיות אחרות אכן פתוחות בפני כלל המתגייסים, ברוח אידאל "כור ההיתוך", או שהן נהפכו עם השנים למועדונים סגורים המיועדים לבני האליטות? נתונים שפרסם TheMarker לפני כארבע שנים הראו כי בקרב המשרתים בתפקידים טכנולוגיים בצה"ל יש שיעור גבוה של תושבי תל אביב ואזור המרכז, ואילו לחיילים מיישובים בצפון ובדרום יש ייצוג נמוך בהרבה במערך הטכנולוגי מחלקם באוכלוסייה. דהאן סבור כי ייתכן שהמיון של צה"ל אינו אופטימלי: "כדי להיות הייטקיסט צריך משמעת, יצירתיות והתמדה – והתכונות האלה לא מתרכזות אצל אלו שחיים במרכז הארץ דווקא", הוא אומר. 

פרופ' יוסף זעירא מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית

ד', יזם ששירת ב־8200, אומר כי בני השכבות החזקות נהנים מיתרונות נוספים שמקלים על שירותם ביחידות הטכנולוגיה. "הורי החיילים שמשרתים ביחידות האלה מעניקים מעין סבסוד לצה"ל", הוא אומר. "העובדה שהגעתי מבית יציב ושבע עזרה לצבא בגלל שיטת העבודה ביחידות הטכנולוגיות – מודל של בסיס פתוח במרכז הארץ. הייתי עובד שעות ארוכות וההורים היו מביאים ומחזירים אותי מהבסיס, כי זה היה קרוב לבית. צה"ל כנראה יודע שנוח יותר ליצור סביבה הומוגנית, בדיוק כמו שחברות גדולות בעולם מגייסות רק מסטנפורד, הרווארד וברקלי – מקומות עם שכר לימוד של 40 אלף דולר לשנה".

"כל משרת בצבא, לא רק ביחידות הטכנולוגיה, מפסיד הרבה כתוצאה מהשירות הצבאי. הפסד זה הוא הפסד ההון האנושי הנובע מכניסה מאוחרת למסלול העבודה והוא מגיע ל-5.7 אחוזי תוצר בשנה. הפתרון לזה הוא לא כלכלי אלא מדיני. הסדר שלום יכול להביא לצמצום הדרגתי של שירות החובה ולהקטנת ההפסד הזה"

אבל האם ייצוג שווה של כלל המגזרים בחברה הוא מתפקידן של יחידות הטכנולוגיה של צה"ל? רבים סבורים כי משימת הצבא היא קודם כל "לנצח במלחמה, ולא לפעול משיקולי רלוונטיות של מה יעשו החיילים כשישתחררו משירות החובה", כפי שהסבירו לנו, אבל יש גם מי שחושב אחרת. "תפקיד הצבא הוא אכן לטפל בביטחון המדינה", אומר זעירא. "אך צבאות מאז ומתמיד היו גם ערוץ למוביליות חברתית כלפי מעלה, וכך תרמו לצמצום פערים. אחת הדוגמאות ההיסטוריות היא התגייסותם של סקוטים רבים לצבא אנגליה, שם היו מרכיב בולט, וזו היתה עבורם דרך להיחלץ מהעוני בסקוטלנד. גם בארץ הצבא סייע לרבים מבני ישראל השנייה להתקדם למעמד גבוה יותר בשירות ואחריו. בשנים האחרונות מרכיב זה נשחק, בחלקו בשל ההכוונה למסלולי שירות נפרדים".

בהקשר של נדידת הקניין הרוחני מהיחידות הטכנולוגיות אל המגזר הפרטי, עולה השאלה האם צה"ל אינו חוטא פעמיים – תחילה במיון ליחידות השונות, שמקבע ומחזק את הפערים החברתיים, ובפעם השנייה בכך שאינו דואג לממש את זכויותיו ומאפשר ליוצאי היחידות הטכנולוגיות לגרוף את מרבית הרווח על ההכשרה הציבורית.

לטענת זעירא ברור שיש בשירות הצבאי הקצר של צעירים ביחידות עתירות טכנולוגיה, מעין סבסוד סמוי של ענף ההייטק על ידי הצבא, אולם קשה לאמוד אותו כמותית בשל חוסר ידע על מספר המשרתים ביחידות המדוברות. עם זאת, הוא סבור שקיימת נטייה להגזים בערכה של ההכשרה הצה"לית. "זה נכון שהרבה יוצאי 8200 ויחידות דומות משתלבים בעבודה בהייטק", אומר זעירא. "אך ברוב המקרים הם זקוקים להשכלה אקדמית מסודרת כדי להתקדם בתחום - כך שהשירות אינו תחליף להשכלה גבוהה". 

לטענת ניר: "במערכת היחסים בין הצבא והחברה בישראל אנשים נותנים יותר מכל מדינה דמוקרטית אחרת. חלקם מקבלים כלים שעוזרים להם מאוד בחיים, ואני מסכים שהכלים האלה לא מתחלקים בצורה שוויונית – אבל הדרך להתמודד עם חלוקת הכלים הלא שווה הזאת היא לא כפיית צעדים ביורוקרטיים ישירים. אין לי בעיה שכל המסים שיתקבלו מעסקת מובילאיי ילכו להכשיר בני נוער מהפריפריה למקצועות ההייטק – יש ממשלה נבחרת והיא תחליט מהו סדר העדיפויות שלה. אולם הניסיון לשים תג מחיר על שורת קוד ולבדוק האם היא נובעת מהידע בצבא, מהמורה לפיזיקה בתיכון או פשוט מזה שהאדם יצירתי – הוא אבסורד".

מהיחידות הטכנולוגיות לצמרת ההייטק הישראלי

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות